Page 3 - ETMOL_109
P. 3

‫בגילוי הסתירה שבין שני אלה‪ ,‬אלא ביקשו גם לערער את‬           ‫חיבת־ציון נתפסת בתודעה ההיסטורית שלנו הן כתקופה‬
‫התדמית אשר תנועה זו ביקשה ליצור לעצמה‪ ,‬כלומר‬                ‫בתולדות הציונות והן כתנועה שקדמה לציונות המדינית‬
‫להרוס את המיתוס שלה‪ .‬וכך היתה חיבת״ציון הראשונה‬             ‫של הרצל‪ .‬אם כי יש מידה גדולה של חפיפה בין שתי‬
‫מבין התנועות הציוניות אשר המיתוסים שלהן נופצו בידי‬
                                                                       ‫הגדרות אלה‪ ,‬הרי ההבדל המועט שביניהן חשוב‪.‬‬
                                   ‫בני זמנן והבאים אחריהם‪.‬‬  ‫חיבת״ציון כ תקופה ‪ -‬בשנים ‪ - 1897-1881‬כוללת‬
                                                            ‫בתוכה את מפעלו של הברון רוטשילד‪ ,‬אשר הציל את‬
                ‫אכזבתו של אחד״העם‬                           ‫מרבית המושבות בארץ־ישראל מהתמוטטות כלכלית ובכך‬
                                                            ‫תרם תרומה מכרעת להקמתו של היישוב היהודי החדש‬
‫הראשון‪ ,‬הגדול במנפצי המיתוס של חיבת־ציון‪ ,‬היה‬               ‫בארץ‪ .‬ואילו מובנה של חיבת״ציון כ תנו ע ה מצומצם יותר‪,‬‬
‫אחד״העם‪ ,‬אשר כבר בשנת ‪ 1889‬קבע‪ :‬״לא זה הדרך!״‬               ‫ולפיו זוהי תנועה רעיונית אשר ביקשה לממש את ערכיה‬
‫הרומנטיקן המופנם והאוטופיסט המתוסכל שבו קרא‪ :‬״מה‬            ‫במעשה‪ .‬עניינם של דברי אלה הוא בהערכת משמעותה‬
‫גדול הכאב‪ ,‬כאשר בראשית דרכו יכשל ויפול רעיון מלא‬            ‫ההיסטורית של חיבת״ציון כתנועה ולא כתקופה‪ ,‬כלומר‬
‫כוח עלומים‪ ,‬תקות דור הולך ועזרת דור יבוא!״ )כל כתבי‬
‫אחד״העם‪ ,‬עמוד י״א(‪ .‬ואילו כרציונליסט מתוחכם ניתח את‬                                ‫במנותק ממפעלו של הברון רוטשילד‪.‬‬
‫המצב החברתי במושבות והוקיע את שיטת התלות בברון‬              ‫כתנועה לא שפר גורלה של חיבת״ציון ולא ניתן לה‬
‫רוטשילד הגורמת לניוון מוסרי; הוכיח את הקלקלות‬               ‫המקום הראוי לה בתולדותיה של התנועה הציונית‪ .‬וזאת‬
‫בשיטה הכלכלית החקלאית במושבות וגינה את התרבות‬               ‫משום שלא קם לה מנהיג כריזמטי כמו הרצל; לא צמחו‬
‫של רברבנות והתנשאות השלטת בהן‪ .‬שנתיים לאחר מכן‪,‬‬             ‫מתוכה תנועות״נוער נלהבות וקנאיות והיא לא הצליחה‬
‫בתום ביקורו הראשון בארץ‪ ,‬אמר אחד״העם שוב דברים‪,‬‬             ‫לגייס אמצעים מספיקים לתמיכה במפעל ההתיישבות שלה‬
‫שהם בבחינת ההרס הגדול והאכזר ביותר של מיתוס חיבת־‬           ‫בארץ־ישראל‪ .‬אלו היו אולי הסיבות לכך שהיא לא הקימה‬
‫ציון‪ :‬״מלא רעיוני עצב‪ ,‬אחר אשר תרתי את הארץ וראיתי‬          ‫מתוכה אירגון אשר ימשיך לשאת את המורשת שלה גם‬
‫מה שראיתי ביפו ובהמושבות‪ ,‬באתי ערב פסח ירושלימה‪,‬‬
‫לשפוך שיחי וכעסי לפני ׳העצים והאבנים׳‪ ,‬שארית מחמדי­‬                                            ‫אחרי שסיימה את תפקידה‪.‬‬
‫נו מימי קדם״‪ .‬והוא פונה קודם כל אל הכותל ושם מתוסף‬          ‫אמנם אלה הן הערכות היסטוריות הנוצרות ממרחק של‬
                                                            ‫זמן‪ .‬אולם כבר בזמנה‪ ,‬בשנותיה הראשונות ובמשך כל זמן‬
                                                            ‫קיומה‪ ,‬קמו על חיבת־ציון מבקרים אשר הצביעו על הניגוד‬
                                                            ‫המשווע בין ערכיה המוסריים הלאומיים‪ ,‬או האתוס הקולק״‬
                                                            ‫טיבי שלה‪ ,‬לבין המציאות למעשה‪ .‬והללו לא הסתפקו‬
   1   2   3   4   5   6   7   8