Page 14 - etmol 69
P. 14
ליד השולחן לחיות בארץ״ישראל והציעה להם לצאת לארגנטינה .אנשי
הוועד אמרו ,כי החיים בארץ־ישראל הם קשים ,האקלים
משום שאין להם אמצעים לקניית ציוד חקלאי ולשלם דמי חם ,יש חוסר״עבודה וקדחת ומוטב להם לצאת לדרום־
חכירה .בלית ברירה החלו לעבד את האדמה שהיתה שייכת אמריקה .קבוצת המהגרים דחתה את ההצעה בתוקף .הם
לכנסיה היוונית בכפר כאריסים .ששים אחוזים מהיבול דרשו כי יאפשרו להם לנסוע לארץ־ישראל ולא -יעדיפו
נמסרו לכנסיה והם קיבלו את ארבעים האחוזים הנותרים.
שנתיים וחצי ישבו הגרים בקיסריה .אך חרף חריצותם לחזור לרוסיה.
לא הצליחו להתקיים מהחלק הזעום שהגיע להם מן היבו יהודי קושטא סייעו לעולים כמיטב יכולתם ,אך הבטלה
לים .חלקם יצאו לעבודת-חוץ בסביבה -בבנימינה ובחדרה העיקה על הגרים .הם היו אנשי עבודה ולא הסכינו לאכול
-ואחרים הצליחו לחכור אדמה מפיק״א ולהתקיים ממנה. לחם־חסד .הם השיגו עבודה ובעיקר במושבה של פיק״א
החיים בקיסריה היו מלווים בהתנגשויות בלתי-פוסקות עם שנקראה בשם ״מסילה חדשה״ ,שהיתה מרוחקת כ־25
הערבים ,שהתנכלו לשדות היהודים והם נאלצו לא-פעם קילומטר מקושטא ותושביה עסקו בחקלאות .הגרים עבדו
להגן על רכושם בכוח .בשנת , 1928כאשר החלה חברת במרץ רב ,כי עבודת האדמה היתה חביבה עליהם .עבודתם
״הנוטע״ בנטיעת פרדסים באיזור חפצי-בה ,הם עברו לשם נשאה חן בעיני אנשי המושבה והם הציעו לגרים להישאר,
לקבל אדמה ולהתיישב במקום .הגרים דחו את ההצעה .הם
ובמרוצת הזמן התפזרו למקומות שונים בארץ. אמרו ,כי הם לא עברו את כל התלאות כדי לחיות בתורכיה
זהו סיפורה של עדה קטנה ונאמנה ששיתפה עצמה בבניין
הארץ ובהגנתה .משום-מה נפקד סיפורם מסיפורי עלילות והם חייבים להגיע לארץ־ישראל.
חלוצי העליה-השלישית ,רשימה זו באה למלא חובת-כבוד הם המשיכו לעבוד במושבה היהודית ,כאשר הם אינם
מרפים ממאמציהם להשיג היתר לעלות לארץ־ישראל .בסו
כלפיהם. פו של דבר הגיע הרגע לו ייחלו -הם קיבלו מממשלת
המנדאט הבריטי סרטיפיקאטים כדי שיוכלו לעלות לארץ־
ישראל .בשנת 1923הם עלו על סיפונה של ״אומבריה״
בנמל קושטא וב* 16בספטמבר 1923הם הגיעו לחוף יפו.
בכפר ערבי בקיסריה
חלק מהם התיישבו בתחילה בשכונת כרם־התימנים בתל'
אביב ,בה עברו גיור שני .תהליך הגיור נעשה בהשגחת
רבה של תל־אביב שלמה אהרונסון והניתוח בוצע בבית־
החולים ״הדסה״ בידי ד״ר בראון .אך הישיבה בעיר לא
היתה לרוחם .הם השתוקקו לעבוד בחקלאות .נודע להם ,כי
לפיק״א יש אדמות בקיסריה .שש משפחות ,מתוך התשע,
יצאו לקיסריה .באותה עת גרו בכפר זה ערבים ״בוסניא־
קים״ ,יוגוסלבים שקיבלו מזמן את דת האיסלם .בבוא
הגרים לכפר התברר להם ,כי לא יוכלו לקבל אדמה מפיק״א
בשער החוה בחפצי־בה ,שם חיו הגרים בשנים הראשונות
%