Page 18 - etmol_139
P. 18

‫פועל חקלאי‪ ,‬עובד ההסתדרות ופעיל בנושאי תרבות‬              ‫אביצור מסביר לתלמידים את מוצגי מוזיאון ״אדם ועמלר‬
‫וחלוקת עבודה‪ ,‬החל להתעניין ולחקור בנושאי התרבות‬
                                                          ‫המבקש להכיר את ביתו וסביבתו‪ ,‬והם יצאו לגלותה‬
                                     ‫החומרית של הארץ‪.‬‬                           ‫כשהתנ״ך הוא מורה־הדרך שלהם‪.‬‬
‫לצורך זה הוא לא הסתפק בממצא הארכיאולוגי המועט‪,‬‬
‫אלא החל לחקור את שיטות העבודה של החקלאים‬                  ‫ועוד דבר בלט בהם‪ :‬אהבתם לארץ היתה כה גדולה שהם‬
‫הערביים ושל בעלי־המלאכה הערבים והיהודים‪ .‬ספריו‬            ‫רצו למסור את הידוע להם ומה שגילו‪ ,‬לאחרים‪ ,‬וכך היו‬
‫ומאמריו הרבים מעידים על היקף המחקר הגדול והמחדש‬           ‫מכנסים סביבם חברים‪ ,‬אלה הפכו לאגודות והובילו אותם‬
‫של אביצור‪ :‬אטלס לתולדות כלי עבודה ומתקני ייצור‬            ‫והראו להם את סביבותיהם והסבירו להם את הכתוב‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬לתולדות ניצול כוח המים בארץ־ישראל‪,‬‬            ‫בתנ״ך‪ .‬מוסדות היישוב השונים נתנו להם את חסותם‬
‫המחרשה הארצישראלית‪ ,‬חיי יום־יום בארץ־ישראל במאה‬           ‫ובעיקר ההסתדרות הכללית שבמסגרתה פעלו ואת חבריה‬
‫הי״ט‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬מסילות הברזל בארץ‪ ,‬הנפט‪ ,‬גידול‬             ‫היו מוציאים שבת־שבת ובימי חופש ופנאי לגלות את‬
‫הכותנה‪ ,‬הירקון וגלילותיו‪ ,‬מבשרי הלחם‪ ,‬מחבצות חרס‪,‬‬         ‫הארץ‪ ,‬וברבות הימים אף את הארצות מסביב‪ ,‬מהלבנון ועד‬
‫המהפכה התעשייתית‪ ,‬תמורות בחקלאות הארץ‪ ,‬מיתקנים‬            ‫עבר הירדן ומצרים‪ .‬שמותיהם רשומים בתולדות הארץ‪:‬‬
‫בנופיהם‪ ,‬מאוכף לגלגל‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬ארץ־ישראל גדולה‬          ‫יוסף ברסלבי‪ ,‬זאב וילנאי‪ ,‬עזריאל ברושי‪ ,‬שמואל סבוראי‪,‬‬
                                                          ‫דוד בנבנישתי‪ ,‬פנחס כהן‪ ,‬ד״ר נתן שלם‪ ,‬בן־ציון לוריא‪,‬‬
                                        ‫שלא ידענו עליה‪.‬‬   ‫משה גובזמן‪ ,‬שמואל אביצור ואחרים‪ .‬מורים־חוקרים אלה‬
‫במקביל לחקר כלי עבודה ותהליכי הייצור של האיכרים‬           ‫חינכו אלפי בני נוער לידיעת הארץ‪ ,‬הובילו את חברי‬
‫ובעלי המלאכה הערבים והיהודים‪ ,‬החל בעזרת חברי חוג‬          ‫הפלמ״ח למסעות וגידלו את סייריו‪ .‬האגודות הגדולות‬
‫״סביבתנו״ שהיה בין מייסדיו‪ ,‬באיסוף כלי עבודה‬              ‫שפועלות כיום‪ ,‬כמו ״החברה להגנת הטבע״ ואחרות‪ ,‬גם הן‬
‫ומתקנים חקלאיים ומתקני מלאכה‪ .‬אוסף זה שהועבר‬              ‫במידה רבה תולדה של מורים־חלוצים אלה‪ ,‬ועזרןה אלון‬
‫אחר־כך ל״מכון אבשלום״ הוא בעל ערך מוזיאוני נכבד‪,‬‬
‫השוכן היום במוזיאון ארץ־ישראל ומהווה את הגרעין‬                  ‫הבלתי נלאה וחבריו הם תלמידיהם וממשיכי דרכם‪.‬‬

                                   ‫למרכז ״אדם ועמלו״‪.‬‬                  ‫ייחודו של אביצור‬

              ‫האריגים של צפת‬                              ‫שמואל אביצור היה מיוחד בין המורים־החוקרים‪ ,‬שכן‬
                                                          ‫הללו לימדו את הארץ מימיה הראשונים וגילו לשומעיהם‬
‫כדוגמה‪ ,‬כיצד חקר התרבות החומרית יכול לסייע להבנתנו‬        ‫ולהולכים בעקבותיהם את שרידיה ההיסטוריים‪ ,‬ואילו‬
   ‫את ההיסטוריה בכלל‪ ,‬תשמש צפת‪ ,‬אותה חקר אביצור‪.‬‬          ‫שמואל אביצור חיפש אחר שרידי התרבות החומרית של‬
                                                          ‫הארץ עד ימינו וביקש לדעת כיצד חרשו וזרעו וקצרו בה‬
‫ההיסטוריונים מופתעים מהעובדה‪ ,‬שבמאה ה־‪ 16‬דווקא‬            ‫ובאיזה כלים השתמשו‪ .‬הוא חיפש את טחנות המים‬
‫בצפת הקטנה והנידחת התרכזו מיטב המוחות של היהדות‬           ‫הקדומות‪ ,‬מפעלי החרושת‪ ,‬כלי העבודה‪ ,‬כלי התובלה‪,‬‬
‫דאז‪ ,‬למן המקובלים‪ ,‬כמו האר״י ותלמידיו ועד לאנשי‬           ‫שרידי המעגנים ושרידי מסילות הברזל‪ ,‬בקיצור — את חיי‬
‫ההלכה‪ ,‬כמו ר׳ יוסף קארו‪ ,‬מחבר ה״שולחן ערוך״‪ ,‬ואילו‬
‫בתחילת המאה ה־‪ 17‬ירדה העיר מגדולתה‪ .‬שמואל אביצור‬                                     ‫היום־יום של אלו שקדמו לנו‪.‬‬
‫במחקרו ״צפת מרכז לתעשיית אריגי צמר במאה הט״ז״‬             ‫שמואל אביצור נולד בשנת ‪ 1908‬בבאקו שבאזרביג׳אן‪,‬‬
‫מסביר‪ ,‬כי לארץ־ישראל הגיעו לאחר גירוש ספרד יהודים‬         ‫אז רוסיה הצארית‪ .‬הוריו הגיעו לעיר זאת מליטא‪ .‬נעוריו‬
‫מומחים במלאכת האריגה‪ :‬אורגים‪ ,‬צבעים‪ ,‬ועוד‪ .‬לצביעת‬         ‫של שמואל אביצור עברו בצל המהפכה הקומוניסטית‪ .‬הוא‬
‫האריגים‪ ,‬ובמיוחד לצרכי אשפרתם היה צורך במים זורמים‬        ‫היה פעיל בתנועת הנוער הציונית במחתרת‪ ,‬נאסר על־ידי‬
‫ועל כן הם בחרו להתיישב בצפת הקרובה לנחל עמוד‬              ‫השלטונות והוגלה לסיביר‪ ,‬לבסוף נגזר עונשו לגירוש‬
‫שהוא נחל איתן הזורם כל השנה‪ .‬כ־‪ 100‬שנים פרחה‬              ‫מברית המועצות והוא הגיע לארץ־ישראל בראשית שנת‬
‫תעשיית האריגים בצפת‪ ,‬והקהילה המתועשת יכלה לפרנס‬           ‫‪ .1931‬במקביל לעיסוקיו היום־יומיים שעשה לפרנסתו‪:‬‬
‫גם רבנים רבים‪ .‬בסוף המאה ה־‪ , 16‬שיכללו האנגלים את‬
‫תעשיית האריגים‪ ,‬וכתוצאה מכך ירדה והתנוונה תעשיית‬                                                          ‫‪18‬‬

                   ‫האריגים בצפת‪ ,‬ואיתה הקהילה כולה‪.‬‬
‫שמואל אביצור ייסד גם מוסדות שונים בתחום חקר‬
‫ארץ־ישראל והתרבות החומרית‪ .‬בשנת ‪ 1938‬אביצור היה‬
‫בין מייסדי החוג לידיעת הארץ ״סביבתנו״‪ ,‬אותו הוא‬
‫הירבה להדריך)עם חברי החוג יצא לטייל בסביבות הירקון‬
‫ולשוט בנהר וכך בא לעולם ספרו על הנהר(‪ .‬החוג פועל‬
‫עד היום — ליד ״מכון אבשלום לידיעת הארץ״‪ .‬את‬
‫המכון )הנקרא על שם אבשלום פרידמן שעסק בפעולות‬
‫תרבות וידיעת הארץ בהסתדרות( ייסד אביצור בשנת‬
‫‪ , 1952‬כגוף שיהווה מסגרת למחקרים ולהפצת ידיעת‬
‫הארץ ברבים‪ .‬״מכון אבשלום״ כיום הוא מהמוסדות‬

            ‫המובילים בארץ בתחום לימודי ארץ־ישראל‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬חי בינינו אביצור בן התשעים‪ ,‬אחרון החוקרים‬
‫הארצישראלים הראשונים‪ ,‬ועדיין חוקר‪ ,‬מפרסם )עד עתה‬
‫פירסם קרוב ל־‪ 600‬פירסומים שונים( ומעמיד תלמידים‬

                                                   ‫רבים‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23