Page 19 - etmol 20
P. 19

‫‪ 1‬א תרי ם ‪...‬‬
                                                 ‫‪' Tlf I III f‬‬

                                                   ‫‪ .‬על‬

                                              ‫גלויות ‪“u<n‬‬
                                                ‫מ ס עו די ה‬

                                                                                         ‫מאת חיים רון‬

    ‫בדרך פתלתלה הגיעו לידינו כמה גלויות־דואר צבעוניות שהוציאה ממשלת עדב הסעודית ועליהן מופיעים‬

    ‫תצלומים מרהיבים של מדאין צאלח‪ ,‬שרידים נבטיים שובי־עין בצפון ערב; אולם השלטונות הסעודיים אינם‬

    ‫יודעים כנראה‪ ,‬או שהם מעלימים‪ ,‬כי באותו מקום‪ ,‬בתקופה שלפני מותמד‪ ,‬חיו יהודים ואף השאירו כתובות‬
    ‫משלהם בארמיו^ אחת מהן ‪ -‬כחובת על קבר ‪ -‬מתרגם ח‪.‬ז‪ .‬הירשברג בספרו ״ישראל בערב״‪ .‬וכך‬

                                                                                                                     ‫נאמר כה‪:‬‬

‫ישב בפתח קרון מגוריו ועיין בספר היחי­‬         ‫״ה אחיח מבני קוריטה״ של ש‪ .‬טשרני‪-‬‬          ‫״זהו הקבר אשר עשה;?וביתו בר עליאו‬
‫די שבידיו ‪ -‬התנ״ך‪ .‬והנה עברו שני‬              ‫חובסקיז(‪ ,‬קיגוקעא וכן לפי מחחות מגר‬        ‫היהודי לעצמו ולילדיו ולעמרת אשתו‪,‬‬
‫בדווים חמושים ובירכו אותו לשלום‪.‬‬                                                         ‫למען ייקברו בו לפי החוק‪ .‬ואין רשות‬
‫כמנהג המדבר‪ ,‬הזמינם לאכול‪ .‬אחד‬                                     ‫רים כמו אחור ח׳ייבר‪.‬‬  ‫לאדם זר להיקבר בו‪ ...‬חה נכתב ביום‬
‫הבדווים שאל אח אלון ״מהו הספר‬                 ‫היהודים סירבו לקבל על עצמם את דת‬           ‫אחד באב בשנת שלוש למלך מלכו‪ ,‬מלך‬
‫שב ‪ T‬י ך ז ״ ואלון ענה שזהו התנ״ך‪ .‬הבדוד‬      ‫מוחמד ויצאו למלחמה‪ ,‬אולם מוחמד‬
‫שאל אם הוא נוצרי‪ ,‬ואלון ענה ״יהודי‬            ‫הצליח להכניס פירוד ביניהם והם הוכרעו‬                                          ‫הנבטים״‪.‬‬
‫אנוכי‪ ,‬ברוך השם״‪ .‬השנים הביטו זה בזה‬          ‫בקרב עם כוחות ;;דיפים‪ .‬בחלקם גורשו‬         ‫מלכו הראשון מלך משנה ‪ 47‬עד ‪30‬‬
‫בתמהון ואחר־כך באלון‪ ,‬ושאלוהו‪ :‬״בשם‬                                                      ‫לפני הספירה‪ .‬מלכו השני ‪ -‬משנה ‪ 40‬עד‬
‫אלוהים‪ ,‬כיצד זה אתה יהודי‪ ,‬הרי גם אנו‬         ‫מערב )ויש מהם שהגיעו ליריחו( וחלקם‬
                                              ‫הורשו להישאר‪ ,‬כאריסים‪ ,‬בח׳ייבר‪ ,‬שאי­‬                                        ‫‪ 75‬לספירה‪.‬‬
                     ‫יהודים‪ ,‬מבני ח״ייבר״‪.‬‬    ‫נה רחוקה ממדאין צאלח‪ .‬לפי מקורות‬           ‫באותו מקום אף נמצאה כחובת על‬
                                              ‫שנמצאו בגנחה הקהירית ידועים יהודים‬
          ‫מנהגים יהודים‬                       ‫מח׳ייבר עוד במאה ה־וו‪ ,‬אולם לפי‬                   ‫שעון־שמש‪ :‬״מנשא בר נתן שלם״‪.‬‬
                                              ‫המסורת הערבית צץה מוחמד לגרש אח‬            ‫התיישבות היהודים בערב היא קדומה‬
‫משחזר אלון לדמשק‪ ,‬פגש אח דוד‬                                                             ‫ביותר‪ ,‬ראשית הגירתם החלה כנראה‬
‫ילין‪ ,‬בן ירושלים‪ ,‬מורה‪ ,‬סופר וחוקר‬                                     ‫כל היהודים מערב‪.‬‬  ‫בימי בית שני כשהם פשטו דרומה‬
‫שירח ספרד‪ ,‬וסיפר לו על הפגישה‪ .‬ילין‬           ‫אולם סיפורם של בני ח״ייבר היהודים‬          ‫מארץ־ישראל‪ ,‬התיישבו בעמקי הנחלים‬
‫אמר‪ ,‬כי ידועות פגישות דומות אבל אין‬           ‫לא חם‪ ,‬ובין היהודים בארצות שונות‬           ‫מדרום לאילת ועסקו בעיבוד קרקע ובגי­‬
‫איש בטוח‪ ,‬כי אמנם מצוי שבט של יהד‬             ‫נפוצו אגדות על שבטים יהודים בני‪-‬חיל‬        ‫דול תמרים‪ .‬כפריהם עמדו ב דרך‬
‫דים באחור מדאין צאלח וח׳ייבר‪ ,‬אולם‬            ‫החיים בעצמאות בח״ייבר ובסביבתה‪ .‬בני‬        ‫השיירות‪ ,‬המובילה מעזה לעבר דרום‬
‫התיחסוחם של בני השבט ליהודים היא‬              ‫העליה־השניה ואנשי ״השומר״ ניסו אפי­‬        ‫ערב‪ ,‬ויש להניח‪ ,‬כי שיתפו פעולה עם בני‬
‫כנראה תוצאה ממנהגים שונים שלהם‬                ‫לו לחפש אחריהם‪ ,‬בתקןה שיכולו‬               ‫העם הנבטי‪ ,‬שבידיהם היה כל סחר‬
 ‫הקשורים ליהדות‪ ,‬שנשארו אולי מדורות‪.‬‬                                                     ‫השיירות באחור והמשיכו במסורת הידי­‬
‫אגב‪ ,‬השם מדאין צאלח מקורו בנביא‬                                          ‫להעלותם לארץ‪.‬‬   ‫דות כפי שהיתה קיימת בין שני העמים‬
‫שקדם למוחמד וחי באותו אחור‪ .‬שמו‬               ‫לאחרונה נתפרסם ספר זכרונוח של‬              ‫גם בארץ־ישראל‪ .‬יש לציין שגם השפה‬
‫של הנביא צאלח נדד למקומות רחוקים‬              ‫אחד מחברי ״השומר״ וחבר כפר‪-‬גלעדי‪,‬‬
‫מאוד‪ :‬הוא הפך לפטרונם של בדוויי סיני‬          ‫זלמן אלון )אסושקין(‪ .‬הוא מספר כי‬                   ‫הארמית היתה משותפת לשניהם‪.‬‬
‫והם מראים את קברו בסביבות סנטה‬                ‫במלחמת העולם הראשונה עבד בדמשק‪,‬‬
‫קטרחה‪ .‬אח קברו מראים גם ברמלה ומדי‬            ‫במסוף של מסילת‪-‬הברזל החיג׳זית‪ .‬מסי­‬                    ‫חיי חירות‬
‫שנה באביב נערכת עליה ברוב‪-‬עם אל‬               ‫לה זו‪ ,‬שאורכה כאלף קילומטר‪ ,‬נסללה‬
‫קברו‪ .‬מקום נוסף‪ ,‬הקשור לצאלח‪ ,‬הוא‬             ‫ערב מלחמת העולם הראשונה‪ .‬תחילתה‬            ‫עד להופעת מוחמד חיו היהודים בצפון‬
‫הכפר הערבי נאבי צאלח בשומרון‪ ,‬ששמ­‬            ‫היתה בדמשק וסופה בעיר מדינה‪ ,‬ומטר­‬         ‫ערב חיי חירות גמורים‪ ,‬החל באילת של‬
‫עו נתפרסם לאחרונה בקשר להתנחלות‬               ‫תה בעיקר להעביר את עולי‪-‬הרגל‬               ‫היום)עציון גבר(‪ ,‬מקנא‪ ,‬חג״ר)היא מדאין‬
                                              ‫המוסלמים למכה‪ .‬הנהלת המסילה והר­‬           ‫צאלח(‪ ,‬מחוז ח׳ייבר‪ ,‬יתריב)מדינה( וכלה‬
                                      ‫במקום‪.‬‬  ‫כבת והפעלתן היו בידי הגרמנים‪ .‬והנה‬         ‫בואדי אל קורא‪ .‬נוסף לחקלאות עסקו‬
                                              ‫מספר אלון בזכרונותיו‪ ,‬כי יום אחד נשלח‬      ‫אף במסחר‪ ,‬במתן שירות לשיירות‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ישראל בערב ‪ -‬ח‪.‬ז‪.‬‬                 ‫להשגיח על תיקון המסילה במדאין‬              ‫בצורפות ובתעשיית נשק‪ .‬הם הקימו‬
‫הירשברג; שאר ישוב ‪ -‬יצחק‬                      ‫צאלח שבחיג׳אז‪ ,‬זו המופיעה בגלויה‬           ‫מצודות חזקות כדי להגן על עצמם מפני‬
                                              ‫הסעו^ ת ‪ -‬עיר שרידי הנבטים ושרידי‬          ‫התקפות של שכניהם הבדווים‪ .‬התייח­‬
    ‫בן־צבי; זכרונות ‪ -‬זלמן אלון‪.‬‬              ‫היהודים‪ .‬באחד הימים אחרי הצהרים‬            ‫סותם של היהודים היתה לפי שבטים‪,‬‬
                                                                                         ‫כגון בני נצ״יר‪ ,‬קוריטה)זוכרים את השיר‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24