Page 20 - etmol 69

‫באפריל ‪ 1889‬נשלח מכתב״תודה‬
‫מטעם לשכת ״בני ברית״ בירושלים‬
‫לאוסקר שטראוס‪ ,‬שכבר חזר לאמרי­‬
‫קה‪ ,‬ובו היללוהו על אשר ״גם בהיותו‬
‫בתפקיד רם־מעלה מטעם הממשלה‬
‫הנאורה של הריפובליקה האמריקאית‬
‫הגדולה‪ ,‬לא שכח את אחיו היהודים‬

‫הסובלים״‪.‬‬

‫הציר שנעלב‬

‫אוסטריה ושל ספרד‪ .‬קונסול ארצות‪-‬‬ ‫הקונסוליה האמריקאית‬ ‫ביקור ציר אחר של ארצות‪-‬הברית‬
‫הברית טען שלא השתמש בכוח וכי לא‬ ‫בירושלים‬ ‫בירושלים‪ ,‬לא נסתיים בסוף טוב לישוב‬
‫אסר את הרב מרקוס שאינו נתינו‪ ,‬אלא‬
‫רק הזמינו לבוא עמו לבית‪-‬המשפט‪.‬‬ ‫הבן יעקב מת בשנת ‪ 1868‬ומיד לאחר‬ ‫העברי בירושלים‪ :‬בנובמבר ‪ 1881‬ביקר‬
‫נציגו של קונסול פרוסיה לא אבה לקחת‬ ‫זה‪ ,‬חלתה גם שרה אחותו בטיפוס והוכ­‬ ‫בירושלים ציר ארצות־הברית בקושטא‪,‬‬
‫על עצמו אחריות ולאסור את הרב מר‪-‬‬ ‫נסה לבית‪-‬החולים רוטשילד‪ ,‬דבורה‬ ‫לואיס ואלס‪ ,‬איש צבא‪ ,‬דיפלומט וסופר‪.‬‬
‫קוס‪ ,‬ועל כן‪ ,‬שיחרר הפחה את הרב‬ ‫הנוצריה ביקרה את אחותה הצעירה‬ ‫בימי מלחמת האזרחים באמריקה היה‬
‫בבית‪-‬החולים ותוך כדי כך‪ ,‬שידלה‬ ‫גנרל בצבא הצפון ואחרי זה מושל ניו״‬
‫מרקוס ושלחו לביתו‪.‬‬ ‫אותה כי תחזור לנצרות‪ .‬הילדה הצעי­‬ ‫מכסיקו‪ .‬בשנים ‪ 1881‬עד ‪ 1885‬שימש‬
‫אלא שקונסול ארצות‪-‬הברית לא‬ ‫רה התנגדה וסיפרה לרופא המוסד ד״ר‬ ‫ציר ארצו בתורכיה‪ .‬בהתקרבו עם‬
‫שקט‪ .‬הוא שלח מברק לקונסול פרוסיה‬ ‫בנימין לונדון‪ ,‬שאחותה מציקה לה‪,‬‬ ‫פמלייתו לירושלים‪ ,‬נשלחה ‪ -‬כרגיל אז‬
‫בבירות‪ ,‬והלה ציווה על דהוד אל‪-‬כורדי‬ ‫והלה דרש מדבורה לא לנהל הטפה‬ ‫‪ -‬יחידת פרשים תורכית למוצא‪ ,‬ברא­‬
‫לאסור את הרב מרקוס‪ ,‬ואכן הלה נעצר‬ ‫שות נציג הפחה ומזכירו‪ ,‬היהודי יוסף‬
‫וישב ‪ 24‬יום בחדר קטן ובודד בבית‬ ‫דתית בתוך כתלי בית‪-‬החולים‪.‬‬ ‫אפנדי קריגר‪ ,‬לקבל רשמית את פני‬
‫הקונסוליה הפרוסית בירושלים‪ ,‬והוא‬
‫הקונסול מתעקש‬ ‫הציר האמריקאי‪ .‬ליד מוצא הוקם מאהל‬
‫אז בשנות השבעים לחייו‪.‬‬ ‫שישבו בו האורחים לנוח בטרם המשיכו‬
‫מיד לאחר שהבריאה שרה‪ ,‬הובאה‬
‫קונסול חדש‬ ‫לביתו של אריה מרקוס‪ .‬האחות הנוצ­‬ ‫דרכם לירושלים‪.‬‬
‫ריה פנתה בתלונה לקונסוליה הפרוסית‬ ‫קריגר קיבל את הציר בברכה‪ ,‬כמקו­‬
‫אותם ימים נתמנה קונסול חדש לפרו­‬ ‫נגד אריה מרקוס‪ ,‬ונגד ד״ר לונדון‪,‬‬ ‫בל‪ ,‬וכיוון שהיה אז יום ששי אחר‪-‬‬
‫סיה‪ ,‬פרופ׳ יוליוס פטרמן מברלין‪ ,‬ומיד‬ ‫ומשלא נענתה)הקונסול הפרוסי היה אז‬ ‫הצהרים‪ ,‬פקד מיד על חייליו לדהור‬
‫כשהגיע לירושלים‪ ,‬שחרר את הרב‬ ‫בחופשה מחוץ לא״י(‪ ,‬פנתה לקונסוליה‬ ‫בחזרה העירה‪ ,‬כי קריגר)יליד הונגריה‬
‫ממאסרו‪ ,‬וזאת לאחר שחקר את שרה‬ ‫של ארצות‪-‬הברית‪ ,‬כי כנראה‪ ,‬עמדה‬ ‫שעלה ארצה ביחד עם חברו יהושע‬
‫והיא הודיעה לו‪ ,‬בשיחה בארבע עינים‪,‬‬ ‫בחסותה‪ .‬הקונסול האמריקאי ויקטור‬
‫כי ברצונה להישאר בדת אבותיה‪ .‬קרבן‬ ‫בובושר החליט לפעול בעניין זה ובאחד‬ ‫שטאמפפר‪ ,‬ממייסדי פתח‪-‬תקוה( היה‬
‫הפשרה הזאת היה דהוד אל‪-‬כורדי שפו­‬ ‫מימי שישי‪ ,‬בשעות אחר הצהרים‪,‬‬ ‫שומר מסורת ולא רצה לבוא לירושלים‬
‫טר ממשרתו‪ .‬משה יואל סלומון חיבר‬ ‫כשהרב אריה מרקוס התכונן ללכת‬ ‫אחר כניסת השבת‪ ,‬רכוב על סוס‪.‬‬
‫אז לכבודו של הפרופ׳ פטרמן ״שיר‬ ‫לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬הופיע בביתו הקונסול‬
‫בובושר יחד עם מתרגם ושני קאוואסים‬ ‫כנראה נפגע הציר מקיצור קבלת הפנים‬
‫גילה״‪.‬‬ ‫)שומרים( חמושים בחרבות‪ ,‬ודרש‬ ‫הרשמית‪ ,‬ובוודאי גם לא חסרה הסתה‬
‫עזרה רבה לישוב העברי הגיש בעת‬ ‫מהרב אריה מרקוס למסור לידו את‬ ‫)קריגר היה לצנינים בעיני המיסיונרים(‬
‫מלחמת‪-‬העולם הראשונה השגריר‬ ‫הנערה שרה שטיינברג‪ .‬הרב סירב והו­‬ ‫והוא התאונן על קריגר לפני הממשלה‬
‫האמריקאי הנרי מורגנטאו האב‪ .‬הישוב‬ ‫כיח לקונסול שאביה מינהו כאפוטרופוס‬ ‫בקושטא‪ .‬עקב כך הועבר יוסף קריגר‬
‫לא היה מוכן כלל לאסון שנתרגש עליו‪,‬‬ ‫ממשרתו בירושלים ‪ -‬למשרה רמה‬
‫ויהודי הארץ רעבו ללחם‪ .‬רבים מהם‬ ‫על שרה ועליו אחריות חינוכה‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬אבל מחוץ לארץ‪ .‬לישוב היהודי‬
‫מתו ברעב‪ ,‬או במחלות‪ .‬הודות‬ ‫על‪-‬פי פקודת הקונסול ערכו הקאווא‪-‬‬ ‫בירושלים חרה הדבר‪ ,‬כי קריגר פעל‬
‫למורגנטאו ולאחרים נשלחו לארץ‬ ‫סים חיפוש בדירה‪ .‬כאשר לא מצאו את‬ ‫רבות למען הישוב ךעזר בכל כוחו לבל‬
‫אניות טעונות מזון ותרופות‪ ,‬שחולקו‬ ‫הנערה בבית‪ ,‬דרש הקונסול מהרב מר‪-‬‬
‫בין התושבים‪ .‬ואולם עם הצטרפות‬ ‫קוס לבוא מיד ולעמוד למשפט בבית‬ ‫יפריעו השלטונות להתפתחותו ולהתר‪-‬‬
‫אמריקה למלחמה בתורכיה‪ ,‬הופסקה‬ ‫המושל‪ .‬הוא סירב‪ ,‬הקאוואסים התנפלו‬ ‫חבותו‪ ,‬והם התלוננו על ואלס‪.‬‬
‫עליו וגררוהו בכוח‪ .‬יהודים רבים נאספו‬
‫עזרה חשובה זו‪.‬‬ ‫במקום וניסו להתנגד למעצר‪ ,‬ואז עמד‬ ‫מקרה מסעיר אחר בו התערב נציג‬
‫אף הנרי מורגנטאו ה בן ) ש ר האוצר‬ ‫מולם הקונסול‪ ,‬חרבו שלופה בידו ואיים‬ ‫ארצות‪-‬הברית לרעת יהודי ירושלים‪,‬‬
‫בממשלת טרומן( היה לעזר רב לישוב‬ ‫עליהם‪ .‬אחדים מהם הוכו בידי הקאווא‪-‬‬
‫העברי במלחמת הקוממיות‪ ,‬ועל שמו‬ ‫סים‪ .‬כאשר הובא הרב מרקוס לבית‬ ‫אירע בשנת ‪ .1868‬מרדכי אלכס שטיי­‬
‫נקרא המושב טל‪-‬שחר בדרך לירושלים‬ ‫הפחה‪ ,‬הזמין הלה אליו את נציגו של‬ ‫נברג‪ ,‬נתין פרוסיה‪ ,‬התנצר‪ ,‬הוא ואש­‬
‫קונסול פרוסיה בירושלים‪ ,‬ערבי ששמו‬ ‫תו ושלושת ילדיו‪ .‬נראה כי קשיי הפר­‬
‫‪ -‬שהוא תרגום השם מורגנטאו‪.‬‬ ‫דהוד‪-‬אל‪-‬כורדי‪ ,‬וכן באו הקונסולים של‬ ‫נסה גרמו למעשה זה‪ .‬כעבור זמן‪-‬מה‬

‫מתה אשתו והוא חלה‪ ,‬התחרט וחזר‬

‫ליהדות‪ .‬בשנת ‪ 1865‬מת שטיינברג‪.‬‬
‫הבן יעקב והבת הצעירה שרה )שהיתה‬
‫כבת שלוש‪-‬עשרה במות אביה( התייהדו‬
‫גם הם ואילו הבכורה‪ ,‬דבורה‪ ,‬נשארה‬
‫נוצריה ואף נישאה לנוצרי‪ .‬לבקשת‬
‫האב‪ ,‬קיבל עליו הרב הירושלמי אריה‬
‫מרקום להשגיח על שני הילדים שנשא­‬

‫רו ביהדותם‪.‬‬

‫‪20‬‬