Page 21 - etmol_139

‫במהלך מלחמת העולם השנייה‬ ‫מטר מדרום לשפך הירקון‪ .‬הוקם מזח‬ ‫הגיעו לחופי הארץ ‪ 2,472‬כלי שיט‬
‫שבת נמל תל‪-‬אביב כמו גם הנמל‬ ‫עץ עם פסי ברזל להעברת קרוניות‬ ‫בנפח של ‪ 1.8‬מיליון טין‪ .‬חלק ניכר‬
‫הוותיק יותר‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬ובתי־המלאכה‬ ‫המטען‪ ,‬שיועדו להעביר את המטענים‬ ‫מכלי השיט היו עריץ מפרשיות‪ ,‬אך‬
‫היו לחלקיה השונים של מספנה‪,‬‬ ‫מן האוניות ואליהן‪ .‬המטענים הובאו‬
‫שפותחה במקום‪ .‬בנו בה סירות‪,‬‬ ‫חלקן מבחינת הנפח היה מבוטל‪,‬‬
‫ספינות ודוברות ואף כלי שיט עבור‬ ‫אל המזח והוסעו ממנו בסירות‪.‬‬ ‫במשך הזמן‪ ,‬בעיקר בשנות הגיאות‬
‫צי המלחמה הבריטי בדרך‪-‬כלל שו­‬ ‫לאחר מכן נתפס שטח יבשתי‬ ‫)ה״פרוספריטי״(‪ 1935-1933 :‬גדלה‬
‫שגודלו שישים דונם עבור מתקני‬ ‫תנועת האוניות ומספרן הגיע ל־‪3,298‬‬
‫א ת מוקשים‪.‬‬ ‫הנמל‪ .‬תוך זמן קצר נבנו בתוך הים‬
‫בחודשים הראשונים לקום המדינה‪,‬‬ ‫קירות מגן ונוצרה בריכת מי ים‪,‬‬ ‫ונפחן — ל־‪ 5.5‬מיליון טון‪.‬‬
‫עד ההשתלטות על נמל יפו והעברת‬ ‫שהיתה מיועדת לכלי שיט קטנים‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,1938‬השנה האחרונה לפני‬
‫נמל חיפה לרשות המדינה‪ ,‬היה לנמל‬ ‫ששירתו את הנמל‪ .‬החל מפברואר‬ ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו‬
‫תל‪-‬אביב תפקיד חשוב בהיותו הנמל‬ ‫‪ 1938‬הותר להכניס ולהוציא דרך נמל‬ ‫לנמלי הארץ ‪ 3,128‬אוניות שנפחן —‬
‫הישראלי היחיד ואליו הגיעו אוניות‬ ‫תל‪-‬אביב גם נוסעים והנמל כונה בשם‬
‫נשק ואוניות עולים‪ .‬בשנים הראשונות‬ ‫״שער ציון״‪ .‬מספר הנוסעים שעברו‬ ‫‪ 4.8‬מיליון טון‪.‬‬
‫לקום המדינה נכנסו דרכו עולים רבים‪,‬‬ ‫בנמל הגיע ל־‪ 24‬אלף בשנים‬ ‫חלקן של המפרשיות מתוך כלל כלי‬
‫אך לאחר מכן החל לדעוך והפך לנמל‬ ‫‪ . 1939-1938‬במשך הזמן נוצרה מעין‬ ‫השיט‪ ,‬שפקדו את נמלי הארץ בתקו­‬
‫יבוא בלבד‪ .‬באוקטובר ‪ 1965‬נסגר‬ ‫״חלוקת עבודה״ בין נמלי יפו ותל‪-‬‬ ‫פת המנדט‪ ,‬היה כאמור רב‪ .‬בשנים‬
‫נמל תל‪-‬אביב סופית‪ ,‬כמו גם נמל יפו‪.‬‬ ‫אביב‪ :‬נמל יפו יועד בעיקר ליצוא‬ ‫מסויימות עלה מספר המפרשיות על‬
‫את דרום הארץ שירת מעתה נמל חדש‬ ‫הדרים‪ ,‬וזה של תל‪-‬אביב יועד רובו‬ ‫מספרן של אוניות קיטור ומנוע‪ ,‬אם כי‬
‫נפחן והמעמס שלהן היו קטנים‬
‫שנבנה באשדוד‪.‬‬ ‫ככולו ליבוא‪.‬‬ ‫בהרבה‪ .‬מבחינת מספרן היוו המפ־‬
‫רשיות ‪ 73%‬מכלל כלי השיט שעגנו‬
‫הגבות מהנות ‪ -‬שיו למגה‬ ‫בנמלי הארץ‪ ,‬אולם נפחן היה ה־‪2%‬‬
‫בלבד מהנפח הכללי של כלי השיט‪.‬‬
‫בילדותי‪ ,‬כשחיננו את דורי על ״תוצרת הארץ״‪ ,‬היו בביתנו סידרת חוברות‬ ‫כמות המטענים שהובאו ארצה‬
‫זעירות‪ ,‬חרוזות‪ ,‬מנוקדות ומצויירות‪ ,‬בשבח "תוצרת הארץ״‪ .‬מתוכן אני זוכרת רק‬ ‫והוצאו ממנה דרך הים בשנת ‪1927‬‬
‫"שיר״ אחד‪ ,‬שנכתב לא רק כעידוד ל״תוצרת הארץ״‪ ,‬אלא גם לחינוך לגאווה‬ ‫הסתכמה ב־‪ 293,000‬טון ובשנת ‪1935‬‬
‫ב״תוצרת העברית״ ולא פחות ל״שמוש״ האמהות‪ ,‬שחרדו על תזונת ילדיהם‪,‬‬ ‫— ב־‪ 1,504,400‬טון‪ ,‬כלומר יותר‬

‫האמינו בסגולותיה התזונתיות של הבננה ורצו אחרי הילדים עמה‪ .‬בנוסח‪ :‬״דני׳לה‬ ‫מפי חמישה‪.‬‬
‫תאכל את הבננה׳לה ותהיה גיבור!״‬ ‫מרבית היצוא בשנות השלום )מב­‬
‫חינת הכמות והשווי הכספי( היה יצוא‬
‫יש בשיר לא רק גאווה על ״תוצרת הארץ״ ועל ״נהגנו עודד״ אלא גם שוויון‬ ‫של פירות הדר; ‪ 11,644,000‬תיבות‬
‫של תפוחי זהב‪ ,‬אשכוליות ולימונים‬
‫זכויות‪ :‬אמנם הילד פותח בשאלה‪ ,‬אבל גם הילדה מצטרפת ושואלת‪ ,‬וכמובן‪,‬‬ ‫בשווי כספי של ‪ 3,750,000‬לירות‬
‫יוצאו בשנת השלום האחרונה )‪.(1938‬‬
‫שניהם יחד אוכלים את הבננה‪ ,‬אם כי באותו סדר‪ :‬אורי הראשון ודנה אחריו‪.‬‬ ‫מבחינת שוויים היוו ‪ 75%‬כמעט‬
‫אני מבקשת ממי שיודע פרטים על החוברות‪ ,‬מיהו המחבר? באיזה הוצאה יצאו‬ ‫משוויו של כל היצוא מהארץ באותה‬
‫שנה‪ ,‬שהסתכם ב‪ 5-‬מיליון לירות‪.‬‬
‫לאור? מי היה מאייר הרישומים היפים? ‪ --‬להודיע לי על־כך‪.‬‬ ‫שוויים של מוצרי היבוא בשנת השיא‬
‫והרי ה״שיר״ לפניכם‪:‬‬ ‫)‪ (1935‬היה ‪ 17,853,500‬לא״י‪ ,‬רובם‬
‫מוצרים תעשייתיים‪ .‬רוב האוניות‬
‫אוכל אותה אורי‬ ‫מי בא לצלחת של אורי ודנה?‬ ‫שעגנו בארץ היו בריטיות והאחרות‬
‫אוכלת גם דנה‬ ‫אורחת זהב מתוקה‪,‬‬ ‫— איטלקיות‪ ,‬צרפתיות‪ ,‬הארצות‬
‫את כה מתוקה‬ ‫הבננה!‬
‫שואל אותה אורי‪:‬‬ ‫הסקנדינביות וגרמניות‪.‬‬
‫וטובה — הבננה!‬ ‫— מנין הגברת?‬ ‫מלחמת העולם השנייה הפסיקה‬
‫הלא הבננה‬ ‫עונה הבננה‪:‬‬ ‫למעשה את הסחר הימי ואת ההובלה‬
‫— אני מכנרת‪.‬‬ ‫הימית‪ .‬במהלך שנות המלחמה פעל‬
‫תפארת הפרי‬ ‫נמל חיפה בלבד‪ .‬היבוא והיצוא מן‬
‫תוצרת נבחרת‬ ‫— ואיך באת אלינו?‬ ‫הארץ ואליה היו מצומצמים ביותר‬
‫של משק עברי!‬ ‫שואלת גם דנה;‬ ‫והיו ברובם מטעני צבא והתנהלו‬
‫שיר לבננה הריעו!‬
‫קנו‪ ,‬אכלו והבריאו!‬ ‫— באוטו של ״תנובה״‬ ‫בעיקר באמצעות תחבורה אווירית‪.‬‬
‫עונה הבננה‪.‬‬
‫נמל בתל־אביב‬
‫נורית גוברין‬ ‫— אותנו הוביל נהגנו עודד‬
‫נוסע כשד‬ ‫ב‪ 19-‬במאי ‪ ,1936‬בעקבות מאורעות‬
‫אוניברסיטת תל־אביב‬ ‫הדמים והשביתה הערבית הכללית‪,‬‬
‫ואינו מפחד‪.‬‬ ‫שהשביתה את נמל יפו‪ ,‬החלו לפרוק‬
‫אוניית מלט בחוף תל‪-‬אביב‪ .‬כ‪600-‬‬

‫‪21‬‬