Page 15 - etmol_139
P. 15

‫לבנאים )״הבו לבנים״(‪ ,‬לרועים )״שי­‬   ‫אורלנד‪ ,‬שאיתו נמשכו קשרי היצירה‬     ‫שהקים את מקהלת ה״אוהל״ וכתב‬
‫רת החליל״(‪ ,‬לעובדי האדמה )״שירת‬       ‫ברציפות ‪ 35‬שנים‪ .‬זעירא חיבר‬             ‫את המוסיקה להצגות הראשונות‪.‬‬
 ‫הזורע״ וכל מחזור שירי הלחם(‪,‬‬
 ‫לדייגים )״ניע‪-‬נוע עננים״( לספנים‬             ‫מנגינות ל‪ 60-‬משירי אורלנד‪.‬‬  ‫זמן לא רב אחר־כך מת אנגל‬
 ‫ולסבלים )שיר הנמל(‪ .‬לחשמלאים‪,‬‬        ‫שיתוף הפעולה של זעירא עם פן‬         ‫פתאום‪ .‬זעירא המשיך לבוא לצריף‬
 ‫שעמם נימנה‪ ,‬כתב מלים ומנגינה‬         ‫התחיל בשנת ‪ ,1930‬עוד לפני שירד‬      ‫ה״אוהל״‪ ,‬כדי לשהות במחיצתו של‬
                                      ‫לעבוד בים המלח‪ .‬בחדרו של אלכ­‬       ‫המוסיקאי שלמה רוזובסקי‪ ,‬שהוזמן‬
   ‫ל״שיר הרשת״‪) ,‬״הזקן מנהריים״(‪.‬‬     ‫סנדר פן‪ ,‬מעל ״קפה עטרה״ בתל‪-‬‬        ‫לכתוב את המוסיקה להצגה ״יעקב‬
 ‫הוא הלחין ״הימנון להפועל״‪,‬‬           ‫אביב‪ ,‬שהיה ריק מכל רהיט‪ ,‬ישבו‬       ‫ורחל״‪ .‬בד בבד‪ ,‬התוודע אל המוסיק­‬
 ‫)״להבה‪ ,‬עלי להבה״(‪ ,‬שהושר שנים‬       ‫השניים וכתבו שירים אחדים להצגות‬     ‫אי הפרום׳ דוד שור‪ ,‬שנתן לו שיעורים‬
 ‫רבות בתנועות הנוער כשיר פועלים‬       ‫״המטאטא״‪ ,‬מהם התפרסם במיוחד‬         ‫פרטיים בביתו חינם אין כסף‪ .‬במקה­‬
 ‫אנונימי‪ ,‬ועוד שירים לכינוסי ״הפועל״‬  ‫השיר ״כנרת״‪ .‬גולת הכותרת של‬         ‫לת ״בית לויים״‪ ,‬בהדרכת מנשה‬
 ‫בשנות השלושים )״אחי‪ ,‬כה לחי״‪,‬‬        ‫עבודתם המשותפת היה השיר ״הבו‬        ‫רבינא‪ ,‬שר זעירא כטנור‪ .‬במקהלה זו‬
‫״אנחנו אבן היסוד״(‪ .‬מתחת עטו‬          ‫לבנים״ שהושמע לראשונה בנשף‬          ‫הכיר את רעייתו לעתיד‪ ,‬שרה גוטמן‪,‬‬
  ‫יצאה המנגינה העברית הראשוהנ‬         ‫פורים של ה״אוהל״ שהתקיים בשנת‬
 ‫לשיר שנכתב לאחד במאי )״ידיים״(‪,‬‬                                            ‫תלמידת הסמינר לגננות בנוה‪-‬צדק‪.‬‬
 ‫אולם בין יצירותיו מצויה גם מנגינה‬                        ‫‪ 1931‬בתל‪-‬אביב‪.‬‬  ‫באותם ימים פגש זעירא בתל־אביב‬
 ‫שהלחין בשנת ‪ 1932‬לשירו של זאב‬        ‫בזה אחר זה החל זעירא להלחין‬         ‫את ״ציניה״‪ ,‬פועל בניין ומוביל‬
 ‫ז׳בוטינסקי ״שמאל הירדן״ )״שתי‬        ‫שירים המשקפים את המתרחש בארץ‪.‬‬       ‫זיפזיף‪ ,‬שהיה חורז שירים ופזמוני‬
 ‫גדות לירדן״( שהיה משירי תנועת‬        ‫לא חיה כמעט מאורע יישובי‪ ,‬בטחוני‬    ‫זמר‪ ,‬לימים — הסופר והמתרגם‬
                                      ‫או תרבותי‪ ,‬בעל חשיבות לאומית‪,‬‬       ‫יצחק שנברג־שנהר‪ .‬השניים החליטו‬
                  ‫בית״ר המפורסמים‪.‬‬    ‫שלא בא לידי ביטוי בשיריו‪ :‬העדל‪-‬‬     ‫לשתף פעולה ולקראת חג השבועות‬
 ‫את מנגינותיו הראשונות חיבר זעי‪-‬‬      ‫אידעות התל‪-‬אביביות )״תן כתף״(‪,‬‬      ‫תרפ״ח‪ ,1928 ,‬ראה אור פרי עבודתם‬
 ‫רא בסיוע מסרק‪ .‬אחר כך עבר‬            ‫יריד המזרח )שירי ״הגמל המעופף״(‪,‬‬    ‫הראשון — שיר עלייה לירושלים‪,‬‬
 ‫לשריקה‪ .‬הוא היה מתופף באצבעותיו‬      ‫מפעל עידוד תוצרת הארץ )״זמר‬         ‫״אשרי האיש״‪ ,‬שנה אחר‪-‬כך כתב‬
 ‫על השולחן את קצב השיר‪ ,‬שורק את‬       ‫לתוצרת הארץ״(‪ ,‬התנועה מן העיר‬       ‫שיר בסגנון תימני לזמרת שרה אסנת‬
 ‫הנעימה ורושם אותה בתווים‪ .‬מאוחר‬      ‫אל הכפר )״אל הכפר״(‪ ,‬חישמול‬         ‫הלוי‪ ,‬שהופיעה על במת תיאטרון‬
 ‫יותר‪ ,‬הביאה לו רעייתו הגננת מפתח‬     ‫הארץ )״הזקן מנהריים״(‪ ,‬מאורעות‬      ‫בשם ״החרטום״‪ ,‬לבושה כנער תימני‬
 ‫לגן ילדים סמוך‪ ,‬וזעירא היה חומל!‬     ‫‪) 1939-1936‬״חמישה״‪ ,‬״על גבעות‬       ‫עם פיאות‪ ,‬והיא רקדה ושרה‪ ,‬בהיגוי‬
 ‫לשם בלילות ומנסה את שיריו על‬         ‫שיך אבריק״(‪ ,‬התיישבות ״חומה‬         ‫תימני‪ ,‬שיר הלל לספינה שהביאה‬
                                      ‫ומגדל״ )״חניתה״‪ ,‬״תל‪-‬עמל״‪ ,‬״ככה‬     ‫אותה לארץ‪ :‬״למולדתי הבאת אותי‬
                 ‫הפסנתר שנמצא שם‪.‬‬     ‫כך ולא אחרת״(‪ ,‬הקמת נמל תל‪-‬אביב‬     ‫בים גלים וקצף‪ ,‬אשק תרנייך אנייתי‬
 ‫בשנת ‪ ,1935‬לאחר שנתקבל לעבו­‬         ‫)״שיר לנמל״‪ ,‬״שיר הסווארים״(‪,‬‬       ‫לא אשכחך לנצח״‪ .‬השיר נפוץ בכל‬
 ‫דה‪ ,‬בחברת החשמל‪ ,‬החליט לרכוש‬         ‫יישוב הגליל )״אח‪ ,‬בנה הגליל״(‬       ‫הארץ בשם ״פקד ה״׳ והוא בישר את‬
 ‫פסנתר בחנות של קובלסקי‪ ,‬ולשלם‬        ‫והקמת היישובים בנגב )״שיר לנגב״(‪.‬‬   ‫תחילתו של ״הגל התימני״ בפזמונאות‬
 ‫את תמורתו — ‪ 45‬תשלומים —‬             ‫מרדכי זעירא היה מזוהה עם מה‬
 ‫לירה לחודש‪ .‬רק עשרים חודש הצליח‬      ‫שנהוג לכנות ״ארץ ישראל העובדת״‪.‬‬                          ‫הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
 ‫לעמוד במשימה‪ ,‬ומשהחל לפגר‬            ‫הוא הירבה להלחין שירי הלל לעוס­‬
 ‫בתשלומיו — נלקח ממנו הפסנתר‪.‬‬         ‫קים בעבודת כפיים )״רונו רונו עמ­‬    ‫זעירא‪ ,‬מחוסר עבודה‪ ,‬חי חיי נווד‬
 ‫בשנת ‪ 1939‬עשה זעירא ניסיון נוסף‬      ‫לים״(‪ ,‬לחוצבים )״על הסלע הך״(‪,‬‬      ‫ועקר מחדר שכור אחד למשנהו‪ ,‬כי‬
 ‫לרכוש פסנתר וגם הפעם בתשלומים‪.‬‬       ‫לסוללי הכבישים )״חצץ חצץ״(‪,‬‬         ‫לא עמד בתשלום דמי השכירות‪.‬‬
 ‫בינתיים פרצה מלחמת העולם‪ ,‬זעירא‬                                          ‫הפרופ׳ שור‪ ,‬שראה את לבטי הקיום‬
                                                                          ‫של זעירא‪ ,‬פנה באמצעות ידידתו הגב׳‬
‫‪15‬‬                                                                        ‫נובומייסקי‪ ,‬אל בעלה התעשיין שה­‬
                                                                          ‫קים את מפעלי האשלג בים המלח‪,‬‬
                                                                          ‫וזה ניאות להעסיקו במפעלו‪ .‬בקיץ‬
                                                                          ‫הלוהט של שנת ‪ 1930‬ירד זעירא‬
                                                                          ‫לסדום והחל לעבוד שם‪ ,‬אך התעקש‬
                                                                          ‫להמשיך ולהשתלם במוסיקה‪ ,‬יום‬
                                                                          ‫בשבוע‪ ,‬אצל פרום׳ רוזובסקי בירוש­‬
                                                                          ‫לים‪ .‬באותו זמן כתב לחנים לשירים‬
                                                                          ‫״אשרי האיש״ ו״פקד ה ׳"‪ ,‬וכן לש­‬
                                                                          ‫לושה שירים נוספים של יצחק שנהר‪:‬‬
                                                                          ‫״חצץ חצץ״‪ ,‬״שירת החליל״ ו״שירת‬
                                                                          ‫השומר״‪ .‬מאז כתב מוסיקה לשירים‬
                                                                          ‫של רוב משוררי הארץ‪ ,‬ביניהם אלכ­‬
                                                                          ‫סנדר פן‪ ,‬נתן אלתרמן ובעיקר יעקב‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20