Page 21 - etmol 69

‫מאת יוחנן ארנון‬

‫במוזיאון‬
‫ה״לובר״‬

‫הצורף הציוני רוחמובסקי‪ ,‬מעיירה‬
‫ברוסיה‪ ,‬שעבודותיו הוצגו בעולם‬

‫כיצירות יוון הקדומה‬

‫לשבת בעיר הולדתו מוזיר‪ ,‬ביקר‬ ‫העיירה התנהלו על מי מנוחות‪ ,‬אך מדי‬ ‫ישראל דוב״בער רוחמובסקי נולד‬
‫בברדיצ׳ב ועד ורשה הגיע‪ .‬בשנת ‪1892‬‬ ‫פעם היו יהודי המקום חייבים להעמיד‬ ‫בחשון תרכ״א״‪ 1860‬בעיירה מוזיר על‬
‫עבר עם משפחתו לאודסה‪ .‬בעיר זו‬ ‫לרשות השלטונות צעירים לעבודת‬ ‫נהר פריפיט‪ ,‬שבפלך מינסק‪ ,‬רוסיה‪.‬‬
‫שעל חוף הים־השחור זכה כדיפלומה‬ ‫הצבא‪ .‬בדרך כלל שמרו העשירים על‬ ‫אביו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬עסק בצורפות‪ .‬היו לו‬
‫בניהם‪ ,‬ושלחו את בני העניים והיתו­‬ ‫שתי בנות‪ ,‬ועז היה רצונו לבן שיאמר‬
‫רשמית כצורף מומחה‪.‬‬ ‫מים‪ .‬אפשרות אחרת היתה‪ ,‬לשלם‬ ‫קדיש אחרי מותו‪ .‬הוא היה חסיד נלהב‬
‫לבחורים שמקצועם היה להתגייס לצבא‬ ‫של הרבי מוולדניק‪ .‬יום אחד בישר‬
‫יוצר פסלים ״עתיקים״‬ ‫ולערוק ולמכור עצמם שוב תחת שם‬ ‫הרבי שיוולד לו בן‪ .‬ואכן נולד הבן‬
‫אחר בעיירה אחרת‪ ,‬כמועמדים לגיוס‪.‬‬ ‫ונקרא על שם הצדיק שהלך בינתיים‬
‫הוא הכיר סוחר‪-‬עתיקות בשם הוכמן‬ ‫פעם‪ ,‬מספר רוחמובסקי‪ ,‬סידרו גט בכוח‬
‫מאטשוקוב ליד אודיסה‪ ,‬שעסק במסחר‬ ‫לזוג צעיר ושלחו את הבעל האומלל‬ ‫לעולמו‪.‬‬
‫של עתיקות מזוייפות‪ ,‬ופיסל עבורו‬ ‫בספרו האוטוביוגרפי ״מיין לעבן און‬
‫ראש של יופיטר‪ .‬במשך זמן קצר הפך‬ ‫לצבא‪ ,‬והאיש השתגע מרוב צער‪.‬‬ ‫מיין ארבייט״ )חיי ועבודתי( שיצא‬
‫לאומן מבוקש וההצלחה האירה לו‬ ‫סאייע המשוגע ‪ -‬כך כינו אותו ‪ -‬נהג‬ ‫לאור בפאריז בשנת ‪ , 1928‬מתאר ישר­‬
‫פנים‪ .‬בתום שנתים עבר לגור באזור‬ ‫להסתובב ברחובות ולשיר שירי צבא‪,‬‬ ‫אל רוחמובסקי את עיירתו ואת בית‬
‫טוב יותר באודיסה‪ ,‬שכר מורה לבנו­‬ ‫אביו באהבה ובהומור‪ .‬אמו‪ ,‬פריידה‪,‬‬
‫תיו‪ ,‬ובניו יעקב ושלמה למדו בישיבה‬ ‫עד שקפא בחורף אחד למוות ברחוב‪.‬‬ ‫בעלת״בית חרוצה‪ ,‬החזיקה עז וחסכה‬
‫וכן בבית‪-‬ספר פרטי לציור‪ .‬הוכמן הז­‬ ‫כסף שממנו הפרישה כדי לתמוך בקרו­‬
‫מין אצלו עבודה גדולה‪ :‬טיארה )כתר(‬ ‫רוחמובסקי אהב להתבונן בתמונות‬ ‫בים עניים‪ ,‬והושיטה עזרה גם לאנשים‬
‫מזהב‪ .‬כתר זה היה אמור להיות כתרו‬ ‫שהיו מצויירות על גבי קירות בית‬
‫של סאיטפרנם‪ ,‬מלך הסקיתים‪ ,‬שחי‬ ‫הכנסת‪ ,‬ובכל מיני קישוטים‪ .‬הוא החל‬ ‫זרים נזקקים‪.‬‬
‫באזור קרים לפני אלף שנה‪ .‬על הכתר ‪-‬‬ ‫לצייר‪ ,‬וכיוון שלא היה לו נייר‪ ,‬צייר‬ ‫הם גרו בבית בן שתי קומות‪ .‬את‬
‫שצורתו כשל כיפה זקופה ‪ -‬היתה‬ ‫חיות ופרחים על גבי הדפים הריקים‬ ‫הקומה העליונה השכירו למשפחה נוצ­‬
‫מתוארת אגדת העיר טרויה‪ ,‬כפי שעיצב‬ ‫שבספרי התפילה‪ .‬פעם צייר דוב גדול‬ ‫רית‪ ,‬והם חיו בקומת הקרקע‪ .‬על רצפת‬
‫אותה הומרוס‪ .‬לצורך העבודה סיפק‬ ‫על קיר הבית‪ ,‬ואמו‪ ,‬שגילתה הבנה‪ ,‬לא‬ ‫הדירה ועל קירותיה היתה רטיבות‪ ,‬אך‬
‫הוכמן לאומן ספרים רבים ברוסית‬ ‫מחקה אותו משם‪ .‬מאוחר יותר דרש‬ ‫יחסית לאחרים היה מצבם טוב‪ .‬מול‬
‫ובגרמנית‪ ,‬ובהם תיאורי תבליטים עתי­‬ ‫ביתם התגוררה שיינדל‪ ,‬אשת שמואל‬
‫קים‪ ,‬הנמצאים במוזיאונים הגדולים‬ ‫שיקנו לו אולר ואיים שיפסיק לאכול אם‬ ‫משה‪ ,‬אם לשמונה‪ .‬כיון שאמו של ישר­‬
‫לא יקבל את האולר‪ .‬הוא החל לפסל‬ ‫אל היתה כבר מבוגרת בלידתו‪ ,‬ולא היה‬
‫שבעולם‪.‬‬ ‫חיות קטנות‪ ,‬רהיטים‪ ,‬דמויות וצעצועים‬
‫העבודה הושלמה תוך שבעה חדשים‪,‬‬ ‫לה חלב מספיק להיניקו‪ ,‬הניקה השכנה‬
‫ולרוחמובסקי שולמו תמורתה ‪1800‬‬ ‫שונים‪ .‬בחנוכה היה נוהג להכין סביבו­‬ ‫שיינדל את התינוק‪ ,‬יחד עם שכנה‬
‫רובלים‪ .‬כעבור זמן מה ‪ -‬בשנת ‪- 1895‬‬ ‫נים מפוארים‪ .‬לאט לאט התקדם‬
‫הופיע בעתון ״לה פיגרו״ הצרפתי‬ ‫באומנותו ושמו החל להתפשט באזור‪.‬‬ ‫נוספת‪ .‬חוה‪-‬רוזה‪ ,‬אשת סנדלר‪ ,‬עזרה‬
‫מאמר בצירוף תמונה‪ ,‬בו נאמר‪ ,‬שהכ­‬ ‫ברצון במלאכה זו‪ .‬כתב רוחמובסקי‬
‫תר נרכש תמורת סכום אגדי של‬ ‫הוא התקין תשמישי‪-‬קודש או תליונים‪,‬‬
‫‪ 250,000‬פרנקים ויש אומרים אפילו‬ ‫טבעות‪ ,‬מדליות ו״מזרחים״‪ ,‬ומכרם‬ ‫בספרו‪ :‬״שיהיה לשתיהן למצוה‪ .‬אלמ­‬
‫חצי מיליון פרנקים על‪-‬ידי מוזיאון‬ ‫לא שתי הנשים הטובות‪ ,‬בוודאי לא‬
‫לפרנסה‪.‬‬ ‫יכולתי כעת לכתוב את ספר זכרונותי״‪.‬‬
‫הוא למד ב״חדר״ וילדותו היתה מאו­‬
‫בשנת תרל״ח )‪ ( 1878‬התחתן‪ .‬אשתו‬ ‫שרת‪ ,‬מלבד פחדו מן המלמדים‪ .‬חיי‬
‫מרים ילדה לו ששה ילדים‪ .‬בשנת ‪1884‬‬

‫הכין מדליה לרגל יום הולדתו המאה של‬
‫השר משה מונטיפיורי‪ .‬הוא המשיך‬

‫‪21‬‬