Page 18 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 18
16מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
היה מן הענף שהשניים השתייכו אליו .הוא ידע היטב את זהותם ואף
גילה אותה לתלמידו ,אבל התלמיד ,שהיה מורהו של אבן אסחאק ,לא
הסכים לגלות אותה לזה האחרון .כשמרחיבים את יריעת המקורות אפשר
לפעמים לעקוף את הצנזורה בזכות גרסה של המסורת באחד המקורות,
שהרי בשאלה מה מותר לומר ומה אסור היו הבדלי גישות בין מחברים
שפעלו בתקופות שונות ובמקומות שונים .אבן ִהשאם (שערך כאמור את
הביוגרפיה של אבן אסחאק) מודה בהקדמתו שהשמיט עניינים "שדיבור
עליהם הוא מגונה וכאלה שהזכרתם תפגע בכמה אנשים" .מכאן שיחסית
לאבן אסחאק היה אבן ִהשאם ליברלי פחות ונקט סטנדרטים מחמירים
יותר מאלה של קודמו.
יש בביוגרפיה לא מעט אפולוגטיקה ,לא במובן של הגנה על עיקרי
אמונה אלא במובן של הגנה על תדמיתם של גיבוריה וצדקת מעשיהם.
קרוביהם של אויבי מוחמד ,למשל ,התאמצו להקטין את הנזק לתדמיתם
של האויבים האלה .יש גם אפולוגטיקה לא מעטה בתיאור מלחמת מוחמד
ביהודים ,משום ששוב ושוב חשו מלומדים מוסלמים בצורך להצדיק את
פעולותיו נגדם.
המסקנה העולה מן החולשות של הביוגרפיה כספר היסטוריה אינה
צריכה להוביל לנטישת המסורת המוסלמית .גם הידיעה המבולבלת ומוכת
הסתירות ביותר יכולה לכלול נתונים אמתיים על הגאוגרפיה של ַמדינה ,על
האנשים ,השבטים ,המבצרים ,המטעים ,השדות ועוד .האם אפשר לכתוב
היסטוריה ללא הנתונים האלה ,שמונחים לעת עתה כאבן שאין לה הופכין
בגלל חוסר האמון של חוקרים רבים במקורות הראשוניים? ודאי שלא.
לבסוף ,בין חולשות הביוגרפיה כספר היסטוריה אפשר למנות גם את
הסתירות בעניין תפקידו של אדם זה או אחר ,אף על פי שהן מספקות
לנו נקודות אחיזה מחקריות חשובות .הסתירות נובעות מכך שחלק ניכר
מן הביוגרפיה ומן האירועים שמתוארים בספר הזה מקורו במסורות
המשפחתיות של בעלי העניין עצמם ,כלומר חברי הנביא ,כפי שסופרו
בכישרון רב על ידיהם או על ידי צאצאיהם .מכאן חשיבותן העצומה של
המסורות המשפחתיות בביוגרפיה של מוחמד .במקרה של סיפור מפי
