Page 78 - בחזית העורף / משה נאור
P. 78

‫"שוויון בקרבן"‪ :‬התגייסות כלכלית‬

‫בנושאים כלכליים‪ ,‬כגון אלו הקשורים להבטחת קיומם של אספקה ושירותים‬
                                                                      ‫חיוניים‪28.‬‬

‫הטלתו של מצב החירום ב‪ 19-‬במאי ‪ 1948‬היא שלב מרכזי בהגברת השליטה‬
‫הריכוזית של המוסדות הלאומיים בכל הנוגע להתגייסות הכלכלית‪ .‬מהכרזה זו עד ‪26‬‬
‫באפריל ‪ ,1949‬מועד הצגת התכנית להנהגת משטר חירום כלכלי חדש‪ ,‬הוא משטר‬
‫הצנע‪ ,‬ניהלה ממשלת ישראל את ההתגייסות הכלכלית לטובת המאמץ המלחמתי‪,‬‬
‫אולם בשלב המעבר התנהל בה בעת‪ ,‬וכחלק מההתגייסות הכלכלית‪ ,‬מאמץ לאומי‬
‫ומקומי לארגון אספקת מזון‪ ,‬לבלימת עליית יוקר המחיה‪ ,‬לצמצום תופעת הספסרות‬
‫ולהנהגת מדיניות קיצוב ופיקוח‪ .‬במאמץ זה נדרשה לא רק הגברת הריכוזיות מצד‬
‫המוסדות הלאומיים אלא גם מעורבות החברה והשתתפותה בתהליך ההתגייסות‬

                                                                      ‫הכלכלית‪.‬‬

                                                                ‫אספקת מזון במלחמה‬

‫אספקת המזון לצורכי האזרחים במחצית הראשונה של שנת ‪ 1948‬התבססה על ‪50‬‬
‫אחוזים בערך מהמשק העברי‪ 7 ,‬אחוזים אספקה שנרכשה מהמשק הערבי ו‪ 43-‬אחוזי‬
‫יבוא‪ 29.‬כשני שלישים מן הייצור המקומי היהודי היו ענפי הרפת‪ ,‬הלול והירקות ועוד‬
‫שליש בערך התבסס על ענפי גידולי השדה‪ ,‬מספוא ו ֵפּרות‪ 30.‬בשנת ‪ 1948‬הצטמצם‬
‫הייצור החקלאי בענף ה ֵפּרות ופחתה תפוקת החלב והביצים‪ ,‬ואילו בייצור הירקות‬

      ‫חלה עלייה בייצור בידי יהודים‪ ,‬אבל לא מספיק כדי לספק את כלל הצריכה‪31.‬‬
‫כמה גורמים השפיעו על ייצור המשק החקלאי היהודי ועל יכולות אספקתו‪ .‬בראש‬
‫ובראשונה נפגע הייצור המקומי מהלחימה שהתנהלה באזורים עירוניים וחקלאיים‪.‬‬
‫הלחימה לא זו בלבד שהשפיעה ישירות על פעולות הקטיף‪ ,‬האסיף והקציר אלא‬

                                                 ‫ישיבת הממשלה הזמנית‪ ,19.5.1948 ,‬אמ"י‪.‬‬     ‫‪28‬‬
                                                                                           ‫‪29‬‬
‫הנתונים מבוססים על דברי אליעזר קפלן‪ ,‬גזבר הסוכנות היהודית‪ ,‬מישיבת הוועד הפועל הציוני‬       ‫‪30‬‬
                                                            ‫ב‪ ,6.4.1948-‬אצ"מ‪.S25/1808 ,‬‬
                                                                                           ‫‪31‬‬
‫ענפי הרפת והלול כללו ייצור של חלב ותוצרתו )כ‪ 19.4-‬אחוזים מבין התוצרת המקומית(‪ ,‬ביצים‬

‫)‪ 16.8‬אחוזים(‪ ,‬בשר )‪ 10‬אחוזים בערך מכלל התוצרת המקומית(‪ .‬ענף הירקות היה ‪ 17‬אחוזים‬

‫מן התוצרת המקומית‪ ,‬וכלל בעיקר ייצור של עגבניות‪ ,‬מלפפונים וגזר‪ .‬מתוך‪ :‬ירחון סטטיסטי‬

                                                                          ‫לישראל‪ ,‬עמ' טו‪.‬‬
‫ההערכה היא כי ב‪ 1948-‬פחת הייצור החקלאי ב‪ 10-‬אחוזים בערך‪ .‬ראו‪ :‬שנתון הממשלה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;212‬מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ייצור הירקות עלה מ‪ 75-‬אלף טונות‬
‫בתש"ז ל‪ 78-‬אלף ו‪ 500-‬טונות בתש"ח וכי ייצור ה ֵפּרות פחת מ‪ 25-‬אלף טונות ל‪ 23-‬אלף ו‪900-‬‬
‫טונות‪ .‬מינואר עד אוקטובר ‪ 1948‬יוצרו ‪ 63‬אלף ו‪ 995-‬ליטר חלב‪ ,‬לעומת ייצור של ‪ 82‬אלף‬
‫ו‪ 187-‬ליטר בכל שנת ‪ .1947‬בתפוקת הביצים נרשמה ירידה מ‪ 173-‬אלף ו‪ 587-‬יחידות ביצים‬

               ‫בתש"ז ל‪ 133-‬אלף ו‪ 214-‬יחידות בתש"ח‪ .‬ירחון סטטיסטי לישראל‪ ,‬עמ' ‪.42-36‬‬

‫‪71‬‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83