Page 3 - ETMOL_109
P. 3
בגילוי הסתירה שבין שני אלה ,אלא ביקשו גם לערער את חיבת־ציון נתפסת בתודעה ההיסטורית שלנו הן כתקופה
התדמית אשר תנועה זו ביקשה ליצור לעצמה ,כלומר בתולדות הציונות והן כתנועה שקדמה לציונות המדינית
להרוס את המיתוס שלה .וכך היתה חיבת״ציון הראשונה של הרצל .אם כי יש מידה גדולה של חפיפה בין שתי
מבין התנועות הציוניות אשר המיתוסים שלהן נופצו בידי
הגדרות אלה ,הרי ההבדל המועט שביניהן חשוב.
בני זמנן והבאים אחריהם. חיבת״ציון כ תקופה -בשנים - 1897-1881כוללת
בתוכה את מפעלו של הברון רוטשילד ,אשר הציל את
אכזבתו של אחד״העם מרבית המושבות בארץ־ישראל מהתמוטטות כלכלית ובכך
תרם תרומה מכרעת להקמתו של היישוב היהודי החדש
הראשון ,הגדול במנפצי המיתוס של חיבת־ציון ,היה בארץ .ואילו מובנה של חיבת״ציון כ תנו ע ה מצומצם יותר,
אחד״העם ,אשר כבר בשנת 1889קבע :״לא זה הדרך!״ ולפיו זוהי תנועה רעיונית אשר ביקשה לממש את ערכיה
הרומנטיקן המופנם והאוטופיסט המתוסכל שבו קרא :״מה במעשה .עניינם של דברי אלה הוא בהערכת משמעותה
גדול הכאב ,כאשר בראשית דרכו יכשל ויפול רעיון מלא ההיסטורית של חיבת״ציון כתנועה ולא כתקופה ,כלומר
כוח עלומים ,תקות דור הולך ועזרת דור יבוא!״ )כל כתבי
אחד״העם ,עמוד י״א( .ואילו כרציונליסט מתוחכם ניתח את במנותק ממפעלו של הברון רוטשילד.
המצב החברתי במושבות והוקיע את שיטת התלות בברון כתנועה לא שפר גורלה של חיבת״ציון ולא ניתן לה
רוטשילד הגורמת לניוון מוסרי; הוכיח את הקלקלות המקום הראוי לה בתולדותיה של התנועה הציונית .וזאת
בשיטה הכלכלית החקלאית במושבות וגינה את התרבות משום שלא קם לה מנהיג כריזמטי כמו הרצל; לא צמחו
של רברבנות והתנשאות השלטת בהן .שנתיים לאחר מכן, מתוכה תנועות״נוער נלהבות וקנאיות והיא לא הצליחה
בתום ביקורו הראשון בארץ ,אמר אחד״העם שוב דברים, לגייס אמצעים מספיקים לתמיכה במפעל ההתיישבות שלה
שהם בבחינת ההרס הגדול והאכזר ביותר של מיתוס חיבת־ בארץ־ישראל .אלו היו אולי הסיבות לכך שהיא לא הקימה
ציון :״מלא רעיוני עצב ,אחר אשר תרתי את הארץ וראיתי מתוכה אירגון אשר ימשיך לשאת את המורשת שלה גם
מה שראיתי ביפו ובהמושבות ,באתי ערב פסח ירושלימה,
לשפוך שיחי וכעסי לפני ׳העצים והאבנים׳ ,שארית מחמדי אחרי שסיימה את תפקידה.
נו מימי קדם״ .והוא פונה קודם כל אל הכותל ושם מתוסף אמנם אלה הן הערכות היסטוריות הנוצרות ממרחק של
זמן .אולם כבר בזמנה ,בשנותיה הראשונות ובמשך כל זמן
קיומה ,קמו על חיבת־ציון מבקרים אשר הצביעו על הניגוד
המשווע בין ערכיה המוסריים הלאומיים ,או האתוס הקולק״
טיבי שלה ,לבין המציאות למעשה .והללו לא הסתפקו