Page 19 - etmol_139

‫ריקוד הפועלים שפרקו את המטען הראשון בנמל תל־אביב‬

‫עם אחדות מן המדינות האירופיות —‬ ‫מאת שמואל אביצור‬ ‫מקובל להניח‪ ,‬כי ערש הימאות‪,‬‬
‫החלה התחייה של ערי החוף עקב‬ ‫בעיקר למרחקים‪ ,‬הוא החוף הדרומי־‬
‫הגעתן הגוברת והולכת של אניות‬ ‫העיר עצמה — בשלהי ימי הבית‬ ‫מזרחי של הים־התיכון על יושביו‬
‫השני על־ידי המלך הורדוס‪ .‬נמל זה‬ ‫הכנענים‪ ,‬או כפי שנקראו בלשון‬
‫זרות‪.‬‬ ‫היה בשימוש עד סוף התקופה הבי־‬ ‫העמים שסבבו אז את הארץ ובספרות‬
‫זנטית ובעת שלטון הצלבנים דאגו‬ ‫המרעית של ימינו — הפיניקים‪ ,‬וכן‬
‫נמלים ומעגנים‬ ‫צאצאיהם שהתיישבו בחוף הררומי‬
‫להחיותו‪.‬‬ ‫של אותו ים — אנשי קרת־חדשה‪,‬‬
‫היכן היו הנמלים והמעגנים בחופי‬ ‫בתקופות היסטוריות שונות השתמ­‬ ‫היא קרתגו‪ .‬עוד לפני תקופת הברזל‪,‬‬
‫הארץ?‬ ‫שו באחדים מן החופים של הארץ ואף‬ ‫התפרסמו צור וצידון כמוקדי ספנות‬
‫התקינו אותם לספנות אך באף אחד‬ ‫וסחר ימי‪ ,‬ותהילתם כיורדי ים הלכה‬
‫ערי הנמל היו‪ :‬עכו‪ ,‬שהיה בה מעין‬ ‫מהם לא הוקם נמל אחד מוגן ומסודר‬
‫נמל מוגן למפרשיות קלות; חיפה‪,‬‬ ‫כהלכה מכל הבחינות‪ ,‬להוציא את‬ ‫לפניהם‪.‬‬
‫יפו‪ ,‬ששוניותיה )מול החוף( עצרו‬ ‫נמלה של עכו והמעגן בעתלית‬ ‫במהלך התנחלות שבטי ישראל‬
‫קצת את תנועת הגלים והבטיחו ים‬ ‫שהותקן לחופו של מבצר‪ ,‬ונועד‬ ‫בארץ‪ ,‬בראשית תקופת הברזל‪ ,‬שאפו‬
‫שקט יותר בין שרשרת השוניות ובין‬ ‫להגנה מהיבשה דווקא‪ .‬שני אלה‬ ‫בני השבטים דן וזבולון להתבסס‬
‫החוף; ועזה‪ ,‬שעד ראשית המאה לא‬ ‫באזור החוף ולהגיע לים; דן בדרום‪,‬‬
‫היו בחופה סידורי נמל כלשהם והעיר‬ ‫עשויים להיחשב נמלים‪.‬‬ ‫באזור הירקון‪ ,‬מול יפו העויינת‪,‬‬
‫בתקופת השלטון הממלוכי ובמאות‬ ‫וזבולון בחוף הצפוני‪ .‬להתבססות‬
‫עצמה לא הגיעה אל חוף הים‪.‬‬ ‫הראשונות לשליטת התורכים היו‬ ‫ממשית הגיעו ערי החוף רק בראשית‬
‫כן היו מעגנים בחופי טנטורה‪,‬‬ ‫הספנות והסחר הימי בשפל המדרגה‪.‬‬ ‫תקופת המלוכה‪ ,‬בימי שלמה‪ ,‬וגם אז‬
‫עתלית‪ ,‬קיסריה‪ ,‬שפך ואדי חווארית‬ ‫לא נערכו הפלגות למרחקים ואוניות‬ ‫לא הובאו הארזים‪ ,‬שהיו מיועדים‬
‫)נחל חדרה(‪ ,‬חוף ארסוף‪ ,‬שפך היר­‬ ‫ששטו תחת דגל של מדינות אירופה‬ ‫לבניין בית המקדש וארמון המלך‬
‫קון‪ ,‬שפך ואדי רובין )נחל שורק(‬ ‫לא הגיעו כמעט‪ .‬הקשר והסחר הימי‬ ‫לחוף יפו‪ ,‬ששוניותיו ואוכלוסייתו היו‬
‫וחופי אשדוד ואשקלון‪ .‬לעתים רחו­‬ ‫התקיימו בעיקרם עם ערי החוף‬ ‫עוינות‪ ,‬כי אם לשפך הירקון ומשם‬
‫קות עגנו מפרשיות קלות גם מול שפך‬
‫נחל כזיב שבין עכו ובין ראש‪-‬הנקרה‪.‬‬ ‫הקרובות של תורכיה רבתי בלבד‪.‬‬ ‫העלו אותם לירושלים‪.‬‬
‫תנועת ספנות ערה התנהלה באביב‬ ‫רק במהלך המאה ה‪ ,18-‬כאשר רוסן‬ ‫במשך הזמן פותחו חופים נוספים‬
‫ובקיץ בלבד‪ ,‬ותנועה מתונה יותר גם‬ ‫השוד הימי שהשתולל בים‪-‬התיכון‪,‬‬ ‫לצורכי ספנות‪ ,‬אם כי ללא מתקני נמל‬
‫בראשית הסתיו‪ .‬בעונות הגשמים‬ ‫ותורכיה הגיעה למצב של יחסי שלום‪,‬‬ ‫מסודרים‪ .‬הנמל המוגן והמסודר הרא­‬
‫והרוחות)לא רק בעת סופות וסערות(‪,‬‬ ‫מסחר וספנות ואפילו ליחסי ידידות‬ ‫שון )והיחיד( במשך זמן רב למדי היה‬
‫נמלה של קיסריה‪ ,‬שהוקם — כמו גם‬
‫‪19‬‬