Page 7 - ETMOL_109
P. 7
שאימת הצנזורה היתה על המדפיסים
ומשום כך שתי המהדורות הראשונות
של הסיפור שנדפסו בעברית בספר
לעצמו ,לא נזכרו בהן מקום הדפוס
ושנת ההדפסה .שם המקום ,ליוורנו,
שבו נדפסה המהדורה שממנה העתיקו,
נדפס באותיות גדולה ובשורה לעצמה,
כדי להטעות.
במאה ועשרים השנים הראשונות
לפרסומו רווח היה בעיקר בארצות
שהכנסיה הנוצרית לא היתה שלטת
בהן ,כלומר בממלכה העותמנית .אף
בארצות המזרח נדפס כמה פעמים אבל
נכלל בספרי מעשיות :בכלכותה שבהו
דו נדפס בשנת תר״ב ) (1842ובבגדד
בשנת תרכ׳׳ט ) .(1869בארץ-ישראל
נדפס לראשונה בשנת תרס׳׳ה ).(1904
מעניין הוא נוסח סיפור רבי יוסף
דילה ריינה במסורת השבתאית שפיר-
סם זלמן שזר ,שהיה נשיא ישראל,
בספר ״אדר היקר״ בשנת תש״ז
) .(1947זהו נוסח הסיפור ביידיש שקי
בל ר׳ לייב בן עוזר ,שמש קהילת
האשכנזים באמסטרדם מפי שלמה
אאיליון .נוסח זה היה בספר הזכרונות
קושטא 766 ,ו של השמש שנמצא בכתב יד אצל שזר. איזמיר1756 ,
בסיפור זה ניכרת נטייתו של המחבר כן זאת עשו הטהרו והחליפו שמלותיכם ריס כתיבת יד נושן שהעתיקו אותו גם
לשבתאים .יוסף דילה ריינה מכונה והיו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל כן מקונטרים ישן נושן ומעושן אשר
בסיפור זה דולפינא וחוטא עם מלכת אשה והכינו לכם צדה כי ביום הג׳ נצא מצאו אותו בגנזי הספרים אשר בצפת
צרפת במקום מלכת יוון כבסיפור השדה ולא נשוב אל בתינו עד התנחל מכתיבת יד הר׳ יהודה מאיר ז״ל תלמי
המקורי .הוא אמנם מתאבד אחר-כך, בני ישראל איש נחלתו בארץ הקדו דו של ר׳ יוסף דילה ריינה כי שם היה
אבל זוכה לקבורת כבוד ,ונראה שלפני עמו בשעת מעשה הגדול אשר עשה
המחבר עמדה דמותו של שבתאי צבי. שה...״ כשהיה בארץ הגליל היא צפת שנתן את
זהו סיפור בנוסח ספרותי מובהק ועוד ועוד ממשיך סיפור המעשה ,עד לבו לפצור ולהביא הגאולה וכדומה לי
שהמחבר משמיט ממנו את כל הפרטים שהיה מזמן קדמון מאד לפי שלא נודע
הניסיון וההצלחה והכישלון הנורא.
שעשו אותו בנוסח המקורי לאגדה הסיפור יצא שנית כשלושים שנה מאיזה זמן היה זאת המעשה...״
עממית. אחר-כך בספר שנקרא ״מאורעות המחבר מביא את סיפור יוסף דילה
עולם״ שנדפס אף הוא בתורכיה ,אבל
ריינה וכשלונו וכבר בתחילתו אתה בעיר איזמיר ,בשנת תקט״ז ).(1756
הכותרת אומרת ״מעשה נורא משלמה רואה בו חן של סיפור אגדה:
בספרות החדשה ״מעשה גדול ונורא מן יוסף דילה מולכו ומעשה מהר׳ יוסף דילה ריינה״
ריינה שהיה אדם גדול וחכם ובקי בחכ והמהדיר ציין בסוף הספר :״ואני
מת הקבלה מעשית והיה יושב בארץ התולעת הקטן אברהם משה העתקתי
הגליל היא צפת תוב״ב )תיבנה ותיכונן אותו פעם שנית מחדש שיתישב בעולם הסיפור הטביע חותמו על הספרות
במהרה בימינו( ויהי היום ויתן אל לבו ויחזרו בתשובה״ .שני ספרים אלו העברית החדשה וכן על ספרות יידיש.
לפצור ולהביא הגאולה ולהעביר ממש כוללים את סיפור דילה ריינה בתוך דווקא הדור שפרק מעליו את המסורת
לת זדון מן הארץ והנה היו לו חמשה שאר סיפורים ואילו הסיפור יצא לעצמו נמשך לסיפור הזה והושפע ממנו ביותר
תלמידים אשר היו עמו יום ולילה לכל לראשונה כספר רק בשנת תקכ׳׳ו ורישומו ניכר ביצירותיו .דומה ששורש
בקשתו וגם היו בקיאים בחכמה ההיא ) (1766בתרגום לשפת לאדינו ,אף הוא הדבר הוא בשלימותו הספרותית של
המעשה ,ביופיו ואולי בעיקר במה כמו שלמדו ממנו ויאמר אליהם כי הנה בקושטא.
נתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה יצאו כמאה-וארבעים שנה אחר שעלתה לו לר׳ יוסף דילה ריינה בסופו,
אשר נתן לי האלקים כי אין טוב לבלות הופעתו בדפוס וכמאה שנה לאחר שהו פרשת יחסיו עם אשת מלך יוון.
ימינו בלי תועלת ולא לחנם חנני אלקים פיע כספר בלאדינו עד שיצאה מהדורה גדול המשוררים העברים וגדול
מזאת החכמה רק לעשות נחת רוח עברית ראשונה של הסיפור כספר המספרים עסקו במעשה זה או שרימזו
ליוצרינו להעביר רוח טומאה והגלולים באחת מערי מזרח אירופה בין השנים לו בראשית פעולתם הספרותית .את
עקבותיו אתה מוצא אצל חיים נחמן מן הארץ ולהביא משיחנו ויפרקנו תר״ך־תר״ל ).(1870-1860
שלושים-ואחת מהדורות יצאו מן ביאליק בשיר ״עקבות המשיח״ ,שנד מצרינו.
״ויענו חמשת תלמידיו כלם פה אחד הספר בשלמותו .בעברית ,17 -בלא פס בשנת תרנ׳׳ו ) (1896בעתון ״הזמן״:
ויאמרו אדונינו מורינו הננו מוכנים לכל דינו 5 -וביידיש .9 -בכמה מהדורות משיח לא בא עוד ,אף־כי חברה
חרישית אשר תצונו וכל אשר תחפוץ נעשה כי נמצאים תיקוני לשון ושינויים ובייחוד
ה׳ אלקיך עמך ואנחנו עבדיך ותלמידיו בסופו של המעשה שבמקום מלך יוון שוקדת על אותו הענין בירושלים
ועשה ככל אות נפשך .ויאמר אליהם אם נדפס מלך ישמעאל או שר אחר .דומה ויתפשו את השטן בפעם השלישית
