Page 19 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 19
הקדמה 17
בעל העניין עצמו אין שום סיבה להטיל ספק בשושלת המוסרים ( ִא ְסנאד).
אמנם מן הנוסח הערוך והמקוצר של הביוגרפיה שבידינו נשמטו לעתים
קרובות שושלות המוסרים ,שהן החלק שקל ביותר להשמיטו ,ולפיכך
אילו הסתמכנו על הביוגרפיה בלבד לא היינו יודעים את זהות המוסרים
המקוריים .אך כשמרחיבים את יריעת המקורות אל מעבר לביוגרפיה ניתן
לשחזר את שושלת המוסרים המקורית .האם עדות בעל העניין משקפת
את ההיסטוריה "ממש כפי שהתרחשה"? נראה שלא .כאשר מדובר ,למשל,
בהתנקשות באויבו של מוחמד שהיה מעורב בה אדם אחד ,חילוקי הדעות
אינם רבים .אפשר במקרה זה להניח שהאשראי (מנקודת המבט המוסלמית)
אכן מגיע לאדם זה ,אבל פרטי ההתנקשות אינם ניתנים לאימות .ואולם,
כאשר מדובר בהתנקשות שהשתתפו בה כמה אנשים ,צצים חילוקי דעות
על האשראי שמגיע לכל אחד מהם .בכל אופן ,מסגרת האירוע מקובלת
על בעלי הגרסות השונות .הסתירות מועילות למחקר משום שהן מלמדות
על החיוניות והרלוונטיות של המסורת ההיסטורית על חיי מוחמד בדורות
הראשונים של האסלאם .גם אם לעולם לא נדע בדיוק מה היה חלקו של
כל משתתף בהתנקשות ,אין פירוש הדבר שאיננו יכולים ללמוד את
ההיסטוריה — במגבלות הקיימות .הבה נקרא את העדויות האותנטיות
ונדלה מהן את המסגרת ההיסטורית המוסכמת .במילים אחרות ,משתלם
בהחלט לקרוא — אם כי בעין ביקורתית ואף חשדנית — את המסורת
ההיסטורית של האסלאם על מלחמת מוחמד ביהודים.
לסיכום ,עניינים רבים הם בחזקת ספק ,והספר אינו מתיימר להציג
את "ההיסטוריה האמתית" של מלחמת מוחמד ביהודים לפרטיה .לעתים
קרובות מוצעות לנו כמה "אמיתות" זו לצד זו .עם זאת בתוך השפע הגדול
של ידיעות צפים נתוני רקע אמתיים רבים שאי–אפשר לסיפור ההיסטורי
בלעדיהם .כמו כן ,העמקה בלימוד המקורות הראשוניים מציבה אותנו
בנקודת פתיחה טובה להמשך המחקר .יש אפוא בספר זה סיכום ביניים של
"הפרקים היהודיים" בביוגרפיה של מוחמד ,אגב שימוש נרחב במקורות
שלא צוטטו במחקרים קודמים.
שני כלי העזר החשובים שישמשו אותי במחקר זה הם המפה המפורטת
