Page 20 - etmol_139

‫והמעמס שלהן חיה פחות בהרבה‬
‫במשך כל השנים הללו‪.‬‬

‫בשנים אלו בלטה הרחבה ניכרת של‬
‫מטעי ההדרים בעיקר תפוחי‪-‬זהב‪ ,‬והם‬
‫היו למוצר הראשון בכמותו ובשוויו‬
‫הכספי שיוצא מהארץ‪ .‬כמות תפוחי‬
‫חזהב שנשלחה דרך נמל יפו בשנת‬
‫‪ 1913‬הייתה גדולה פי ‪ 320‬מזו‬
‫שנשלחה בשנת ‪ 1862‬אך שוויים‬
‫הכספי — רק פי שישים‪ .‬נתון זה‬
‫מוכיח‪ ,‬כי התפוזים הפכו בארצות‬
‫קליטתם לפרי עממי ומחירם היה‬

‫חמישית מזה שהיח בשנת ‪.1862‬‬

‫נוסעים ומטענים‬ ‫נמל יפו בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫כלומר בחורף‪ ,‬פסקה הספנות למרח­‬
‫קים ואילו ספנות החופים הייתה‬
‫המפרשיות‪ ,‬שיעדן היו הנמלים‬ ‫נתונים אודות היצוא דרך נמל יפו‬ ‫דלילה והתנהלה בים שקט וליעדים‬
‫הקרובים של ים‪-‬התיכון‪ ,‬לא הובילו‬ ‫בשנת ‪ .1862‬הנתונים מצויים בדין‬
‫כמעט נוסעים‪ .‬כך גם חלק מאוניות‬ ‫וחשבון של חייאט‪ .‬שבע שנים לפני‬ ‫קרובים בלבד‪.‬‬
‫הקיטור‪ ,‬שיועדו לחובלת מטענים‬ ‫פתיחתה של תעלת סואץ הסתכם‬ ‫במהלך המאה ה‪ 18-‬ואחר‪-‬כך בוצ­‬
‫בלבד‪ .‬עם זאת היו חברות נסיעות‬ ‫יצואה של יפו בשווי של ‪172,072‬‬ ‫עו אי אלה תיקונים‪ ,‬שיפורים ושכלו­‬
‫שהובילו נוסעים ומטענים כאחד‪.‬‬ ‫לי״ש וכלל ‪ 2,320‬טון שומשום‪,‬‬ ‫לים בנמל עכו‪ ,‬בחוף חיפה וכן במערך‬
‫בתחום זה שררח תחרות מתמדת בין‬ ‫‪ 2,098‬טון שמן זית‪ 31,924 ,‬קוורט‪-‬‬ ‫השוניות של יפו‪ ,‬שאחדות מהן נעקרו‬
‫חברות האוניות ובין המדינות האי­‬ ‫רים של תבואות )בעיקר שעורה(‪,‬‬ ‫באמצעות פיצוץ כדי להרחיב את‬
‫רופיות‪ ,‬שעמדו מאחוריהן ואף סיבס‪-‬‬ ‫שמונה מיליון תפוחי זהב ו‪ 25-‬טון‬ ‫המעבר ביניהן עבור כלי שיט קטנים‪.‬‬
‫דו אותן בצורות שונות‪ .‬אחת מהן‬ ‫כותנה‪ .‬שווים הכספי של חמישה‬ ‫שיפורים אלה בוצעו במרוצת המאה‬
‫הייתה החברה הימית הצרפתית‪,‬‬ ‫סוגי יצוא אלה הסתכם ב‪144,906-‬‬
‫מסאג׳רטיס מריטיניס‪ ,‬שקיימה שירות‬ ‫לי״ש — ‪ 80%‬משוויו של היצוא‬ ‫ה‪. 19-‬‬
‫שבועי ממרסי לאלכסנדריה‪ ,‬לפורט‪-‬‬ ‫יפו ומעגני הארץ האחרים היו כה‬
‫סעיד‪ ,‬ליפו‪ ,‬לחיפה ולביירות והאחרת‪,‬‬ ‫הימי של יפו באותה שנה‪.‬‬ ‫רחוקים מקווי הספנות הראשיים של‬
‫החברה הימית האוסטרית לויד טריס‪-‬‬ ‫ארבע שנים לאחר פתיחתה של‬ ‫הים‪-‬התיכון ומנמליו העיקריים‪ ,‬אל­‬
‫טינו‪ ,‬שקיימה שירות מטרייסט לאותם‬ ‫תעלת סואץ )בשנת ‪ (1873‬הסתכם‬ ‫כסנדריה‪ ,‬ביירות וקושטא‪ ,‬עד שבשנת‬
‫נמלים והמשיכה צפונה‪ ,‬בין השאר‬ ‫השווי הכספי של היצוא דרך יפו ב‪-‬‬ ‫‪ 1848‬הציע חייאט‪ ,‬סגן‪-‬הקונסול הב­‬
‫‪ 247,000‬לי״ש ושוויו של היבוא —‬ ‫ריטי ביפו‪ ,‬לחפור ״תעלה יבשתית״‬
‫לטריפולי )‪ 15-12‬יום(‪.‬‬ ‫ב־‪ 137,000‬לי״ש‪ .‬במרוצת השנים‬ ‫בין יפו למפרץ סואץ‪ .‬על פי תוכניתו‬
‫קו רוסי שהוקם לצורך חדירה‬ ‫גדלו היצוא והיבוא באופן ניכר והחל‬ ‫יובל מטענן של אוניות‪ ,‬המיועד‬
‫מדינית‪-‬כלכלית לארץ הקודש‪ ,‬חיבר‬ ‫משנת ‪ ,1885‬כלומר ‪ 16‬שנה לאחר‬ ‫להודו‪ ,‬ליפו וממנה בשיירות גמלים‬
‫את אודיסה דרך קושטא ונמלי אנט‪-‬‬ ‫פתיחתה של תעלת סואץ‪ ,‬יש כבר‬ ‫למפרץ סואץ‪ .‬שם יוטען שוב על‬
‫ליה ויוון עם ביירות‪ ,‬חיפה‪ ,‬יפו‪,‬‬ ‫סטטיסטיקה מסודרת של מוצרי היבוא‬
‫פורט‪-‬סעיד ואלכסנדריה‪ .‬הקו היה‬ ‫והיצוא שעברו בנמל יפו ושל שווים‬ ‫אוניות ויובל בדרך הים להודו‪.‬‬
‫מיועד בעיקר לצליינים רוסים‪ ,‬שנסעו‬ ‫הכספי‪ .‬בשנת ‪ 1913‬ייבאו לארץ בסך‬ ‫שינוי יסודי במעמד החוף הים‪-‬‬
‫גם במחיר מוזל לכל הנמלים שבדרך‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬מיליון ליש״ט וייצאו ממנה בסך‬ ‫תיכוני של הארץ חל עם תחילת‬
‫שני קווים איטלקיים חסיעו גם חם‬ ‫השימוש באוניות קיטור בים‪-‬התיכון‬
‫נוסעים ומשאות בין ונציה‪ ,‬מרסי‬ ‫‪ 745‬אלף ליש״ט‪.‬‬ ‫ועם פתיחתה של תעלת סואץ‬
‫ומצרים וכן לאורך חופי הארץ )יפו‬ ‫עד ראשית המאה ה‪ 20-‬גדל היבוא‬ ‫)‪ .(1869‬מאז החל עידן חדש בהת­‬
‫וחיפה( עד ביירות וצפונה ממנה‪.‬‬ ‫תוך ‪ 28‬שנים פי שישה והיצוא —‬ ‫פתחותו של נמל יפו ולאחר מכן של‬
‫הפופולרי ביותר היה קו האוניות‬ ‫באותה מידה כמעט‪ .‬בינתיים‪ ,‬בשנה‬ ‫הנמלים האחרים בחופי הארץ‪ .‬עד‬
‫האוסטרי בשל טיב אוניותיו ורמת‬ ‫האחרונה שלפני מלחמת העולם הרא­‬ ‫פתיחתה של תעלת סואץ הובלו‬
‫שונה‪ ,‬הוכפל כמעט שוויים של מוצרי‬ ‫בדרך הים בעיקר סחורות ליצוא‪:‬‬
‫השירות לה זכו הנוסעים‪.‬‬ ‫היבוא בהשוואה לשוויים של מוצרי‬ ‫תבואות )כולל מהגולן(‪ ,‬שמן זית‪,‬‬
‫הבריטים השתלטו על חוף עזה ועל‬ ‫היצוא‪ .‬בשנת ‪ 1913‬עגנו בחופי הארץ‬ ‫זיתים‪ ,‬סבון )שעיקרו שמן זית(‪,‬‬
‫נמל יפו במהלך מלחמת העולם‬ ‫‪ 1,341‬אניות קיטור ומפרש שנפחן‬ ‫שומשום‪ ,‬שמן שומשום ופרי הדר‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬בשנת ‪ 1917‬ועל נמל חיפה‬ ‫הכולל היה כ‪ 1.2-‬מיליון טון‪ .‬מספר‬ ‫היבוא היה מצומצם בהיקפו ושוויו‬
‫— בשנת ‪ . 1918‬בשנים הראשונות‬ ‫המפרשיות שהינן קטנות ונפחן קטן‪,‬‬ ‫הכספי לא עלה על שוויו של היצוא‪,‬‬
‫שלאחר המלחמה טרם חזרה ההובלה‬ ‫היה גדול למדי‪ .‬ובשמונה שנים מתוך‬ ‫וייתכן אף שלא הגיע לממדיו‪ .‬אין‬
‫בים לממדיה הקודמים‪ .‬בשנת ‪1922‬‬ ‫ה‪ 28-‬שבין ‪ 1885‬ובין ‪ 1913‬עלה‬ ‫במקורות האירופיים נתונים סטטי­‬
‫הגיעו לנמלי הארץ ‪ 1,776‬כלי שיט‬ ‫מספרן על מספר אוניות הקיטור‬ ‫סטיים של ממש אודות היבוא ארצה‪,‬‬
‫בנפח של מיליון טון ובשנת ‪1925‬‬ ‫שהגיעו לחוף יפו לחופי חיפה ועכו‪.‬‬ ‫אך בגנזך המדינה האנגלי ניתן לגלות‬
‫אולם חלקן הממשי מבחינת נפחן‬
‫‪20‬‬