Page 19 - etmol 69
P. 19

‫נציגי ארצות־הבדית בארץ‬
                                               ‫גמאה הקודמת עזרו‬

                                             ‫לישוב‪ ,‬אולם בשני מקרים‬
                                                   ‫ניסו לפגוע בו‬

‫מורגנטאו‪ ,‬ציר בתורכיה במלחמת העולם‬           ‫מאת אברהם ב‪ .‬ריבלין‬                        ‫שטראוס‪ ,‬ציר בתורכיה שלוש פעמים‬

    ‫קונסולים בעד ונגד‬

‫על‪-‬ידי צירי צרפת ורוסיה בקושטא ‪-‬‬             ‫מאוקטובר ‪ 1856‬כיהן ג׳ון וורן גור‪-‬‬          ‫התעניינות ארצות״הברית בארץ־‬
                                             ‫הם‪ ,‬רופא מבוסטון‪ ,‬כקונסול ראשון‬            ‫ישראל ובמזרח־התיכון היא חדשה‪ ,‬מאז‬
‫על הממשל התורכי לאסור כניסת יהו­‬             ‫בתשלום מטעם ארצות‪-‬הברית בירוש­‬             ‫אמצע המאה הקודמת‪ .‬בשליש האחרון‬
‫דים לארץ‪ .‬ואכן‪ ,‬ממשלת תורכיה אסרה‬            ‫לים‪ .‬אבל הוא לא האריך ימים רבים‪.‬‬           ‫של המאה ה־‪ 19‬אירעו כמה מקרים בהם‬
‫על הגירת יהודים לארץ‪ ,‬והותרה כניסת‬           ‫שנים אחדות היה תושב ירושלמי‪ ,‬יליד‬          ‫התערבו נציגי ארצות״הברית בענייני‬
‫יהודים כ״עולי רגל״ בלבד‪ ,‬לביקור ליד‬          ‫ארצות‪-‬הברית )לא יהודי( קונסול בפו­‬
‫הכותל המערבי‪ ,‬ואושרה להם שהות‬                ‫על‪ ,‬נראה הדבר שממשלת ארצות‪-‬‬                ‫הישוב העברי בירושלים ‪ -‬ושנים מהם‬
‫בירושלים למשך חודש ימים )תקופת‬               ‫הברית לא יחסה חשיבות מרובה‬                 ‫לרעתו של הישוב‪ ,‬וביתר דיוק ‪ -‬לרעת‬
‫השהות בארץ הוארכה לאחר מכן‬                                                              ‫אנשים מסויימים מבני הישוב‪ .‬האחד‪,‬‬
‫לשלושה חודשים(‪ .‬אולם עד שנת ‪1891‬‬                                  ‫לנציגותה בירושלים‪.‬‬    ‫כאשר ביקר בירושלים‪ ,‬בנובמבר‬
‫כמעט לא נתקיים איסור הכניסה‪ ,‬הודות‬                                                      ‫‪ , 1881‬ציר ארצות״הברית בקושטא‪,‬‬
‫לציר ארצות‪-‬הברית בקושטא‪ ,‬אוסקר‬                      ‫חסות אמריקאית‬                       ‫בירת הקיסרות העותומנית‪ ,‬לואיס‬
                                                                                        ‫ואלס‪ ,‬מחבר הספר ״בךחור״; והמקרה‬
‫שטראוס‪ ,‬יהודי יליד גרמניה )אחיו של‬           ‫בשנות השבעים למאה ה‪ 19-‬היו‬                 ‫השני‪ ,‬התערבות קונסול ארצות־הברית‬
‫הנדבן הידוע נתן שטראוס(‪ .‬שטראום‬              ‫כתריסר יהודים רשומים כבני חסותה‬            ‫בירושלים‪ ,‬ויקטור בובושר‪ ,‬בעניין‬
‫היה ציר בתורכיה בשנים ‪,1889-1887‬‬             ‫של הקונסוליה האמריקאית בירושלים‪.‬‬           ‫נערה יהודיה שנמנע ממנה להמיר את‬
‫מונה שנית לציר בשנת ‪ , 1898‬ובשלי­‬            ‫בשנים ‪ ,1878-1877‬בעת מלחמת‬                 ‫דתה‪ .‬אולם בדרך כלל‪ ,‬יצוין שנציגי‬
‫שית ב‪ .1909-‬בשנת ‪ 1890‬מונה כציר‬              ‫רוסיה‪-‬תורכיה‪ ,‬נשארו יהודי רוסיה‬            ‫ארצות״הברית )לא יהודי(‪ ,‬קונסול בפו*‬
                                             ‫בארץ ללא חסות קונסולרית כלשהי‬              ‫לעזר רב לישוב העברי בארץ ישראל‬
‫בקושטא סלומון הירש‪ ,‬יהודי גם הוא‪,‬‬            ‫והיתה סכנה שיהיו נתונים לחסדי‬
‫ובשנת ‪ - 1913‬הנרי מורגנטאו האב‪,‬‬              ‫המשטרה התורכית‪ .‬מאות יהודים פנו‬                                              ‫בעת צרה‪.‬‬
‫והפעם כשגריר‪ :‬נראה שהשולטנים‬                 ‫אז לקונסול של ארצות‪-‬הברית בירוש­‬           ‫ב״‪ 1831‬מונה ציר ראשון של ארצות־‬
‫התורכים העדיפו צירים ושגרירים יהו­‬           ‫לים‪ ,‬פראנק דה‪-‬האס‪ ,‬וביקשוהו לקבלם‬          ‫הברית בקושטא‪ ,‬דוד פורטר‪ ,‬והוא מינה‬
                                             ‫לחסותו‪ .‬הקונסוליה האמריקאית לא‬             ‫כסוכן קונסולרי לירושלים וליפו יהודי‬
                            ‫דים על נוצרים‪.‬‬   ‫נהגה לחלק תעודת חסות לכל דורש‪,‬‬             ‫ושמו דוד דארמון‪ ,‬בעל נתינות צרפ­‬
‫שטראוס ביקר בירושלים בתחילת‬                  ‫כפי שנהגו הקונסוליות הירושלמיות‬            ‫תית‪ .‬נראה שהמיסיונרים שהחלו מתר­‬
‫‪ 1889‬ונתקבל בה בכבוד רב ביחוד‬                ‫של פרוסיה)אחר‪-‬כך גרמניה(‪ ,‬בריטניה‬          ‫בים בירושלים ולא מצאו אצלו אוזן‬
‫על‪-‬ידי האוכלוסיה היהודית‪ .‬כאשר‬               ‫ואוסטריה‪ ,‬ואולם מצבם העגום של יהו­‬         ‫קשבת ועזרה בפעולותיהם‪ ,‬התנגדו‬
‫סופר לציר‪ ,‬כי כ־‪ 400‬עולים ״בלתי‬              ‫די רוסיה בירושלים‪ ,‬שהיה חשש כי‬             ‫למינוי זה‪ ,‬דארמון פוטר בשנת ‪, 1834‬‬
‫חוקיים״ מרוסיה‪ ,‬עצורים בירושלים‬              ‫יגויסו לצבא התורכי כדי להילחם נגד‬          ‫ורק כעבור ע שר שנים‪ ,‬במאי ‪,1844‬‬
‫והשלטונות התורכיים עומדים לגרשם‬              ‫רוסיה ואולי מתוך כך גם נגד קרובי‬           ‫מונה וארדר קריסון קונסול בירושלים‬
‫מן הארץ‪ ,‬הודיע הציר למושל‪ ,‬ראוף‬              ‫משפחתם‪ ,‬נגע כנראה לליבו של דה‪-‬‬             ‫מטעם ארצות‪-‬הברית‪ .‬אבל הוא לא הס­‬
‫פשה‪ ,‬כי לא יבקר אצלו ביקור‪-‬נמוסין‬            ‫האם‪ ,‬והוא קיבל כמה מאות מהם תחת‬            ‫פיק לעסוק הרבה זמן בפעילות קונסול­‬
‫ויפנה ל״שער העליון״ בקושטא בדרי­‬                                                        ‫רית‪ ,‬כי לאחר בואו לירושלים החל‬
                                                                       ‫חסות הקונסוליה‪.‬‬  ‫מתעמק בענייני יהדות‪ ,‬התגייר‪ ,‬קרא‬
‫שה לפטרו‪ ,‬אם לא ישחרר את העצו­‬               ‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬גדלה העליה‬                ‫לעצמו ישראל מיכאל בועז ונשא יהודיה‬
‫רים‪ .‬תוך ‪ 24‬שעות שוחררו כולם‪ .‬למח­‬                                                      ‫לאשה‪ .‬הוא סולק ממשרד הקונסול‪.‬‬
‫רת נאספו המשוחררים‪ ,‬ואתם עוד מאות‬            ‫היהודית לארץ במידה ניכרת‪ .‬השלטו­‬           ‫קריסון מת בירושלים בשנת ‪ .1860‬הוא‬
‫רבות מיהודי ירושלים בני כל העדות‪,‬‬            ‫נות התורכיים לא ראו זאת בעין יפה‪.‬‬          ‫ראה בפיתוח חקלאות יהודית נרחבת‬
‫לפני בית‪-‬המלון שציר ארצות‪-‬הברית‬              ‫כן הביעו את התנגדותם לעליה‬
‫ורעייתו התאכסנו בו‪ ,‬ומשלחת מיוחדת‬            ‫הפטריארך האורתודוכסי בקושטא ורא­‬           ‫בארץ‪-‬ישראל צעד חשוב לקראת החשת‬
‫מסרה לידו מכתב תודה‪ .‬מובן שמקרה‬              ‫שי הכנסיה הקתולית‪ ,‬אשר לחצו ‪-‬‬              ‫גאולת ישראל‪ ,‬וגם השתדל לפעול בכי­‬
‫זה העלה את קרנם של היהודים בעיני‬
‫תושבי העיר‪ ,‬וביחוד בעיני הפקידות‬                                                                                               ‫וון זה‪.‬‬

                                   ‫התורכית‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24