Page 19 - etmol 20

‫‪ 1‬א תרי ם ‪...‬‬
‫‪' Tlf I III f‬‬

‫‪ .‬על‬

‫גלויות ‪“u<n‬‬
‫מ ס עו די ה‬

‫מאת חיים רון‬

‫בדרך פתלתלה הגיעו לידינו כמה גלויות־דואר צבעוניות שהוציאה ממשלת עדב הסעודית ועליהן מופיעים‬

‫תצלומים מרהיבים של מדאין צאלח‪ ,‬שרידים נבטיים שובי־עין בצפון ערב; אולם השלטונות הסעודיים אינם‬

‫יודעים כנראה‪ ,‬או שהם מעלימים‪ ,‬כי באותו מקום‪ ,‬בתקופה שלפני מותמד‪ ,‬חיו יהודים ואף השאירו כתובות‬
‫משלהם בארמיו^ אחת מהן ‪ -‬כחובת על קבר ‪ -‬מתרגם ח‪.‬ז‪ .‬הירשברג בספרו ״ישראל בערב״‪ .‬וכך‬

‫נאמר כה‪:‬‬

‫ישב בפתח קרון מגוריו ועיין בספר היחי­‬ ‫״ה אחיח מבני קוריטה״ של ש‪ .‬טשרני‪-‬‬ ‫״זהו הקבר אשר עשה;?וביתו בר עליאו‬
‫די שבידיו ‪ -‬התנ״ך‪ .‬והנה עברו שני‬ ‫חובסקיז(‪ ,‬קיגוקעא וכן לפי מחחות מגר‬ ‫היהודי לעצמו ולילדיו ולעמרת אשתו‪,‬‬
‫בדווים חמושים ובירכו אותו לשלום‪.‬‬ ‫למען ייקברו בו לפי החוק‪ .‬ואין רשות‬
‫כמנהג המדבר‪ ,‬הזמינם לאכול‪ .‬אחד‬ ‫רים כמו אחור ח׳ייבר‪.‬‬ ‫לאדם זר להיקבר בו‪ ...‬חה נכתב ביום‬
‫הבדווים שאל אח אלון ״מהו הספר‬ ‫היהודים סירבו לקבל על עצמם את דת‬ ‫אחד באב בשנת שלוש למלך מלכו‪ ,‬מלך‬
‫שב ‪ T‬י ך ז ״ ואלון ענה שזהו התנ״ך‪ .‬הבדוד‬ ‫מוחמד ויצאו למלחמה‪ ,‬אולם מוחמד‬
‫שאל אם הוא נוצרי‪ ,‬ואלון ענה ״יהודי‬ ‫הצליח להכניס פירוד ביניהם והם הוכרעו‬ ‫הנבטים״‪.‬‬
‫אנוכי‪ ,‬ברוך השם״‪ .‬השנים הביטו זה בזה‬ ‫בקרב עם כוחות ;;דיפים‪ .‬בחלקם גורשו‬ ‫מלכו הראשון מלך משנה ‪ 47‬עד ‪30‬‬
‫בתמהון ואחר־כך באלון‪ ,‬ושאלוהו‪ :‬״בשם‬ ‫לפני הספירה‪ .‬מלכו השני ‪ -‬משנה ‪ 40‬עד‬
‫אלוהים‪ ,‬כיצד זה אתה יהודי‪ ,‬הרי גם אנו‬ ‫מערב )ויש מהם שהגיעו ליריחו( וחלקם‬
‫הורשו להישאר‪ ,‬כאריסים‪ ,‬בח׳ייבר‪ ,‬שאי­‬ ‫‪ 75‬לספירה‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬מבני ח״ייבר״‪.‬‬ ‫נה רחוקה ממדאין צאלח‪ .‬לפי מקורות‬ ‫באותו מקום אף נמצאה כחובת על‬
‫שנמצאו בגנחה הקהירית ידועים יהודים‬
‫מנהגים יהודים‬ ‫מח׳ייבר עוד במאה ה־וו‪ ,‬אולם לפי‬ ‫שעון־שמש‪ :‬״מנשא בר נתן שלם״‪.‬‬
‫המסורת הערבית צץה מוחמד לגרש אח‬ ‫התיישבות היהודים בערב היא קדומה‬
‫משחזר אלון לדמשק‪ ,‬פגש אח דוד‬ ‫ביותר‪ ,‬ראשית הגירתם החלה כנראה‬
‫ילין‪ ,‬בן ירושלים‪ ,‬מורה‪ ,‬סופר וחוקר‬ ‫כל היהודים מערב‪.‬‬ ‫בימי בית שני כשהם פשטו דרומה‬
‫שירח ספרד‪ ,‬וסיפר לו על הפגישה‪ .‬ילין‬ ‫אולם סיפורם של בני ח״ייבר היהודים‬ ‫מארץ־ישראל‪ ,‬התיישבו בעמקי הנחלים‬
‫אמר‪ ,‬כי ידועות פגישות דומות אבל אין‬ ‫לא חם‪ ,‬ובין היהודים בארצות שונות‬ ‫מדרום לאילת ועסקו בעיבוד קרקע ובגי­‬
‫איש בטוח‪ ,‬כי אמנם מצוי שבט של יהד‬ ‫נפוצו אגדות על שבטים יהודים בני‪-‬חיל‬ ‫דול תמרים‪ .‬כפריהם עמדו ב דרך‬
‫דים באחור מדאין צאלח וח׳ייבר‪ ,‬אולם‬ ‫החיים בעצמאות בח״ייבר ובסביבתה‪ .‬בני‬ ‫השיירות‪ ,‬המובילה מעזה לעבר דרום‬
‫התיחסוחם של בני השבט ליהודים היא‬ ‫העליה־השניה ואנשי ״השומר״ ניסו אפי­‬ ‫ערב‪ ,‬ויש להניח‪ ,‬כי שיתפו פעולה עם בני‬
‫כנראה תוצאה ממנהגים שונים שלהם‬ ‫לו לחפש אחריהם‪ ,‬בתקןה שיכולו‬ ‫העם הנבטי‪ ,‬שבידיהם היה כל סחר‬
‫הקשורים ליהדות‪ ,‬שנשארו אולי מדורות‪.‬‬ ‫השיירות באחור והמשיכו במסורת הידי­‬
‫אגב‪ ,‬השם מדאין צאלח מקורו בנביא‬ ‫להעלותם לארץ‪.‬‬ ‫דות כפי שהיתה קיימת בין שני העמים‬
‫שקדם למוחמד וחי באותו אחור‪ .‬שמו‬ ‫לאחרונה נתפרסם ספר זכרונוח של‬ ‫גם בארץ־ישראל‪ .‬יש לציין שגם השפה‬
‫של הנביא צאלח נדד למקומות רחוקים‬ ‫אחד מחברי ״השומר״ וחבר כפר‪-‬גלעדי‪,‬‬
‫מאוד‪ :‬הוא הפך לפטרונם של בדוויי סיני‬ ‫זלמן אלון )אסושקין(‪ .‬הוא מספר כי‬ ‫הארמית היתה משותפת לשניהם‪.‬‬
‫והם מראים את קברו בסביבות סנטה‬ ‫במלחמת העולם הראשונה עבד בדמשק‪,‬‬
‫קטרחה‪ .‬אח קברו מראים גם ברמלה ומדי‬ ‫במסוף של מסילת‪-‬הברזל החיג׳זית‪ .‬מסי­‬ ‫חיי חירות‬
‫שנה באביב נערכת עליה ברוב‪-‬עם אל‬ ‫לה זו‪ ,‬שאורכה כאלף קילומטר‪ ,‬נסללה‬
‫קברו‪ .‬מקום נוסף‪ ,‬הקשור לצאלח‪ ,‬הוא‬ ‫ערב מלחמת העולם הראשונה‪ .‬תחילתה‬ ‫עד להופעת מוחמד חיו היהודים בצפון‬
‫הכפר הערבי נאבי צאלח בשומרון‪ ,‬ששמ­‬ ‫היתה בדמשק וסופה בעיר מדינה‪ ,‬ומטר­‬ ‫ערב חיי חירות גמורים‪ ,‬החל באילת של‬
‫עו נתפרסם לאחרונה בקשר להתנחלות‬ ‫תה בעיקר להעביר את עולי‪-‬הרגל‬ ‫היום)עציון גבר(‪ ,‬מקנא‪ ,‬חג״ר)היא מדאין‬
‫המוסלמים למכה‪ .‬הנהלת המסילה והר­‬ ‫צאלח(‪ ,‬מחוז ח׳ייבר‪ ,‬יתריב)מדינה( וכלה‬
‫במקום‪.‬‬ ‫כבת והפעלתן היו בידי הגרמנים‪ .‬והנה‬ ‫בואדי אל קורא‪ .‬נוסף לחקלאות עסקו‬
‫מספר אלון בזכרונותיו‪ ,‬כי יום אחד נשלח‬ ‫אף במסחר‪ ,‬במתן שירות לשיירות‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ישראל בערב ‪ -‬ח‪.‬ז‪.‬‬ ‫להשגיח על תיקון המסילה במדאין‬ ‫בצורפות ובתעשיית נשק‪ .‬הם הקימו‬
‫הירשברג; שאר ישוב ‪ -‬יצחק‬ ‫צאלח שבחיג׳אז‪ ,‬זו המופיעה בגלויה‬ ‫מצודות חזקות כדי להגן על עצמם מפני‬
‫הסעו^ ת ‪ -‬עיר שרידי הנבטים ושרידי‬ ‫התקפות של שכניהם הבדווים‪ .‬התייח­‬
‫בן־צבי; זכרונות ‪ -‬זלמן אלון‪.‬‬ ‫היהודים‪ .‬באחד הימים אחרי הצהרים‬ ‫סותם של היהודים היתה לפי שבטים‪,‬‬
‫כגון בני נצ״יר‪ ,‬קוריטה)זוכרים את השיר‬

‫‪19‬‬