Page 9 - etmol 69

‫כתרה האלוהי‪ .‬אפשר וזו האלה שלה הוקדש המתחם וכלי‬ ‫מדרום לתל״ערד‪ .‬קיומו של המקדש מוכיח שהאיזור היה‬
‫הקודש שנמצאו בו שימשו לפולחנה‪ .‬כן נתגלה באתר‬ ‫נתון בסוף המאה ה״‪ 7‬ובראשית המאה ה־‪ - 6‬תקופת כיבוש‬
‫ספינקס שפניו פני אדם מעוטר בזקן‪ .‬מספרם של הכנים‬ ‫ממלכת יהודה על־ידי בבל ‪ -‬בידי האדומים שהתיישבו‬
‫נושאי הדמויות שבמתחם הבמה נאמד בעשרים‪ .‬כמו*כן‬ ‫בישובים שנעזבו על־ידי תושבי יהודה הנסוגים מפני מלח­‬
‫נמצאו במתחם הבמה קובעות שבדפנותיהן תלויים רמונים‬
‫מחרס‪ .‬בקובעת אחת מובחנים שרידיהם של שבעה רמונים‪.‬‬ ‫מה‪.‬‬
‫יש לציין שכמעט כל הכנים והצלמיות היו מעוטרים בצבעים‬ ‫בין השנים ‪ 1986-1984‬נערכו במקום חפירות‬
‫אדום ושחור‪ .‬לבד מאלה נחשפו כשלושים כנים חלקים‬ ‫ארכיאולוגיות מטעם המכון שחשפו את המקדש וכלים‬
‫שלרובם חורים בחלקם העליון או התחתון‪ .‬בין החפצים‬
‫והאלמנטים הפולחניים יש לציין שברים של מזבחוני חרס‬ ‫שונים וחשובים בתוכו‪.‬‬
‫וחותם אבן שחקוקה בו דמות נושאת ידה לברכה כלפי גרם‬
‫שמיימי וצמוד למבנה השני שחשיפתו טרם הושלמה‪ ,‬נתגל­‬ ‫האתר וממצאיו‬

‫תה מצבה שחזיתה מרוצפת בלוחות אבן‪.‬‬ ‫האתר‪ ,‬ששמו ניתן לו כשם ואדי סמוך שוכן בראשה של‬
‫גבעה שטוחה וארוכה בשוליים המזרחיים של בקעת ערד‪,‬‬
‫סעודות הקרבן‬ ‫בין היישובים הקדומים של ממלכת יהודה בנגב המזרחי‪.‬‬
‫מבני האתר משתרעים על שטח של כ״‪ 2‬דונם והוא עורר‬
‫הריכוז הגדול של חפצי הפולחן במתחם הבמה מראה‬ ‫מיד תשומת לב בגלל שפע הקראמיקה הברזלית שהיתה‬
‫שבמקום זה נערכו הטקסים הפולחניים של המקדש ואילו‬ ‫מפוזרת על״פני השטח ואיתה עשרות רבות של שברי‬
‫במבנה נערכו סעודות הקרבן‪ ,‬כפי שאפשר ללמוד מכמות‬
‫האפר הגדולה שהצטברה בו ומעצמות הצאן הרבות שבתו­‬ ‫צלמיות טין ותבליטים שאינם מוכרים משום מקום אחר‪.‬‬
‫כו‪ .‬מלבד החפצים הפולחניים נחשפו במקדש גם כלי חרס‬ ‫רק ב״‪ 1984‬עלה בידינו להתחיל בחפירות‪ .‬עד״כה נערכו‬
‫שהיו בשימוש רגיל והאופיינים לסוף המאה ה‪ 7-‬וראשית‬ ‫‪ 8‬עונות קצרות בנות שבוע כל אחת אך לחשיפתו הגמורה‬
‫ה‪ 6-‬לפני הספירה‪ .‬בולט בהם אחוז גבוה‪ ,‬יחסית‪ ,‬של כלים‬ ‫טרם הגענו‪ .‬אפילו כך כבר ברור שזהו מקדש המורכב משני‬
‫אדומיים כמו למשל קערות מעוטרות בזיזים משולשים‬ ‫מכלולי מבנים ומתחמים‪ ,‬ועוד שתי גדרות אבן‪ .‬מכלול אחד‪,‬‬
‫וקראמיקה צבועת פסים בדגמים שונים וכן חיקויים מקומ­‬ ‫העיקרי בין השניים‪ ,‬נחפר עד תומו‪ .‬יש בו מבנה אבן‬
‫יים של ״כלי‪-‬ארמון״ אשוריים הנפוצים באתרים שנחפרו‬ ‫מחולק לשלושה חדרים ובניצב לפתחיהם הרחבים בנויות‬

‫באדום‪.‬‬ ‫במות צרות דמויות קיר‪ .‬צמוד לו מדרום מצוי מתחם מגודר‬
‫נוסף לקראמיקה האדומית ולעיטורי הצבע במסורת זו‬ ‫ובמרכזו במה נמוכה‪ .‬מדרום*מזרח מצוי מתחם נוסף שבו‬
‫השולטים בכלי היום‪-‬יום ובחלק מן הכנים והמשמשים‬
‫כמגדיר התרבותי של האתר‪ ,‬אפשר למצוא גם דמיון‬ ‫אגן מטוייח ומזבח אבן‪.‬‬
‫לצלמיות אחדות שנתגלו בבוצירה וסביבתה אשר בארץ‬ ‫על פני הסלע של מתחם הבמה נחשף ריכוז גדול של‬
‫אדום‪ .‬יש להוסיף שמבנה בעל שלושה חדרים שפתחו‬ ‫צלמיות חרם ושל כני פולחן‪ .‬לרוב הצלמיות יש משטחי‬
‫לדרום‪ ,‬בדומה לזה של קיטמית‪ ,‬שרד מקדש הלניסטי במרי‪-‬‬ ‫הדבקה אל הכנים‪ ,‬וחלקם היה מוצב על ״מדפי״ חרם שבלטו‬
‫שה שהיתה באותה תקופה עיר מרכזית באדום‪ .‬תכנית דומה‬ ‫מן הכנים‪ .‬בחלק העליון של כנים אחדים קבועים פני אדם‬
‫ידועה גם במקדשים נבטיים בעבר‪-‬הירדן‪ .‬מעניין לציין‬ ‫בעלי זקנים שכוירו בתבליט‪ ,‬ובחלק התיכון ידיים האוחזות‬
‫שהמקבילה היחידה לצלמית האלה בעלת שלושת הקרניים‬
‫מקיטמית נמצאה בסוף המאה הקודמת בבפר קנא שבגליל‬ ‫בחפצים שונים‪ .‬כפות ידיים אחדות הן בגודל טבעי‪.‬‬
‫התחתון ויש בכך עדות חשובה בשיוך הדמות למרחב שלנו‪.‬‬
‫בדיקה השוואתית של החומר מראה שניכרת השפעה‬ ‫שלוש קרניים לאלה‬
‫פניקית רבה על הדמויות האנושיות וטכניקת הייצור שלהם‪.‬‬
‫כל ההקבלות מביאות למסקנה שאין לנתק את המקדש ותכנו‬ ‫לציון מיוחד ראויה צלמית אלה בעלת שלוש קרניים‪,‬‬
‫שנתגלתה במקום‪ .‬הפסל עשוי חרס והקרניים שעליו הן‬
‫מהאופק התרבותי של ארץ‪-‬ישראל וסביבותיה הקרובות‪.‬‬

‫רמז בדברי־הימים‬

‫משאנו באים לבדוק את אדומיותו של המקדש עם הידוע‬
‫לנו על הפולחן האדומי‪ ,‬אנו נתקלים בחוסר ידיעות מוחלט‬
‫כמעט‪ ,‬הן על מקדשים אדומיים בארץ אדום והן על המיתוס‬
‫האדומי‪ ,‬ולבד מהופעת שמו של האל קוס בכתובות אחדות‪,‬‬
‫אין בידינו דבר‪ .‬ראוי לציין שרמז מסויים על פולחן אדומי‬
‫מצוי במקרא‪ ,‬בדברי‪-‬הימים ב׳‪ ,‬כ״ה ‪ , 14‬בתיאור כבוש‬
‫אדום בימי אמציה מלך יהודה‪ :‬״ויהי אחרי בוא אמציה‬
‫מהכות את אדומים ויבא אתו את אלהי בני שעיר ויעמידם לו‬

‫לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר״‪.‬‬
‫מכאן שאלי אדום היו מגולמים בחפצים ניידים‪ ,‬בדומה‬
‫לאלת שלושת הקרניים של קיטמית‪ .‬לדמות כזאת אפשר היה‬
‫להשתחוות ולהעלות קטורת בקובעות הרימונים או בקערות‬

‫שהוצבו בראשי הבנים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬עם גילוי האתר הפולחני האדומי בקיטמית‪,‬‬
‫מצויות בידינו ראיות כבדות משקל ואולי אף מכריעות‬
‫לנוכחות אדומית בנגב המזרחי סמוך לכיבוש הבבלי‪ ,‬או‬

‫אולי מייד אחריו‪ ,‬ולהיקף השטחים שנתפסו על‪-‬ידם‪.‬‬