Page 4 - ETMOL_109

‫רחובות‬

‫לדעתו‪ ,‬״אין זו היציבות והאמידות של האיכר בשרונה‪ .‬זהו‬ ‫על מה שראה ביפו ובמושבות‪ ,‬המראה של יהודים דלי פנים‬
‫ברק״הנוי של בעל האחוזה או של הסוחר שלבו הולך שבי‬ ‫ומוזרים המתפללים שם‪ .‬ושתי החוויות המדכאות הללו‬
‫העלו אצלו את השאלה‪ :‬״ארץ כי תחרב‪ ,‬והעם עודנו מלא‬
‫אחרי חיי בעל האחוזה״‪) .‬כתבים א׳‪ ,‬עמודים ר‪-‬ז׳(‪.‬‬ ‫חיים וכוח ‪ -‬יקומו לה זרובבל‪ ,‬עזרא ונחמיה והעם אחריהם‬
‫כעבור שנים רבות‪ ,‬בן אותה העליה‪ ,‬שלמה צמח‪ ,‬העלה‬ ‫וישובו ויבנוה שנית; אך העם כי יחרב‪ ,‬מי יקום לו ומאין‬
‫על הכתב באורח ציורי את פגישתו הנרעשת עם איכרי‬
‫ראשון־לציון‪ ,‬כאשר נסתבר לו בערב הראשון לבואו‬ ‫יבוא עזרו?״)כל כתבי אחד העם‪ ,‬עמוד ל׳(‪.‬‬
‫למושבה זו כי מרבית בעלי״הבתים בה תומכים ברעיון‬ ‫מכאן ואילך‪ ,‬כל מי שביקר את ״חיבת־ציוך והרם את‬
‫המיתוסים שלה לא עשה אלא וריאציה על דבריו של אחד״‬
‫אוגנדה‪.‬‬ ‫העם‪ .‬יוסף חיים ברנר ‪ -‬הטולסטויאני העברי הזועק ‪ -‬זעם‬
‫בעקבות מבקרים בלתי‪-‬אמצעיים אלה באו ההיסטוריו­‬ ‫עליה מפני היותה תנועה חדלת מעש‪ ,‬שכל מעשיה מצטמצ­‬
‫נים‪ .‬וקודם כל ההיסטוריונים של תנועת העבודה‪ ,‬אשר‬ ‫מים באיסוף תרומות זעומות‪ .‬ש״י עגנון‪ ,‬החכם האירוני‪,‬‬
‫בעקבות אחד‪-‬העם ביקרו את משטר האפוטרופסות‬ ‫לעג לעסקניה המסתפקים בדיבורים רמים ורואים ביצחק‬
‫במושבות‪ ,‬ותיארו כיצד חברה של איכרים חלוצים בני‬ ‫קומר‪ ,‬האיש הישר הנוסע לארץ״ישראל‪ ,‬תמימות הגובלת‬
‫העליה הראשונה היתה‪ ,‬עקב התאווה החומרנית‪ ,‬לציבור‬ ‫בטיפשות‪ .‬עסקני הציונים בלעמבערג‪ ,‬מספר עגנון‪,‬‬
‫נכנע לשיטה ומתרפס לפני הפקידות האנטי‪-‬ציונית של‬ ‫מששמעו מפיו כי הוא נמצא בדרכו לארץ‪ ,‬״תמהים היו עליו‬
‫שהולך הוא לפלסתינא‪ .‬מי שהוא ציוני ויש לו מעות נוסע‬
‫הברון‪.‬‬ ‫לקונפרנציות‪ ,‬יש לו הרבה נוסע לקונגרס‪ ,‬שעדיין לא היו‬
‫גם ההיסטוריונים אשר צמחו בבתי‪-‬האולפנא האקדמיים‬ ‫רגילים לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אלא כל שהוא ציוני יושב‬
‫ואשר הוכיחו‪ ,‬ובצדק‪ ,‬את מעשיו החיוביים של הברון‬ ‫בעירו ובמקומו ועושה נפשות לציונות״‪) .‬תמול שלשום‪,‬‬
‫והעריכו בחיוב את שיטת הניהול המקצועי של האדמי­‬
‫ניסטרציה שלו‪ ,‬בעצם המעיטו את דמותה של ״חיבת‪-‬ציון״‬ ‫עמוד ‪.(16‬‬
‫כתנועה ושל חובבי״ציון המגשימים את תורתה‪ .‬ואף אלה‬
‫אשר כתבו היסטוריה כוללת של התקופה העמידו את‬ ‫ובהמשך הוא מתאר את גוויעתו העצובה של האתוס‬
‫וצמיחתו הנלעגת של המיתום ה״חיבת״ציוני״‪ .‬״יש מהם‬
‫מנהיגיה בצלו של תיאודור הרצל‪.‬‬ ‫שהפקירו את עולמם בשביל הציונות והיו מוכנים לתת‬
‫נפשם עליה‪ ,‬אלא שמפני האמצעים שכחו את התכלית‪ ,‬וטעו‬
‫על מה הוכתה חיבת־ציון?‬ ‫לחשוב שתכלית הציונות אסיפות‪ ,‬ותכלית אסיפות נאומים‪,‬‬
‫ותכלית נאומים תעמולה‪ ,‬ותכלית תעמולה ‪ -‬תעמולה‪.‬‬
‫על מה הוכתה חיבת‪-‬ציון ומדועו על שהאתוס שלה לא‬ ‫בראשונה היתה להם ארץ ישראל תכלית כל תכלית‪ ,‬משראו‬
‫עמד במבחן המציאות; על שסיסמת ה״אוטואמנציפציה״‬
‫כערך מוסרי וכמרד נגד המציאות‪ ,‬היתה לתלות באפוטרופ­‬ ‫שהתכלית רחוקה וקשה והאמצעים קרובים וקלים‪ ,‬החליפו‬
‫סות ולבניעה לה; על שהרומנטיקה של החזרה לטבע היתה‬ ‫את הרחוק והקשה בקרוב הקל״‪.‬‬
‫למסחר; על שחיי הפשטות והעבודה של האיכר היו לרדיפה‬
‫אחרי תאוות הממון ומותרות החיים; על שהפרודוקטיביז‪-‬‬ ‫בעוד עגנון לועג להווי בתי־הקפה של חיבת־ציון התהלך‬
‫ברל כצנלסון כנדהם ברחובותיה של פתח‪-‬תקווה בביקורו‬

‫הראשון בה‪ ,‬מייד אחרי עלותו‪ :‬״לעינינו נגלה הרחוב‬
‫הראשון בפתח״תקוה‪ .‬הודהמנו למראה המותרות‪ .‬חצרות‬
‫מכוסות ירק נוי‪ ...‬דירות עשירות ומטופחות״; אבל‪,‬‬