Page 23 - etmol_139
P. 23
פרום׳ קלהנר ורעייתו בביתם בתלפיות הפגנת אהבתו הגדולה לארץ־ישראל ,וזה בלי שום קשר
להשתייכותו למפלגה הרביזיוניסטית .גילוי של דבקות
בביתו של זלצמן התארח ב 1929-הכנר הבינלאומי בארץ היה מעלה את התלהבותו .הוא הרבה ,למשל ,לחזור
ברוניסלב הוברמן שבא להופעות בארץ .הדבר היה סוד על תשובתה של אחת הילדות שזה עתה הגיעה מאירופה,
כמוס שנודע עד מהרה לכל ואנחנו הלכנו סביב ׳מלונו׳ של לשאלתו מה דעתה על ירושלים — ״ירושלים״ — כך
הכנר על ראשי האצבעות ובאלם גמוד ,כדי שלא להפדיע
אמרה — ״היתה יפה ותהיה יפה״.
לו. פעם אחרונה ראיתי את קלוזנר בנסיבות טראגיות .זה
הבית הגדול בשכונה היה מבנה בעל שלוש קומות היה בצהרים ,בזמן פיצוץ מלון המלך דוד על־ידי האצ״ל
של הד״ר יצחק לוי ומשפחתו — אשתו ושני בניו .לוי בשנת .1946מגגות הבתים ברחביה אפשר היה לראות את
היה אותו זמן מנהל בנק אנגלו פלשתינא )בל״ל דהיום(, היעלמו של אגף שלם מן המלון הגדול .היה חם ומעיק
סניף ידושלים .ב־ 1903הציעו לו הבדואים באל־עריש וצפירת האזעקה יללה כצפוי ,וכבר ידענו שפירוש הדבר
סיוע למימוש תוכנית התיישבות של יהודים באותו חבל — עוצר .הכל נשאו רגליהם לבתיהם ובתוך המון האנשים
ארץ .לוי השתדל להשפיע על הדצל שיתן ידו לעניין. הבהולים הרצים ברחוב הזדקרה דמותו הגבוהה של
למרות שאותו זמן כבר ירדה מן הפרק תוכנית קלוזנר — זקן ומפוחד .מצדודיתו ניבט התמהון והוא אץ
ההתיישבות של הרצל בחבל ארץ זה ,לא דחה קדימה ,רץ וכושל ,רץ וכושל ,נחפז לביתו בתלפיות .כאב
המנהיג את הרעיון אבל הוא מת וההסתדרות הציונית
הלב לראותו כך .אז כבר היה אלמן.
לא נטתה לתוכנית. קלוזנר עוצב ברומן ״שירה״ של עגנון בשם פרופסור
לוי היה מן הבולטים שבמנהיגי העדה הספרדית ,יזם את בכלם כדמות נלעגת ביותר .אבל מן הראוי לציין
הקמתה של תלפיות ושימש כראש הועד .הופעתו היתה שהרצאותיו היו פופולריות מאד וביום שישי היו נוהרים
מדשימה מאד ,דומה מעט לנהרו ההודי בפניו השחומים אליו לתלפיות ,באותו אוטובוס שכונתי שהורות לו ידענו
והסגופים המעוטרים שער לבן כשלג .ככל אנשי השכונה הכל ,תלמידים רבים ,ביניהם — הפרופסור לעתיד בן־ציון
שימש האוטובוס ,גם לו ,כרכב וכאן היה מרבה לשוחח עם
נתניהו.
הנוסעים בלשונות רבות ,כולל ערבית. עגנון ,שביתו ניצב בערך מול זה של קלוזנר ,היה שונה
אשתו של לוי ניהלה את בית־הספר לבנות של חברת כל מן הפדופסור בתכלית .עד כמה שאני זוכרת הוא לא היה
ישדאל ,כי״ח ,ושלא כבעלה דיברה באוטובוס אך ורק מעודב עם הבדיות בשכונה ,ובאמת — מה לאדם נישא
כזה ולאנשים דוגמתנו ,אנשים מכל ימות השבוע? מעטים
צרפתית. מבינינו ידעו להעדיך את יצידתו ,אם בכלל קדאו אותה,
שני בניו נספו במלחמת העולם השנייה.
זמן קצר אחרי שהוקמה תלפיות החלו קירות בתיה וההתדשמות מן האיש היתה על סמך חיצוניותו בלבד.
להיסדק והבתים — לשקוע .טענו שהקרקע שעליה הוקמה בית־הכנסת היה המקום שבו בא במגע עם אנשי
השכונה אינה מתאימה לייעודה .דבים ניסו לתקן את השכונה .הוא היה מקפיד לבקר בבית־הכנסת בערבי
הבתים :חפרו תחתיהם כדי להעמיק את היסודות כאשד כל שבתות ובשבתות ,חגים ומועדים .הבריות ראו בדבקות זו
זמן העבודה ,הבתים תלויים באוויר ,נשענים על פיגומים. התחסדות ולא ברור על סמך מה .אולי בשל אדשת פניו
היו בתים שהקיפום בתעלה שכונתה ׳דרנז׳ ,׳ניקוז׳ החסודה ,כשעיניו כאילו תלויות בשמים .אשתו הנאה לא
בצרפתית .התעלה לא הועילה והסדקים היו מתרחבים נראתה אף היא בקהל בתלפיות ,שני ילדיהם ,אמונה
עד כדי כך ,שהניירות שהדביקו עליהם כדי להסתירם ,היו
וחמדת היו יפהפיים תכולי עינים וזהובי שער.
נקרעים כעבור זמן קצד. בתלפיות בדאשיתה התגורדו לא דק ׳אזדחים׳ אלא גם
מכל מקום — בתי תלפיות ,עם הסדקים ,ניצבו על תילם ׳חלוצים׳ .היה כאן מחנה אוהלים של קבוצת יוצאי פינסק
שנים רבות ועד היום נותרו אחדים מהם בין בניינים גדולים העתידה לייסד את הקיבוץ גבת .חברי הקבוצה בנו דבים
מבתי השכונה ,גם את ביתנו ,ועוררו הוקרה דבה ביחסי
שהחליפו רבים מן הישנים — זכר לימים עברו. האחווה ששררו ביניהם ,ברוח העליזה שלהם ובאידיאליזם
תלפיות לא נותרה בודדה .במשך הזמן הוקמו סביבה
שכונות חדשות ,וכך נוצר רצף עם קיבוץ רמת־רחל, שאי־אפשר היה שלא לחוש בו.
שייסדה פלוגת גדוד־העבודה ,אשר ריקודיה בערב שבת הם לא היו החלוצים היחידים בקרבנו .בשכונה עברה
להתגורד גם פלוגה של גדוד־העבודה .בימים עבדו חבדיה
השתלבו כה יפה עם התפילה בבית־הכנסת. קשה ואילו בלילות היו הופכים עולמות בריקודיהם .בעיקר
היתה השמחה שורה אצלם בערבי שבתות .ומכיוון
23 שהצריף שלהם היה כמעט צמוד לצריף בית־הכנסת ,היו
הריקודים מתקיימים בזמן התפילה .ואולם הואיל והחבורה
החילונית והציבוד הדתי היו קשורים אלה ואלה בחיבה
ואחווה ,לא ניכר כל ניגוד בין המחוללים ולבין המתפללים
ודומה היה שכל צד משרה על משנהו מטובו.
לימים ,כאשד עזבה פלוגת גדוד־העבודה את המקום
וייסדה את קיבוץ רמת־רחל ,הוקמה בצריפה תחנה
לאספקת חשמל לשכונת תלפיות באמצעות גנרטור,
הראשונה בירושלים .זה היה מפעלו של אלפרד זלצמן,
תעשיין מאוסטריה ,איש חמודות רב תושיה .עתה היה לנו,
תושבי תלפיות ,אור ללא פיח של עששיות נפט .אבל
הקידמה הזאת היתה כרוכה ברעש עצום שעלה מן
הגנרטור שהוצב בצריף.