Page 2 - ETMOL_109
P. 2
התוכן שני אישים וגורל.כתביהם איינ ש טיין
בימים אלו נסתיים מפעל אלברט איינשטיין ופרנץ קפקא היו האישים החשובים ביותר בשטחם במאה קפקא
חשוב שנמשך כעשרים שנה: העשרים :איינשטיין במדע וקפקא בספרות .שניהם היו יהודים ואוהדים של קריאה לעזור לאוניברסיטה
יצא לאור הכרך השביעי והאח העניין הציוני והכריזו על כך בגלוי .איינשטיין היה מיחמי האוניברסיטה העברית
רון של ״כתבים לתולדות והתגייס לכל עניין ציוני ויהודי ,קפקא שמת בגיל צעיר ב־ 1924היה חבר לקבוצת
חיבת ציון וישוב א ח ישראל״ אינטלקטואלים ציונים בפראג ,למד עברית ואף אמר שהוא יעלה לארץ־ישראל.
בעריכתה מחדש של שולמית איינשטיין שנפטר בשנת 1955קבע בצוואתו כי האוניברסיטה העברית בירושלים
לסקוב ,בהוצאת אוניברסיטת תהיה המשכן הסופי של עזבונו ובמשך הזמן הועברו לשם אלפי כתבים שלו ,כולל
תל-אביב והוצאת הקיבוץ המ טיוטה של ״תורת היחסות הכללית״ ,וכך הפך בית־הספרים הלאומי והאוניבר
אוחד .כתבים אלו יצאו לדא- סיטאי למרכז בינלאומי שאליו פונים מכל פינות העולם בקשר לחיי איינשטיין
שונה בשלושה כרכים לפני 70 ותורתו והאוניברסיטה העברית יחד עם אוניברסיטת פרינסטון האמריקאית אף
שנה עלT -י אלתר דרויאנוב.
שולמית לסקוב הוסיפה תער מוציאים לאור את כתביו שיכילו 30כרכים.
דות ,תירגמה תעודות רבות פרנץ קפקא הותיר את הטיפול בכתביו בידי ידידו הסופר מכס ברוד .הוא אף
שהופיעו בספרי דדויאנוב הורה לו לשרוף אותם וברוד לא שמע לו והוציאם לאור וגרם לפירסומו של קפקא
בלשונות לעז ,הוסיפה הערות, בכל העולם הספרותי .מכס ברוד היה ציוני ,עם פי ח מלחמת העולם השניה עלה
מילאה השמטות ופירסמה לארץ ונקלט כאן יפה :היה יועץ אמנותי לתיאטרון ״הבימה״ וכמה מספריו
הקדמות לכל פרק .בראש תורגמו לעברית בהצלחה .אלא שמכס ברוד נראה שלא ראה בארץ־ישראל
החוברת מופיעים דבריו של ובירושלים מקום משכן ליצירת פרנץ קפקא .כפי המסופר ,בשנת ,1956עם פרח
פרופ׳ יוסף גותי עם השלמת מלחמת סיני ,הוא שלח את הכתבים לחח לארץ למשמרת .אותו זמן כאמור,
המפעל והוא מעריך מחדש את הורה איינשטיין לשלוח את כתביו לירושלים .מכס ברוד קיבל במתנה מפרנץ
תנועת חיבת-ציון והעליה- קפקא את כתב־היד של ספרו החשוב ״המשפט״ .כתב־היד היה בארץ אולם לפני
הראשונה שהכתבים עוסקים כשנה נתגלה בחוץ לארץ ושם נמכר במכירה פומבית עבור סכום גדול מאוד
בהם .את המאמר מלווים וזכתה בו ,מכל המדינות ,גרמניה ,זו המדינה שרצחה חלק גדול מבני משפחתו של
רישומי המושבות מאותה
עליה ובשער -צילום רחוב קפקא במלחמת העולם השניה .מוזרות דרכי הגורל היהודי.
בעקרון מראשית המאה S אגב ,מפורסמת עזרתו של איינשטיין למען האוניברסיטה העברית .במכתב
בעמוד 6מספר פחפ׳ מאיר בעמוד זה מופיעה קריאה שלו לתמיכה באוניברסיטה בירושלים ובבית־הספרים
בניהו על ״רב-מכר׳ עבדי - הלאומי .ידוע פחות שאיינשטיין בעצם תמך גם באוניברסיטת תל־אביב...
סיפוד יוסף די לה חינה eעל במכתב נוסף המופיע כאן משנת 1939הוא קורא לתמוך בבית־הספר למשפט
חיילי הגנדל הפולני אנדדס ולכלכלה שנוסד ארבע שנים לפני כן בתל־אביב ושהיום הוא חלק באוניברסיטת
כותב פרופ׳ ז ב לוץ בעמוד e 9 תל־אביב .המכתב הועמד לרשותנו על־ידי איש האוניברסיטה יעקב יריב ,שהיה
יוהד סמיאסקי ,ס .מהר ,כותב
על מודהו ההיסטודיון בךציון המזכיר האקדמי של בית־הספר למשפט ולכלכלה.
דינבורג -דינוד שמלאו 20
שנה למותו )עמוד • (12 קריאה למען בית־הספר למשפט ולכלכלה
בעמוד - 14על המפות הדא-
שונות של ראש-פינה -נקדי־
מון ווגל • על הגבול שעבר
בתוך ירושלים כותב יהודה זיו.,
בעמוד 6ן eצ׳צ׳קס מחזר
אחרי בחורות -עמוד • 18
אהרן יפה מספר על הבאהאים,
עמוד 9ו eזכרונות על תל-
אביב של שנות הע שרי ם-אה
רן שלוש eובעמוד - 24מכת
ביה האחרונים של רחל.
