Page 14 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 14
12מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
בחקר תימן .הירשברג השתדל להציג את היישוב היהודי בצפון ערב כיישוב
חקלאי שלא היה לו דבר עם מסחר ,גביית מסים והלוואות בריבית ,אבל
המקורות מציירים תמונה שונה .הוא השאיר לאחרים כר נרחב להתגדר בו
בעניין מלחמת מוחמד ביהודים ,מה גם שעומדים לרשותנו כיום מקורות
ראשוניים רבים יותר .כמה ממאמריו של מ"י קיסטר שתורגמו לעברית
וכונסו בספר שכותרתו "מחקרים בהתהוות האסלאם" עוסקים ביהודי ערב,
ובראשם מאמרו על הטבח בבני ֻקַריְט'ה .ספריו המונומנטליים של משה
גיל" ,ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה ( ")1099-634ו"במלכות
ישמעאל בתקופת הגאונים" ,מכילים נתונים ודיונים מפורטים ומועילים
על חלק מהנושאים שיידונו להלן.
אף שהספר מוקדש למערכת היחסים של מוחמד עם היהודים ,מן הראוי
לומר כאן כמה מילים על לימוד חיי מוחמד באופן כללי .הבסיס למחקר,
שהחל לפני יותר מ150-שנה ,היה מאז ומעולם הביוגרפיה הראשונה שלו
שהגיעה לידינו .היא חוברה על ידי אבן אסחאק באמצע המאה השמינית
לסה"נ ונערכה על ידי אבן ִהשאם בתחילת המאה התשיעית .ביוגרפיה
מדעית באנגלית ,שעדיין נמצאת בשימוש נרחב ,נכתבה על ידי הבריטי
ווט ( )W.M. Wattבשנות החמישים של המאה העשרים .ווט הסתפק בסידור
מחדש ובניתוח — אפולוגטי לעתים — של פרקי הביוגרפיה של אבן ִהשאם.
הוא נמנע בדרך כלל מדיון מעמיק וביקורתי ועשה שימוש נרחב בעבודתם
של החוקרים שקדמו לו (וולהאוזן ,בוהל ואחרים) .שני הכרכים שחיבר ווט
("מוחמד במכה" ו"מוחמד ב ַמדינה") מסיימים תקופה במחקר חיי מוחמד
שאפשר לכנותה "התקופה הנאיבית" ,בגלל הנחת החוקרים שהביוגרפיה של
אבן ִהשאם (ולצדה כמה מקורות ראשוניים משלימים) היא בבחינת "הפוך
בה והפוך בה דכוליה בה"" 3.התקופה הנאיבית" הגיעה לקצּה עם " ַהגַריזְם",
ספרם הנועז של מייקל קוק ופטרישיה קרון מסוף שנות השבעים .השניים
ניסו לוותר לגמרי על המקורות הערביים ופנו למקורות חיצוניים בשפות
אחרות ,אבל מאוחר יותר התברר שהמקורות החלופיים שבהם השתמשו
סובלים מחולשות משלהם ,ומסקנותיהם לא התקבלו על ידי החוקרים4.
מ"י קיסטר הרחיב מאוד את מבחר המקורות הראשוניים בשעה שחקר כמה
