Page 21 - etmol 20
P. 21

‫''ל־>׳די<''^'‪%‬יג‪'■^!, ;5‬״■^^׳־^׳־‪-i‬׳ '׳ ‪,‬‬

‫הרימו אנשי־צבא את נשקם לכבודו‪ .‬בכל הדרך מבית הפחה‬
‫אל ביתו נזדרזו תושבי״ירושלים הערבים לדרוש בשלומו‬
‫בכבוד מיוחד; החנוונים יצאו מחנויותיהם והשתחוו לפניו‬
‫ובעלי בתי־הקפה שפכו קפה לרגליו ‪ -‬אות הערצה וכבת‪.‬‬
‫ברוב פאר נערך טקס המינוי בבית־הכנסת הגדול של רבי‬
‫יוחנן בן זכאי‪ .‬בחגיגה רבת־עם זו השתתפו גם הרבנים‬
‫האשכנזים וגם המורים והתלמידים של בית־הספר למל‪.‬‬
‫הרבנים האשכנזים השתתפו בהלבשת מעילו החדש של‬
‫ה״חכם־באשי״‪ ,‬שמתקינים לו כדי שיוכל לברך ברכת‬
‫שהחיינו‪ .‬התלמידים שרו ׳מי יעלה בהר ה׳‪ .‬את הפסוק ישא‬
‫ברכה מאת ה׳ שרו שלוש פעמים‪ ,‬שכן הרב אלישר היה נוהג‬

             ‫לחתום יש״א )יעקב שאול אלישר( ‪ -‬ברכה״‪.‬‬
‫הרבנים האשכנזים במחצית השניה של המאה ה־‪ 19‬כמו‬
‫הרב מאיר אויערבאך והרב שמואל סלאנט‪ ,‬עם כל סמכותם‬
‫כלפי עדתם‪ ,‬לא נהנו מאותה הכרה חוקית שממנה נהנה‬
‫ה״חכם־באשי״ הספרדי מכיוון שרוב האשכנזים היו נתינים‬
‫זרים ואילו הספרדים ברובם המכריע היו נתינים‬
‫עות׳מאניים‪ .‬נסיונות האשכנזים שמנהיגיהם יקבלו הכרה‬

             ‫רשמית ל״חכם־באשי״ משלהם ‪ -‬לא הצליחו‪.‬‬

          ‫שבעה רבנים ראשיים‬

‫שבעה רבנים ראשיים בתוארים ״ראשון לציון״‬                    ‫הראשל׳׳צ רפאל מאיר פאניז׳יל‬
‫ו״חכם־באשי״ כיהנו במאה ה־‪ .19‬הראשון היה הרב אברהם‬
‫חיים גאגין )‪ ,(1848-1841‬יליד קושטא שנחשב לאחד‬              ‫התחשבו בפסק דינם)״מעשה בית דין״( ובשעת הצורך נתנו‬
‫מגדולי ההוראה בדורו‪ .‬אחריו שימשו בכהונה הרבנים יצחק‬        ‫לו תוקף חוקי‪ .‬לכן נלוו סמלים חיצוניים ‪ -‬בגדי שרד‪ ,‬ליווי‬
‫קובו )‪ ,(1854-1848‬חיים נסים אבולעפיה )‪,(1861-1854‬‬          ‫של משרתים )״קאוואסים״( הנושאים מקלות עם גולות כסף‬
‫חיים חזן )‪ ,(1869-1861‬אברהם אשכנזי )‪,(1880-1869‬‬
‫רפאל מאיר פאניז׳יל )‪ (1893-1880‬ויעקב שאול אלישר‬                  ‫שטבוע בהן סמל הממשלה‪ ,‬ומשמר שהוצב ליד ביתו‪.‬‬
‫המכונה יש״א ברכה )‪ .(1906-1893‬האחרון‪ ,‬שנולד בצפת‬           ‫כתב המינוי ניתן לפי המלצת ה״חכם־באשי״ של קושטא‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,1817‬היה פעיל בענייני הציבור בירושלים‪ .‬שנים‬          ‫ולאחר בדיקת כשירותו‪ ,‬ולא באורח שרירותי לפי ראות עיני‬
‫רבות לפני הכתרתו שימש כראש אב בית״דין‪ ,‬ולמרות‬              ‫השלטונות המוסלמיים בתורכיה‪ .‬כתנאי מוקדם להוצאת כתב‬
‫שהוצעה לו הכהונה הרמה ב־‪ ,1880‬ויתר לטובת מחותנו‬            ‫המינוי‪ ,‬נהוג היה תשלום מיוחד של ״מנחה״ וכאשר העדה‬
‫הרב פאניז׳יל‪ ,‬שהיה אז זקן הרבנים בעיר הקודש‪ .‬עם כל‬         ‫לא הצליחה לגייס את הסכום הדרוש ולפרעו‪ ,‬הסתפקה‬
‫גדולתו‪ ,‬הצטיין בענוותנותו‪ .‬פניות הרבנים אליו בתוארי‬        ‫בכתב מינוי מטעם מושל ירושלים‪ ,‬שהיה נחות מן המינוי‬
‫כבוד רבים ומופלגים היו זר‪1‬ת לרוחו ולא אחת קבל והצטער‬
‫על מחמאות אלו‪ .‬למרות עסקי הציבור הרבים שעסק בהם‪,‬‬                                                                ‫הקיסרי‪.‬‬
‫חיבר ספרים רבים ששמותיהם גזורים משמו )אי״ש =‬               ‫לאחר שהשלטונות העות׳מאניים אישרו את בחירתו של‬
‫אלישר יעקב שאול(‪,‬ישא איש‪ ,‬שמחה לאיש‪ ,‬מעשה איש‪,‬‬             ‫ה״ראשון לציון״‪ ,‬הוכתר בירושלים ברוב פאר והדר‪ .‬היה זה‬
‫עולת איש‪ ,‬שאל האיש‪ ,‬איש אמונים וכו׳‪ .‬הוא היה מכריע‬         ‫יום חג ומועד לו‪ ,‬ולמשפחתו‪ ,‬לבוחריו ולכל הציבור‪ .‬טקס‬
‫לעתים קרובות לצד ההיתר‪ ,‬גישה שנבעה בעיקרה מחיפוש‬           ‫ההכתרה התקיים בישיבת בעלי״בתים ברחוב המידן בעיר‬
‫מדוקדק בספרי הפוסקים מהראשונים ועד אחרוני האחרונים‪.‬‬        ‫העתיקה ומסוף המאה הקודמת התקיים בבית־הכנסת ״קהל‬
‫ה״חכם־באשי״‪ ,‬בתוקף תפקידו‪ ,‬היה נשיא כוללות‬                 ‫קדוש גדול״‪ ,‬הוא בית*הכנסת על״שם רבן יוחנן בן״זכאי‪.‬‬
‫הספרדים בירושלים וגם לקראת סוף המאה‪ ,‬לאחר כינון שני‬        ‫במהלכו לבש ה״ראשון לציון״ את הגלימה הרשמית‬
‫ועדים לעדת הספרדים שאחד מהם ‪ -‬הוועד הגשמי ‪ -‬אויש‬
 ‫גם בלא־רבנים‪ ,‬הוסיפה השפעתו להיות מכרעת בחיי העדה‪.‬‬                                          ‫הרקומה; בחוטי כסף וזהב‪.‬‬
‫לאחר מותו של הרב אלישר בשנת ‪ ,1906‬פרצה מחלוקת‬
‫חריפה בישוב הספרדי בדבר יורשו כרב ראשי והתפתחה‬                      ‫המשמר מדגל את נשקו‬
‫מלחמת רבנות בירושלים‪ .‬לכאן שייכת פרשת הרב יעקב‬
‫מאיר ‪ -‬״הראשון לציון שנבחר פעמיים״‪ .‬כל הרבנים‬              ‫וכך מתאר המחנך הידוע אפרים כהן־רייס את הכתרתו של‬
‫שכיהנו במשרה זו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה היו‬            ‫הרב יעקב שאול אלישר ל״ראשון לציון״ ו״חכם־באשי״‬
‫רק ממלאי מקום )קאימאקאם( ״חכם־באשי״ ‪ -‬מינוי נחות‬
                                                                                                                ‫ב־‪: 1893‬‬
            ‫מזה של נושאי המשרה הכבודה במאה שעברה‪.‬‬
‫משרת ה״חכם־באשי״ בירושלים בטלה מן העולם עם‬                 ‫״להכתרת אלישר לא חסה העדה על כסף‪ ...‬בלוויית‬
‫כינון הרבנות הראשית לארץ־ישראל בראשית שנת ‪.1921‬‬            ‫נכבדי העדה הלך הח׳)החכם( אלישר אל בית מושל ירושלים‬
‫במסגרתה מכהנים שני רבנים ראשיים שווי־דרגה ‪ -‬אשכנזי‬         ‫ושני קאוואסים מבני המקום והקאוואס מקושטא בראשם‪,‬‬
‫וספרדי‪ .‬עם זאת‪ ,‬התואר ״ראשון לציון״ שייך לרב הראשי‬         ‫צועדים לפני הכבודה‪ .‬במעמד הפחה ופקידים ראשיים של‬
                                                           ‫הממשלה קרא מזכיר הפחה את הפירמאן‪ ,‬שנמסר על־ידי‬
                          ‫הספרדי בלבד עד עצם היום הזה‪.‬‬     ‫השליח מקושטא‪ ,‬והנאספים בירכו את הח׳ אלישר בברכת‬
                                                           ‫׳סימן טוב׳‪ .‬בברכת הנותן תשועה‪ ,‬שבירך אחד החכמים‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬אברהם אלמאליח‪ ,‬הראשונים לציון; משה דוד‬         ‫נסתיים הטקס‪ .‬בצאת ה״חכם־באשי״ החדש מבית הפחה‬

                   ‫גאון‪ ,‬יהודי המזרח בארץ־ישראל‪ ,‬חלק שני‪.‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26