Page 82 - בחזית העורף / משה נאור
P. 82

‫"שוויון בקרבן"‪ :‬התגייסות כלכלית‬

‫היו בירורים בין מחלקת האספקה ובין הצבא על חלוקת מיצרכים‪ .‬לעתים‬
‫הצענו לצבא‪ ,‬שנחשוב שהמנה שהצבא צריך לה היא גדולה פי שנים וחצי מן‬
‫המנה הממוצעת‪ ,‬שהאיש הציבלי צריך לה‪ .‬מזה תבינו באיזו מידה משפיע‬

                                                    ‫הצבא על התצרוכת‪45.‬‬

‫גורם מרכזי נוסף שהשפיע על הגדלת צריכת המזון בשנת ‪ 1948‬היה הגעתם של ‪118‬‬
‫אלף ו‪ 993-‬עולים וקליטתם במדינת ישראל‪ 46.‬השינוי הדמוגרפי הדרסטי‪ ,‬שנוצר‬
‫בעקבות גלי העלייה בתקופת המלחמה‪ ,‬הרחיב את צריכת המזון של האזרחים‪ .‬מלבד‬
‫זאת‪ ,‬נזקקה החברה הערבית‪ ,‬ובכללה אוכלוסיית הפליטים‪ ,‬לאספקה סדירה של מזון‪.‬‬
‫השתלטותה של ישראל על קרקעות חקלאיות והשליטה על היבוא חייבו את הסדרת‬
‫חלוקת המזון ואספקתו לאוכלוסייה הערבית‪ ,‬שבחלקה נותקה ממקורות הייצור‬

                                                              ‫והיבוא של מזון‪47.‬‬
‫עליית שיעור צריכת המזון והגדלת הביקוש מצד אחד והפגיעה בייצור החקלאי‬
‫וצמצום יבוא מצרכי המזון מצד אחר היו בין הגורמים שהשפיעו על עליית המחירים‬
‫בתקופת המלחמה ועל התפשטותה של תופעת ספסרות – הפקעת מחירים‪ ,‬הברחת‬
‫מזון ללא רישיון והעלמת מלאי של מזון‪ .‬נתוני אינדקס יוקר המחיה )מדד המחירים‬
‫לצרכן(‪ ,‬ובו ‪ 24‬מצרכי מזון‪ ,‬מלמדים על מגמת עליית המחירים‪ .‬במשך ששת‬
‫החודשים שקדמו למאי ‪ 1948‬הייתה עלייה של ‪ 23‬אחוזים וחצי במחירים‪ ,‬ואילו‬
‫ממאי ‪ 1948‬עד אפריל ‪ 1949‬נמשכה מגמת העלייה במחירים‪ ,‬אך בשיעור מתון‬
‫יותר – של ‪ 10‬אחוזים‪ 48.‬בין מחירי מוצרי המזון שנמכרו בסיטונות‪ ,‬שנרשמה בהם‬

                                        ‫‪ 45‬פרוטוקול ישיבת מועצת המדינה הזמנית‪.30.9.1948 ,‬‬
                                                             ‫‪ 46‬ירחון סטטיסטי לישראל‪ ,‬עמ' י‪.‬‬

‫‪ 47‬ראו למשל ישיבה שהתקיימה ב‪ 16-‬בנובמבר ‪ 1948‬במשרד המפקח על המזונות‪ ,‬שיוחדה לנושא‬
‫האספקה של מזון לאוכלוסייה הערבית‪ .‬אמ"י‪ ,‬חטיבה ‪ ,49‬מיכל ‪ ,307‬תיק ‪ .48‬השתלטות ישראל‬
‫על המרחב הכפרי הערבי נוצלה גם להגברת הייצור החקלאי של ישראל בתקופת המלחמה‪ .‬ראו‪:‬‬

                                                          ‫גולן‪ ,‬שינוי מרחבי‪ ,‬עמ' ‪.256-201‬‬
‫‪ 48‬כאמור‪ ,‬אינדקס יוקר המחיה נקבע על בסיס המחירים בתל אביב ובחיפה‪ ,‬ואילו ירושלים הוצאה‬
‫מחישוב המחירים באפריל ‪ .1948‬מדצמבר ‪ 1947‬עד מאי ‪ 1948‬עלה האינדקס ב‪ 55-‬נקודות‬
‫ובממוצע של כ‪ 11-‬נקודות בחודש מ‪ 273-‬נקודות בנובמבר ‪ 1947‬עד ‪ 336‬נקודות במאי ‪.1948‬‬
‫ממאי ‪ 1948‬עד נובמבר ‪ 1948‬עלו המחירים מ‪ 336-‬נקודות ל‪ 363-‬נקודות‪ .‬עד פברואר ‪ 1949‬עלה‬
‫אינדקס הוצאות המחיה עד ‪ 370‬נקודות‪ ,‬ומאז עד מאי ‪ 1949‬הוא ירד ל‪ 359-‬נקודות‪ .‬את העלייה‬
‫המתונה בשליש האחרון של ‪ 1948‬לעומת התקופה שעד סיום המנדט אפשר להסביר בין היתר‬
‫מהנהגת מדיניות הפיקוח על המחירים והוזלת הייבוא‪ ,‬למרות הגידול בביקוש למזון‪ .‬מתוך‪:‬‬
‫שנתון הממשלה‪ ,‬עמ' ‪ .216 ,36-35‬יש לציין כי הנתונים המובאים בירחון הסטטיסטי לישראל‬
‫דומים‪ ,‬מלבד הנתון המתייחס לחודש מאי ‪ .1948‬לפי השנתון‪ ,‬באותו חודש היה האינדקס ‪336‬‬
‫נקודות‪ ,‬ואילו לפי הירחון הסטטיסטי‪ ,‬המספר הוא ‪ 337‬נקודות‪ .‬ירחון סטטיסטי לישראל‪,‬‬

                                                                                   ‫עמ' ‪.59‬‬

‫‪75‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87