Page 7 - ETMOL_109
P. 7

‫שאימת הצנזורה היתה על המדפיסים‬

‫ומשום כך שתי המהדורות הראשונות‬

‫של הסיפור שנדפסו בעברית בספר‬

‫לעצמו‪ ,‬לא נזכרו בהן מקום הדפוס‬

‫ושנת ההדפסה‪ .‬שם המקום‪ ,‬ליוורנו‪,‬‬

‫שבו נדפסה המהדורה שממנה העתיקו‪,‬‬

‫נדפס באותיות גדולה ובשורה לעצמה‪,‬‬

        ‫כדי להטעות‪.‬‬

‫במאה ועשרים השנים הראשונות‬

‫לפרסומו רווח היה בעיקר בארצות‬

‫שהכנסיה הנוצרית לא היתה שלטת‬

‫בהן‪ ,‬כלומר בממלכה העותמנית‪ .‬אף‬

‫בארצות המזרח נדפס כמה פעמים אבל‬

‫נכלל בספרי מעשיות‪ :‬בכלכותה שבהו­‬

‫דו נדפס בשנת תר״ב )‪ (1842‬ובבגדד‬

‫בשנת תרכ׳׳ט )‪ .(1869‬בארץ‪-‬ישראל‬

‫נדפס לראשונה בשנת תרס׳׳ה )‪.(1904‬‬

‫מעניין הוא נוסח סיפור רבי יוסף‬

‫דילה ריינה במסורת השבתאית שפיר‪-‬‬

‫סם זלמן שזר‪ ,‬שהיה נשיא ישראל‪,‬‬

‫בספר ״אדר היקר״ בשנת תש״ז‬

‫)‪ .(1947‬זהו נוסח הסיפור ביידיש שקי­‬

‫בל ר׳ לייב בן עוזר‪ ,‬שמש קהילת‬

‫האשכנזים באמסטרדם מפי שלמה‬

‫אאיליון‪ .‬נוסח זה היה בספר הזכרונות‬
‫קושטא‪ 766 ,‬ו של השמש שנמצא בכתב יד אצל שזר‪.‬‬                                         ‫איזמיר‪1756 ,‬‬

‫בסיפור זה ניכרת נטייתו של המחבר‬           ‫כן זאת עשו הטהרו והחליפו שמלותיכם‬         ‫ריס כתיבת יד נושן שהעתיקו אותו גם‬
‫לשבתאים‪ .‬יוסף דילה ריינה מכונה‬            ‫והיו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל‬         ‫כן מקונטרים ישן נושן ומעושן אשר‬
‫בסיפור זה דולפינא וחוטא עם מלכת‬           ‫אשה והכינו לכם צדה כי ביום הג׳ נצא‬        ‫מצאו אותו בגנזי הספרים אשר בצפת‬
‫צרפת במקום מלכת יוון כבסיפור‬              ‫השדה ולא נשוב אל בתינו עד התנחל‬           ‫מכתיבת יד הר׳ יהודה מאיר ז״ל תלמי­‬
‫המקורי‪ .‬הוא אמנם מתאבד אחר‪-‬כך‪,‬‬            ‫בני ישראל איש נחלתו בארץ הקדו­‬            ‫דו של ר׳ יוסף דילה ריינה כי שם היה‬
‫אבל זוכה לקבורת כבוד‪ ,‬ונראה שלפני‬                                                   ‫עמו בשעת מעשה הגדול אשר עשה‬
‫המחבר עמדה דמותו של שבתאי צבי‪.‬‬                                              ‫שה‪...‬״‬  ‫כשהיה בארץ הגליל היא צפת שנתן את‬
‫זהו סיפור בנוסח ספרותי מובהק‬              ‫ועוד ועוד ממשיך סיפור המעשה‪ ,‬עד‬           ‫לבו לפצור ולהביא הגאולה וכדומה לי‬
‫שהמחבר משמיט ממנו את כל הפרטים‬                                                      ‫שהיה מזמן קדמון מאד לפי שלא נודע‬
                                               ‫הניסיון וההצלחה והכישלון הנורא‪.‬‬
 ‫שעשו אותו בנוסח המקורי לאגדה‬             ‫הסיפור יצא שנית כשלושים שנה‬                        ‫מאיזה זמן היה זאת המעשה‪...‬״‬
                                  ‫עממית‪.‬‬  ‫אחר‪-‬כך בספר שנקרא ״מאורעות‬                ‫המחבר מביא את סיפור יוסף דילה‬
                                          ‫עולם״ שנדפס אף הוא בתורכיה‪ ,‬אבל‬

                                          ‫ריינה וכשלונו וכבר בתחילתו אתה בעיר איזמיר‪ ,‬בשנת תקט״ז )‪.(1756‬‬

                                          ‫הכותרת אומרת ״מעשה נורא משלמה‬             ‫רואה בו חן של סיפור אגדה‪:‬‬

        ‫בספרות החדשה‬                      ‫״מעשה גדול ונורא מן יוסף דילה מולכו ומעשה מהר׳ יוסף דילה ריינה״‬

                                          ‫ריינה שהיה אדם גדול וחכם ובקי בחכ­ והמהדיר ציין בסוף הספר‪ :‬״ואני‬

                                          ‫מת הקבלה מעשית והיה יושב בארץ התולעת הקטן אברהם משה העתקתי‬

‫הגליל היא צפת תוב״ב )תיבנה ותיכונן אותו פעם שנית מחדש שיתישב בעולם הסיפור הטביע חותמו על הספרות‬

‫במהרה בימינו( ויהי היום ויתן אל לבו ויחזרו בתשובה״‪ .‬שני ספרים אלו העברית החדשה וכן על ספרות יידיש‪.‬‬

‫לפצור ולהביא הגאולה ולהעביר ממש­ כוללים את סיפור דילה ריינה בתוך דווקא הדור שפרק מעליו את המסורת‬

‫לת זדון מן הארץ והנה היו לו חמשה שאר סיפורים ואילו הסיפור יצא לעצמו נמשך לסיפור הזה והושפע ממנו ביותר‬

‫תלמידים אשר היו עמו יום ולילה לכל לראשונה כספר רק בשנת תקכ׳׳ו ורישומו ניכר ביצירותיו‪ .‬דומה ששורש‬

‫בקשתו וגם היו בקיאים בחכמה ההיא )‪ (1766‬בתרגום לשפת לאדינו‪ ,‬אף הוא הדבר הוא בשלימותו הספרותית של‬

‫המעשה‪ ,‬ביופיו ואולי בעיקר במה‬                ‫כמו שלמדו ממנו ויאמר אליהם כי הנה בקושטא‪.‬‬

‫נתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה יצאו כמאה‪-‬וארבעים שנה אחר שעלתה לו לר׳ יוסף דילה ריינה בסופו‪,‬‬

        ‫אשר נתן לי האלקים כי אין טוב לבלות הופעתו בדפוס וכמאה שנה לאחר שהו­ פרשת יחסיו עם אשת מלך יוון‪.‬‬

‫ימינו בלי תועלת ולא לחנם חנני אלקים פיע כספר בלאדינו עד שיצאה מהדורה גדול המשוררים העברים וגדול‬

‫מזאת החכמה רק לעשות נחת רוח עברית ראשונה של הסיפור כספר המספרים עסקו במעשה זה או שרימזו‬

‫ליוצרינו להעביר רוח טומאה והגלולים באחת מערי מזרח אירופה בין השנים לו בראשית פעולתם הספרותית‪ .‬את‬

‫עקבותיו אתה מוצא אצל חיים נחמן‬            ‫מן הארץ ולהביא משיחנו ויפרקנו תר״ך־תר״ל )‪.(1870-1860‬‬

‫שלושים‪-‬ואחת מהדורות יצאו מן ביאליק בשיר ״עקבות המשיח״‪ ,‬שנד­‬                         ‫מצרינו‪.‬‬

‫״ויענו חמשת תלמידיו כלם פה אחד הספר בשלמותו‪ .‬בעברית ‪ ,17 -‬בלא­ פס בשנת תרנ׳׳ו )‪ (1896‬בעתון ״הזמן״‪:‬‬

‫ויאמרו אדונינו מורינו הננו מוכנים לכל דינו ‪ 5 -‬וביידיש ‪ .9 -‬בכמה מהדורות משיח לא בא עוד‪ ,‬אף־כי חברה‬

‫חרישית‬                                    ‫אשר תצונו וכל אשר תחפוץ נעשה כי נמצאים תיקוני לשון ושינויים ובייחוד‬

‫ה׳ אלקיך עמך ואנחנו עבדיך ותלמידיו בסופו של המעשה שבמקום מלך יוון שוקדת על אותו הענין בירושלים‬

‫ועשה ככל אות נפשך‪ .‬ויאמר אליהם אם נדפס מלך ישמעאל או שר אחר‪ .‬דומה ויתפשו את השטן בפעם השלישית‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12