Page 14 - etmol_139
P. 14

‫ההצגה היתה מסחררת בקנה המידה‬              ‫מאת אליהו הכהן‬                            ‫על סף שנת האלפיים‪ ,‬ממשיך‬
‫של אותם ימים‪ ,‬הלהיט בהצגה היה‬                                                       ‫הציבור הישראלי לשיר בדבקות את‬
‫השיר ״חולצה כחולה״ שנכתב בעב­‬        ‫מפחד השלטונות הרוסיים‪-‬קומוני‪-‬‬                  ‫״לילה לילה״‪ ,‬״שני שושנים״‪ ,‬״מה‬
‫רית עילגת‪ ,‬והסתיים בשורות‪ :‬״חול­‬          ‫סטיים‪ .‬בשנת ‪ 1924‬עלה לארץ‪.‬‬                ‫אומרות עינייך״‪ ,‬״אדמה אדמתי״‪,‬‬
‫צה כחולה במפעלה תמשוך ליבם של‬                                                       ‫״שיר ההודייה״)״ליוית אותי ארצי״(‪,‬‬
‫כל הפועלים ‪ /‬חולצה כחולה והיא‬        ‫בארץ הצטרף לחבריו שהתמקמו‬                      ‫״שלכת״ )״עמוק עמוק העצב‬
‫עולה בלי שום ספק על כל העיתונים‪.‬״‬    ‫בבית‪-‬גן שליד יבנאל‪ .‬הוא וחבריו‬                 ‫בעיניים״(‪ ,‬״היו לילות״; בכל יישובי‬
‫השיר המקורי מנה לא פחות מתשעה‬        ‫העלו ב‪ 1925-‬הצגת אופרה עברית‬                   ‫הארץ‪ ,‬שבה קיימים חוגים של ריקודי‬
‫בתים‪ ,‬ובצדק רב נעלם ונשכח‪ .‬שרדו‬      ‫בשם ״כרמלה״ מהווי השומרים בא­‬                  ‫עם רוקדים עדיין את ״סובבוני״ ואת‬
‫ממנו רק שתי השורות שהיו לשיר‬         ‫רץ‪ .‬על המוסיקה של ההצגה סיפר‬                   ‫״עד אור הבוקר״‪ ,‬ובכנסי מחולות‬
‫קצרצר בשם ״חולצה כחולה״‪ ,‬לא‬          ‫זעירא — ״לקחנו מנגינות מוכנות‪,‬‬                 ‫המוניים עוד נשמעים צלילי ״אל תירא‬
‫לפני שמאן‪-‬דהוא חילץ מן הטקסט‬         ‫ומה שחסר לנו חיברנו בעצמנו״‪ .‬את‬
‫את ״העתונים״ ושיבץ תחתם את‬           ‫ההצגה ליוותה תזמורת שכללה קונ‪-‬‬                                         ‫עבדי יעקב״‪.‬‬
‫״העדיים״‪ .‬כך נולד ההימנון הנפוץ‬      ‫צרטינה ולהקת נגני מסרק בניצוחו של‬              ‫עברו למעלה משישים שנה מאז‬
‫ביותר של תנועות הנוער של תנועות‬      ‫זעירא‪ .‬כינויו של זעירא מאז היה‬                 ‫חוברו שירים ומנגינות אלו ובחלוף‬
                                     ‫״מיטיה מסרקי״‪ ,‬שכן היה בין השאר‬                ‫השנים מוכחת סגולת ההשתמרות‬
                           ‫הפועלים‪.‬‬  ‫אשף נגינה במסרק‪ .‬הוא היה מחזיק‬                 ‫שבה בורכו‪ .‬עשור אחר עשור‪ ,‬קם‬
‫לימים סיפר זעירא‪ :‬״התביישתי‬          ‫תמיד בכיסו מסרקות בגדלים שונים‪,‬‬                ‫דור חדש של זמרים וממשיך לבחור‬
‫להגיד שאני חיברתי את המוסיקה‬         ‫היה עוטף אותם בנייר סיגריות דק‬                 ‫לרפרטואר המופעים וההקלטות שלו‪,‬‬
‫לשיר כי אדם שבא לבנות ולעבוד‪ ,‬מה‬     ‫ומפיק מהם צלילי כינור‪ ,‬צ׳לו ואף‬                ‫שירים של מרדכי זעירא‪ ,‬שהיה‬
‫זה פתאום הוא מחבר מנגינות‪ .‬אמרתי‬                                                    ‫מחלוצי הזמר העברי ומחשובי היוצ­‬
‫שנזכרתי במנגינה רוסית‪ .‬רק מאוחר‬                                  ‫חצוצרה‪.‬‬            ‫רים של הלחן הארץ־ישראלי החדש‪.‬‬
‫יותר הוכרחתי להודות בזה״‪ .‬חבריו‬      ‫לאחר חודשים אחדים‪ ,‬עברה הק­‬                    ‫כשעלה זעירא לארץ לא חלם על‬
‫השלימו את הסיפור‪ .‬זעירא עבד אז‬       ‫בוצה לעפולה‪ ,‬ולכבוד חנוכת ״צריף‬                ‫קריירה מוסיקלית‪ .‬בן ‪ 19‬היה וביקש‬
‫בסנדלרית הקיבוץ ותפר נעליים לחב­‬     ‫הקיבוץ״ העלתה על במה הצגה בשם‬                  ‫להיות פועל או חבר קיבוץ‪ .‬חינוכו‬
‫רים‪ .‬פעם נכנס חבר לסנדלריה וראה‬      ‫״חולצה כחולה״‪ .‬זעירא הופקד על‬                  ‫המוסיקלי עד אז הסתכם בכמה‬
‫שזעירא‪ ,‬במקום לעבוד‪ ,‬משרבט‬           ‫הכנת המוסיקה‪ ,‬סייע בכתיבה ובבימוי‬              ‫שיעורי פסנתר שזכה בהם כפרס על‬
‫תווים על פתקים‪ .‬הוא נתבע לדין‪-‬‬       ‫והשתתף גם כשחקן‪ .‬ההצלחה של‬                     ‫כך שצפה בלימודי הפסנתר של אחותו‬
‫חברים על התרשלות בעבודה ונענש‬                                                       ‫מבלי להשמיע קול‪ .‬בגיל חמש‪ ,‬הוא‬
‫בחשעייה מחברותו בקיבוץ לשלושה‬                                          ‫מרדכי זעירא‬  ‫זכר‪ ,‬לקחה אותו אמו לחזות בהצגת‬
‫חדשים‪ .‬תווים אלו היו המוסיקה לשיר‬                                                   ‫האופרה ״בוריס גודונוב״‪ .‬מגיל עשר‬
                                                                                    ‫ועד לבר־המצווה התלווה אל אביו‬
                    ‫״חולצה כחולה״‪.‬‬                                                  ‫בשבתות ובחגים לבית הכנסת‪ ,‬והאזין‬
‫ב‪ 1925-‬נוסד בתל‪-‬אביב תיאטרון‬                                                        ‫לניגוני קריאת התורה ולסלסולי החז­‬
‫״אוהל״‪ .‬המייסד‪ ,‬משה הלוי‪ ,‬חיפש‬                                                      ‫נים‪ .‬בין כתלי ביתו שמע שירה‬
‫ברחבי הארץ כשרונות צעירים‪ ,‬בעיקר‬
‫במחנות עבודה ובין סוללי הכבישים‪.‬‬                                                                ‫חסידית כל שנות נעוריו‪.‬‬
‫כשהגיע לעפולה‪ ,‬הוצג בפניו זעירא‬
‫כשחקן לעת מצוא‪ .‬הלוי בחן את‬                                                                ‫״מיטיה מסרקי"‬
‫זעירא והציע לו להצטרף לסטודיו של‬
‫״אוהל״‪ .‬זעירא עבר לתל‪-‬אביב ובמשך‬                                                    ‫זעירא נולד ב־‪ 1905‬בקייב שברו­‬
‫כשנה‪-‬וחצי כיתת רגליו יום יום אל‬                                                     ‫סיה‪ .‬לאחר שסיים את לימודיו התי­‬
‫צריף הסטודיו ברחוב הירקון — כיום‬                                                    ‫כוניים‪ ,‬התלבט בבחירת המקצוע‪.‬‬
‫מלון ״שרתון״ — כדי ללמוד משחק‪.‬‬                                                      ‫תחילה ביקש להיות מכונאי‪ ,‬אך בצוק‬
                                                                                    ‫העתים התמחה בתפירת נעליים‪ .‬בד‬
‫בסופו של דבר לא זכה זעירא‬                                                           ‫בבד התמסר לפעילות ציונית בתנועת‬
‫לשחק ב״אוהל״‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נוצלו‬                                                      ‫״השומר הצעיר״ שפעלה אז בהסתר‬
‫כשרונותיו הסנדלריים עד תום —‬
‫הוא תפר נעליים לשחקנים‪ .‬מבחינתו‪,‬‬                                                                                   ‫‪14‬‬
‫גולת הכותרת של פרק חיים קצר זה‪,‬‬
‫היתה היכרותו עם יואל אנגל‪ ,‬המלחין‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19