Page 17 - etmol 69
P. 17

‫בעלי היכולת ואף לו היתה דירת נופש‬            ‫סבו של מישה אלמן‬                              ‫בעיירה טלנה שליד קיוב היתה חצר‬
‫בבויארקה‪ .‬שלום‪-‬עליכם עצמו אהב‬                ‫כב ש את חצר הרבי‪,‬‬                             ‫של צדיק חסידי נודע‪ ,‬רבי דוד טברסקי‪,‬‬
‫נגינה והוא נהג לומר כי אם לא היה‬                                                           ‫בנו של רבי מרדכי מצרנוביל‪ .‬רבי דוד‬
‫נהיה סופר היה בודאי מוסיקאי‪ .‬חיבה‬            ‫הנכד ‪ -‬את אולמות‬
‫יתרה נודעה לשלום‪-‬עליכם למנגנים‬                    ‫הקונצרטים‬                                ‫טברסקי הנהיג את חצרו ברוב פאר‬
‫בכינור‪ .‬לשלום‪-‬עליכם נודע‪ ,‬כי יהודי‬                                                         ‫והדר וחסידים רבים נהרו לטלנה‪ .‬רבי‬
‫מטלנה הגיע עם בנו הכנר לבויארקה‪,‬‬                ‫מאת עקיבא צימרמן‬                           ‫דוד קירב לחצרו מוסיקאים וחזנים וקול‬
‫הלך ושמע את נגינתו‪ ,‬התפעל ממנה‬
‫והחל לאסוף כספים למען הילד המנגן‬             ‫קטן‪ .‬כעבור שנים רבות היה מיכאל‬                ‫שירה וזמרה נשמע שם תמיד‪ .‬כחזן‬
‫ואירגן קונצרט שבו השמיע מישה אלמן‬            ‫שעכשיו נודע בשם מישה אומר על אביו‬
‫פרקי נגינה לכינור‪ .‬לאחר שהצטבר‬               ‫שאול‪ ,‬כי אילו לאביו היה אבא כמו‬               ‫בבית־המדרש מונה יוסל׳ה טאלנר‬
‫בידו סכום כסף ניכר הגיע שאול אלמן‬            ‫שהיה לו‪ ,‬היה שאול אלמן אחד מגדולי‬             ‫שניגוניו נפוצו ברחבי אוקראינה ו שנה־‬
‫לפטרבורג ומסר את בנו לידי הכנר‬                                                             ‫רג על״ידי פורעים אוקראינים‪ .‬מדי פעם‬
                                                                                  ‫הכנרים‪.‬‬
                            ‫ליאופולד אאור‪.‬‬                                                 ‫נהג הרבי להזמין כנרים ידועים שיבואו‬
‫מישה אלמן נבחן על ידי אאור והת­‬                     ‫מסע לאיסוף כספים‬                       ‫לנגן לפניו והרבי היה נהנה מנגינותי'‬
‫קבל כתלמיד בקונסרבטוריון של‬                                                                ‫הם‪ .‬בין אלו שהוזמנו לנגן בחצר הרבי‬
‫פטרבורג‪ .‬באותם הימים נאסר על יהו­‬            ‫כאשר ראה שאול אלמן כי בנו הקטן‬                ‫היו הכנר סטמפעניו מברדיצ׳ב שהתפ­‬
‫דים לשבת בפטרבורג שהיתה מחוץ‬                 ‫מצטיין בנגינה הוא נסע אתו לאודסה‬              ‫רסם בסיפור של שלום‪-‬עליכם‪ ,‬ופדהצור‬
‫ל״תחום המושב״‪ .‬בעוד שעבור מישה‬               ‫ושם נמסר הילד מיכאל‪-‬מישה לידי המו­‬            ‫מזיטומיר‪ .‬מדי פעם נהג הרבי להזמין‬
‫אלמן הושג רשיון ישיבה בעיר כתלמיד‬            ‫רה לנגינה אלכסנדר פידלמן‪ .‬פעם ביקר‬            ‫לביתו את הכלי־זמר המקומי מיכאל‬
‫בקונסרבטוריון‪ ,‬סרבו השלטונות להר­‬            ‫בבית‪-‬הספר הכנר הידוע‪ ,‬מורם של‬                 ‫אלמן‪ ,‬שינגן לפניו בכנורו‪ .‬מיכאל אלמן‬
‫שות לאב להישאר בפטרבורג‪ .‬שאול‬                ‫כנרים רבים‪ ,‬ליאופולד אאור‪ ,‬וכאשר‬              ‫נודע בכנר מעולה והוא שימח את לב‬
‫אלמן הסתתר מפחד הבולשת והיה מוצא‬             ‫שמע את נגינתו של הילד מישה אמר‪:‬‬                ‫יהודי טלנה בשמחותיהם המשפחתיות‪.‬‬
‫לו מקומות מסתור שונים ללינת לילה‬             ‫הילד הזה עתיד להתפרסם כאחד מגדולי‬             ‫מיכאל אלמן היה עומד ומנגן בפני‬
‫ובשום אופן לא הסכים להשאיר את בנו‬            ‫הכנרים‪ .‬הוא הזמינו ללמוד אצלו בבית‪-‬‬
‫בן העשר ללא השגחה‪ .‬שר הפנים הרו­‬             ‫ספרו הנודע בפטרבורג‪ .‬האב החליט‬                ‫הרבי והרבי היה עוצם את עיניו ומתמו­‬
‫סי‪ ,‬שונא ישראל המובהק פלאוה‪ ,‬סירב‬            ‫להתמסר כולו לטיפוח כשרונותיו של‬               ‫גג מניגוני הדבקות שאלמן היה מפיק‬
‫לאשר לשאול אלמן לשהות בפטרבורג‪.‬‬              ‫בנו‪ .‬נסע אתו מעיירה לעיירה ומיכאל‪-‬‬            ‫מכינורו‪ .‬הצלילים העצובים שיקפו את‬
‫כאשר ראה ליאופולד אאור את סבלו‬               ‫מישה הקטן היה מנגן לפני הקהל ואת‬              ‫הלך רוחו של אלמן‪ ,‬שהיה מיצר על כך‪,‬‬
‫של שאול אלמן פנה אישית לפלאוה‬                ‫הכסף חסך כדי ללמוד בפטרבורג‪ .‬פעם‬              ‫שלמרות שהרבי מזמינו לנגן בפניו‪ ,‬אין‬
‫והצליח להשיג רשיון מגורים גם לש­‬             ‫הגיעו שאול אלמן ובנו בן התשע לעיי­‬            ‫בני העיירה מיחסים חשיבות לכלי‪-‬זמר‬
‫אול אלמן‪ .‬שנתיים ימים לימד אאור את‬           ‫רת הנופש בויארקה )היא בויבריק‬                 ‫ועל‪-‬אף שהם נזקקים לו בעת שמחה‪,‬‬
‫מישה אלמן עד אשר החליט‪ ,‬כי למד‬               ‫בסיפורי שלום‪-‬עליכם(‪ .‬באותה עיירה‬              ‫הרי כל ימות השנה אין הכלי‪-‬זמר נחשב‬
‫מספיק והוא יכול לצאת להופעות ברח­‬            ‫נהגו העשירים היהודים לבלות את חופ­‬            ‫בעיניהם כאומן בעל‪-‬ערך‪ .‬על‪-‬כן החליט‬
                                             ‫שתם‪ .‬באותה עת נמנה שלום‪-‬עליכם על‬
                                  ‫בי העולם‪.‬‬                                                ‫מיכאל אלמן‪ ,‬כי על‪-‬אף שבנו שאול‬
                                                                                           ‫נמשך לנגינה בכינור ומגלה כשרונות‬
          ‫הופעה בברלין‬                                                                     ‫בנגינתו‪ ,‬לא יתן לבנו להיות כלי‪-‬זמר‬

‫הופעתו המקצועית הראשונה של‬                                                                                    ‫ומנע ממנו להיות כנר‪.‬‬
‫מישה אלמן‪ ,‬והוא בן ‪ , 12‬היתר‪ ,‬באולם‬                                                        ‫שאול אלמן הפך למלמד תינוקות‬
‫קונצרטים בברלין‪ .‬הנער הצעיר הקסים‬                                                          ‫בחדר אך בכל עת שהתפנה מעיסוקו‬
‫את לב שומעיו וביניהם הדוכס‬                                                                 ‫היה נוטל את כנורו ומנגן להנאתו‪.‬‬
                                                                                           ‫כאשר נולד בנו מיכאל החליט כי אם‬
                                                                                           ‫יגלה בנו כשרונות בנגינה לא ימנע‬
                                                                                           ‫ממנו להיות נגן‪ .‬ואכן מישה הקטן נלכד‬
                                                                                           ‫בצלילי כינורו של אביו וכבר בהיותו‬
                                                                                           ‫בן ארבע הפליא לעשות בנגנו על כינור‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22