Page 22 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 22

‫‪ 20‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫התאריכים בספר הם לפי ספירת הנוצרים‪ .‬התעתיק הנוהג כאן הוא‬
‫כמקובל בספרות המזרחנית‪ .‬לשם הבהירות נרשמה תא"א מרבוטה לעתים‬
‫כת"ו גם כשאיננה בסמיכות‪ ,‬כמו למשל שמה של האלילה ַמנאת או שם‬
‫אזור אלנַטאת ב ַח'יְּ ַבר‪ .‬שמות נפוצים נכתבו כמקובל כיום‪ :‬מוחמד‪ ,‬קוראן‪,‬‬
‫מוסלמי‪ .‬בתעתיק של הטקסטים מערבית לעברית נשמר הדיוק המדעי ובמקרה‬
‫הצורך נוספו סימני הניקוד‪ .‬אלף מקצורה תועתקה כאל"ף‪" .‬אל" היידּוע‬
‫בשמות ערביים נשמטה לעתים קרובות‪ :‬סמהודי במקום אלסמהודי‪ ,‬זֻ ְהרי‬
‫במקום אלזֻ ְהרי‪ ,‬נג'אר במקום אלנג'אר (אבל "אל" נשמרה בצירופים כגון‬
‫אבן שהאב אלזֻ ְהרי‪ַ ּ ,‬בקיע אלזֻּ ַביְר‪ ,‬עדי בן אלנג'אר‪ ,‬יהודי בני אלנג'אר)‪.‬‬
‫השם ַע ְמר נכתב ללא ו"ו כדי למנוע בלבול‪ .‬הו"ו של ַע ְמר נשמרה בטקסטים‬

                                             ‫ערביים מתועתקים בלבד‪.‬‬
‫מילים בערבית ובייחוד שמות אנשים ומקומות נוקדו בדרך כלל‪ ,‬אבל לא‬
‫כן כותרות מאמרים בערבית ושמות מחברים וספרים ערביים‪ ,‬משום שרק‬
‫יודעי ערבית יזדקקו להם‪ .‬הנוסחה המקובלת בטקסטים אסלאמיים לאחר‬
‫אזכור שמו של הנביא מוחמד‪" ,‬ברכת אללה עליו ושלומו" ( ַצּלא אללה‬
‫ַע ַליְ ִה וַ ַסּ ַלם)‪ ,‬הושמטה כדי למנוע סרבול‪ .‬הדברים אמורים גם בנוסחה "רצון‬
‫אללה עליו" (ַר ִצ'יַ אללה ַענְ ֻה)‪ ,‬שהמוסלמים נוהגים להסמיך לאיזכור שמו‬
‫של אחד מחברי הנביא ( ַצ ַחאּ ִבי)‪ .‬המילה "בנֵי" הושמטה בדרך כלל לפני‬
‫שם השבט‪" :‬נצ'יר עשו כך וכך"‪ֻ" ,‬קַריְט'ה יצאו"‪" ,‬עדי בן אלנג'אר טענו"‬
‫וכו'‪ .‬המילה "אמר" (ערבית‪" :‬קאל")‪ ,‬שמופיעה לעתים בגוף הידיעה כדי‬

              ‫לציין את המשך הציטוט‪ ,‬הושמטה אף היא במקרים אלה‪.‬‬
‫התרגומים מן הקוראן הם מתרגומו של אורי רובין‪ ,‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת‬

                                       ‫תל אביב‪ ,‬ההוצאה לאור‪.2005 ,‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27