Page 80 - בחזית העורף / משה נאור

‫"שוויון בקרבן"‪ :‬התגייסות כלכלית‬

‫מיובאת ותרמה להגברת החשש מצד סוחרים מפני השקעה כלכלית בתקופת מלחמה‪.‬‬
‫בעיית המטבע‪ ,‬שהחריפה בעקבות הוצאת ארץ ישראל מגוש הסטרלינג ב‪22-‬‬
‫בפברואר ‪ 1948‬וקביעת המטבע הישראלי החדש באוגוסט של אותה שנה תרמו אף‬

‫הם לחוסר הוודאות הכלכלי שאיים על המסחר הפרטי‪37.‬‬

‫השפעות המלחמה על היבוא ועל התעבורה הימית וכן התפתחות מהלכי הלחימה‬
‫והתקדמות קצב הפינוי של הבריטים ניכרו בפעילות נמלי הים של תל אביב‪ ,‬של יפו‬
‫ושל חיפה‪ 38.‬בשנת ‪ 1947‬הגיעו לנמלי חיפה‪ ,‬יפו ותל אביב ‪ 3,344‬אניות מחוץ‪-‬‬
‫לארץ עם נפח של חמישה מיליון‪ 390 ,‬אלף ו‪ 252-‬טונות; ואילו בשנת ‪ 1948‬ירד‬
‫מספר האניות שהגיעו מחוץ לארץ לכדי ‪ 1,881‬אניות עם נפח של שלושה מיליון‪82 ,‬‬
‫אלף ו‪ 648-‬טונות‪ 39.‬מסך כל ‪ 2,344‬האניות שעגנו בנמלים‪ ,‬לנמל חיפה הגיעו ‪1,679‬‬
‫אניות‪ ,‬לנמל תל אביב – ‪ 488‬אניות ולנמל יפו – ‪ 177‬אניות‪ 40.‬בחודש הקיץ‪ ,‬לאחר‬
‫הכרעתה של המלחמה הבין‪-‬קהילתית ביפו ובחיפה ועם פרוץ המלחמה הסדירה‪,‬‬
‫חלה ירידה דרסטית במספר האניות שהגיעו לשני הנמלים‪ ,‬חיפה ותל אביב‪ ,‬ובנמל‬

‫יפו לא נרשמה כמעט כל פעילות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ברבע האחרון של שנת ‪ 1948‬כבר‬
‫הסתמנה מגמת שינוי וגידול בכמות המטען שעברה בנמלים ובמספר האניות‬

‫העוגנות‪ ,‬וזו בלטה בייחוד בהיקף פעילותו של נמל יפו‪41.‬‬

‫המלחמה בדרכים‪ ,‬שהסלימה בייחוד בחודש מארס ‪ ,1948‬פגעה בשיווק המזון‪.‬‬
‫העברת מזון ממרכזי הייצור אל הצרכנים נפגעה וכן העברת מצרכים מיובאים‪,‬‬
‫שפורקו בנמלים או שוחררו מן המחסנים המרכזיים הממשלתיים בחיפה‪ ,‬ביפו‪,‬‬
‫בירושלים ובתל אביב‪ .‬במלחמה בין‪-‬קהילתית‪ ,‬שרובה התנהלה בערים המעורבות‪,‬‬
‫ביישובים מבודדים ובדרכים‪ ,‬נודעה חשיבות רבה להבטחת דרכי התחבורה בין חלקי‬
‫היישוב השונים וליכולת של הקואופרטיבים לתחבורה להמשיך ולפעול‪ .‬חשיבות‬

‫רבה נודעה גם לשליטה על נמלים‪ ,‬להבטחת ההובלה הימית‪ ,‬לקיומו של עורף‬
‫חקלאי יהודי וליצירתו של רצף טריטוריאלי של יישובים‪ .‬חשיבותם של גורמים אלו‬

‫בלטה בייחוד בכל הנוגע לאספקת המזון לירושלים בתקופת המלחמה‪.‬‬

‫המצרך העיקרי שבאספקתו לכלל היישוב נתגלו קשיים רבים כל תקופת המלחמה‬
‫היה הבשר‪ .‬מרביתו של הבשר שצרכה האוכלוסייה היהודית יובא מחוץ‪-‬לארץ‪ .‬את‬
‫השאר סיפקו המשק היהודי והמשק הערבי המקומי‪ .‬בשל שחיטת פרות חולבות‬
‫ומבכירות אבדו במלחמה כ‪ 5,000-‬ראשי בקר מתוך ‪ 35‬אלף ראשי הבקר שהיו במשק‬

‫על כינונו של המטבע הישראלי בתקופת המלחמה ראו‪ :‬גרוס ואחרים‪ ,‬בנקאי לאומה‬ ‫‪37‬‬
‫בהתחדשותה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫על מדיניות ההסגר הימי הבריטית ראו‪ :‬גלבר‪ ,‬קוממיות ונכבה‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬ ‫‪39‬‬
‫תוספת לירחון סטטיסטי לישראל‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬ ‫‪40‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.48-45‬‬ ‫‪41‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬

‫‪73‬‬