Page 10 - etmol 69
P. 10

‫זמר של א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬

                                         ‫מאת נורית גוברין‬

‫לכל״ הוא לאחד את כולם‪ ,‬ולעשותם‬            ‫הסופר וילקנסקי מתאר‬      ‫אהרן דוד גורדון הוא מן הדמויות‬
‫חבורה אחת‪ .‬והוא עושה זאת באמצעות‬         ‫באחד מסיפוריו את א‪.‬ד‪.‬‬     ‫המתוארות ביותר בספרות העברית מאז‬
‫השיר שחובר על ידיו‪ ,‬שהכל שרים‬            ‫גורדון כותב שיר לפועלים‬   ‫ראשית המאה ועד היום‪ .‬עד כה מצאתי‬
‫אותו יחד‪ ,‬והוא נהפך להימנון התיקווה‬      ‫בפתח־תקוה‪ ,‬האם באמת‬       ‫כ־‪ 50‬יצירות ספרות שבהן נזכרת‬
‫לאפשרות החיים החדשים בארץ‪-‬ישראל‬           ‫זהו שיר של א‪-‬ד‪ .‬גורדוןז‬  ‫אישיותו בצורות שונות‪ .‬כמעט מן‬

                       ‫על‪-‬אף כל הקשיים‪.‬‬                            ‫הרגע שבו הגיע א‪.‬ד‪ .‬גורדון לארץ־‬
                                                                   ‫ישראל באדר תרס״ד )‪ ( 1904‬בראשיתה‬
          ‫יהודי עני‬
                                                                   ‫של העליה״השניה‪ ,‬כשהוא בן ‪48‬‬
‫לשיר זה שלושה בתים עם פזמון‬                                        ‫ו״זקף׳ לפי מושגיה‪ ,‬שימשה דמותו סמל‬
‫חוזר‪ ,‬ובית רביעי שאותו הוסיפו ״החב­‬                                ‫ודוגמה לכל בני העליה־השניה ביחסו‬
‫רה״ והוא מכוון כנגד ״ראש הוועד‬                                     ‫לעבודה‪ ,‬והשפעתו הלכה וגדלה בעיקר‬
‫שבמושבה״ ותפקידו לחזק את נימת‬                                      ‫מכוח הדוגמה האישית‪ .‬כבר בחייו נהפך‬
‫ההומור והארציות באותם בתים‬                                         ‫לאגדה והספרות שהנציחה את דמותו‬
‫הירואייס‪-‬חזוניים‪ ,‬שבפי ״הפילוסוף‬                                   ‫סייעה לכך‪ ,‬בחייו ועוד יותר לאחר‬

        ‫והמשורר שלנו״ וזה נוסח השיר‪:‬‬                                                              ‫מותו )‪.(1922‬‬
                                                                   ‫דומה‪ ,‬שזכות ראשונים בהפיכת‬
  ‫והרי איני אלא יהודי עני‬
                                                                   ‫אישיותו לדמות ביצירה הספרותית‬
    ‫שנ תגדל בגלות ויסורין‪,‬‬                                         ‫שמורה למאיר וילקנסקי‪ ,‬שהוא אולי‬
‫אך בארץ‪-‬ישראל שמח אני‬                                              ‫המספר המובהק ביותר של העליה־‬
                                                                   ‫השניה‪ .‬בשניים מסיפוריו הארץ־‬
      ‫ואשא כוס כבן‪-‬חורין‪:‬‬                                          ‫ישראליים‪ :‬״לילה ביקב״ )תשרי‬
                                                                   ‫תרס״ד‪ ( 1905‬ו״ה׳בחר׳״)אלול תרס״ז*‬
  ‫לחיים‪ ,‬ארץ‪ ,‬האח!‬                                                 ‫‪ ( 1907‬מנצנצת דמותו כחלק מן ההוויה‬
‫נגילה ונשמחה בך ‪-‬‬                                                  ‫הזו‪ ,‬ומכאן ואילך‪ ,‬דומה שאי׳אפשר‬

‫הנה זה נראה החוף‪...‬‬                                                                                     ‫בלעדיה‪.‬‬
                                                                   ‫בחייו‪ ,‬תואר א‪.‬ד‪ .‬גורדון עוד בלפ­‬
‫נגיל־נשמח בלי סוף!‬
                                                                   ‫חות חמש יצירות ספרות‪ ,‬ולאחר מותו‪,‬‬
‫הדיוק למה באכילה ובשתיהז‬                                           ‫הלך מספרן וגדל בהתמדה‪ ,‬ואין ע שור‬
‫ברוך המקום על הנשמה! ‪- -‬‬                                           ‫שבו לא נוספו עוד יצירות ששיקעו את‬

          ‫אשרי מי שנפשו חיה‪,‬‬                                                                     ‫דמותו בתוכן‪.‬‬
            ‫הוי בתקוה ובנחמה!‬                                      ‫לדמותו של א‪.‬ד‪ .‬גורדון בספרות‬
                                                                   ‫תפקידים אחדים‪ ,‬אבל בדרך כלל הוא‬
‫לחיים‪ ,‬ארץ‪ ,‬האח! ובו׳‬                                              ‫נמצא תמיד בקוטב החיוב ומבטא את‬
                                                                   ‫האמונה הגדולה בכל מחיר ועל׳אף‬
         ‫בנחמה נראה כולנו ‪-‬‬                                        ‫הכל‪ .‬בתוך מערך הכוחות הפועלים‬
‫חייכם‪ ,‬אחים‪ ,‬וחי העולם! ‪-‬‬                                          ‫בחברה‪ ,‬משמשת דמותו תמיד כמאזן‬
                                                                   ‫חיובי‪ ,‬כעוגן־הצלה‪ ,‬כנותן״חסות‬
        ‫ארץ חמד תהא שלנו‪,‬‬                                          ‫ושופע־בטחון‪ .‬אישיותו יש לה תפקיד‬
          ‫ושבו הבנים לגבולם!‬                                       ‫קבוע של משקל־שכנגד בתוך מרירות־‬

‫לחיים‪ ,‬ארץ‪ ,‬האח! וכו׳‬                                                              ‫המציאות הארצישראלית‪.‬‬
                                                                   ‫בסיפורו השני של מאיר וילקנסקי‬
‫ויש המוסיפים גם בית זה‪ ,‬כלפי ראש‬                                   ‫״ה׳בחר׳״‪ ,‬מופיעה דמותו על רקע עבו­‬
                         ‫הוועד שבמושבה‪:‬‬                            ‫דת עקירת היבלית )האינז׳יל(‪ ,‬כדי‬
                                                                   ‫להכשיר את האדמה לנטיעת פרדס‬
          ‫איני חושש גם לראש הועד‪,‬‬                                  ‫במושבה פתח‪-‬תקווה‪ .‬זוהי הופעה חד‪-‬‬
        ‫שמא יכתוב עלינו מלשינות ‪-‬‬                                  ‫פעמית‪ ,‬על רקע הניגודים הרבים הקיי­‬

               ‫כתיבה וחתימה לו מניןז‬                               ‫מים בין הפועלים‪ :‬ותיקים וחדשים‪ ,‬חז­‬
                                                                   ‫קים וחלשים‪ ,‬מתיאשים ובעלי‪-‬תקווה‪,‬‬
           ‫כלום חלילה למד מינותז‪...‬‬
                                                                   ‫סוציאליסטיים ומרכסיסטיים‪ :‬״אחד‬
‫האם כתב א‪.‬ד‪ .‬גורדון שיר זה? או‬                                     ‫החברים‪ ,‬בא בימים‪ ,‬המכובד לכל‪,‬‬
‫שמא ייחס לו מאיר וילקנסקי‪ ,‬שיר‬
                                                                                 ‫הפילוסוף והמשורר שלנו״‪.‬‬
‫שהוא עצמו כתבו‪ ,‬או שיר שהיה מושר‬                                   ‫תפקידו של ״בא בימים״ ״המכובד‬
               ‫בפי פועלי העליה‪-‬השניה?‬

                                                                   ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15