Page 10 - ETMOL_109
P. 10
גוריון ,ברל כצנלסון ובעיקר ראשי חיי ליו של אנדרס גם חיילים מיחידות ארצישראליות
ה״הגנה״ אליהו גולומב ,שאול אביגור ששהו שם.
ואחרים .גם משהוכרע בעד ביצוע של אנדרס על-ידי חיילי היחידות האר
התוכנית ,לא ניתנה לה גושפנקה צישראליות שיצאו לחופשה בארץ. בפגישות הראשונות עם האר*
רשמית מצד הוועד־הלאומי .אולם המוברחים צוידו במדים ותעודות של צישראלים למיניהם בפרס ובעיראק
החיילים עצמם וקרוביהם בארץ לא הצבא הבריטי .על יד הגבול בנהרים וכן עם הקרובים והמכרים בארץ
ידעו על הוויכוח שנערך במוסדות הם נתקבלו על-ידי נציגי ה״הגנה״ הועלתה האפשרות להסתלק לאלתר
בקשר לעריקה ,והכריעו לבד אם מהצבא הפולני על אווירתו האנטיש
וכיצד להסתלק מהצבא הפולני .והיו ופוזרו במקומות יישוב שונים בארץ. מית ולהשתלב במערכות היישוב
מהם שביצעו זאת מייד או סמוך לאחר היהודי .אולם באותו זמן ,קיץ וסתיו
הגיעם לארץ כמו הטוראי ש״מ: בקיץ ובסתיו 1943חלפה סכנת ,1942עמד הצבא הגרמני קרוב לשע
משחצתה יחידתו את הירדן ב17- הפלישה של רומל ,אך גברה החרדה רי הארץ ובגלל חומרת המצב לא
באוגוסט 1943קיבל חופשה לבקר לגורל יהודי אירופה .המוסדות המרכ נראה צעד כזה מתאים באותו זמן.
בחיפה את בן-דודו .הלה אמר לו: זיים של היישוב נערכו לבריחה של חייל ששירת אז באחד מהמחנות של
״אתה עם הצבא גמרת ועתה בוא חיילי צבא אנדרם היהודים ולאפש צבא אנדרם בדרום הארץ ופנה ביוזמ
לקיבוץ גן שמואל״ .וכך היה .לא פעם רויות של קליטתם .היוזמה לכך באה תו לגורמים שונים ביישוב כדי לעבור
קרה שחיילים שהתקשו באיתור מישראל כרמי ,ראש ״מרכז העליה״ עם חבריו מהצבא הפולני ל״הגנה״
קרוביהם ,עצרו אוטובוס יהודי ושאלו בהסתדרות .הוא הציע ,שכל חייל נענה ״שהדבר לא ייתכן כעת״ .בצורה
את הנהג והנוסעים היכן למצוא מקלט. בורח יקבל מהמוסדות תעודת-זהות דומה הגיבו גם מזכירי קיבוצים .גם
טבעי ,על כן ,שגם הסיוע הממוסד עם שם עברי חדש ,ביגוד אזרחי ,דמי- כמה מהחיילים שעקרונית החליטו
התמקד עתה באלה שברחו בהשראת נסיעה ואש״ל ליומיים וכן העברתו
קרובים וחברים ,אך נזקקו לליגליזציה למקום-קליטה בקיבוצים ,מושבים או לערוק ,דחו צעד זה עד לשעת כושר.
ולמקלט .על-פי רוב היו הללו מגיעים אצל קרובי משפחה ומכרים .לאחר לעומת זאת ,החלה באותו זמן
לסוכנות או ל״מרכז העליה״ ,לפי תקופת מעבר ,ייערכו שיחות אישיות פעילות מאורגנת של בריחה בעיראק,
כתובת שהועברה מפה לפה ,ושם עמו בקשר לעתידו ואפשרות התגיי ששם עדיין חנו רוב היחידות של
טיפלו בהם לפי הצורך .כמו כל עולה, סותו לאחת מהיחידות הארצישראליות הצבא הפולני .אותו זמן פעלה שם
כך גם כל אחד מהם קיבל לירה-וחצי, שבצבא הבריטי או ל״הגנה״ ולנוט- שלוחה של המוסד לעליה שהבריחה
רות .הפעלתה של התוכנית התעכבה יהודים לארץ .למטרה זו הסתייעו
מיטת ברזל ושמיכה כסידור ראשון. בשל התנגדות מצד כמה חברים מהנה באנשי ״סולל בונה״ ,נהגי ״אגד״
כדי להגביר את ממדי הבריחה היו לת הסוכנות כמו יוסף שפרינצק ויצחק ובעיקר בחיילים של יחידות
כרמי ואנשיו מבקרים במחנות צבא גרינבוים ,שבשלב מסוים אף איים ארצישראליות בצבא הבריטי שעסקו
אנדרם בדרום הארץ לפגוש את החיי בהתפטרות ,אם התוכנית תצא לפועל. בהובלת שיירות בין עיראק לארץ.
לים היהודים ולשוחח עמם .על פגישת הם טענו שסיוע לעריקת החיילים השיירות נוצלו להעברת שליחים
שכזו שנערכה במחנה קסטינה מספר עלול לסבך את היישוב היהודי עם מהארץ לעיראק ולאיראן ובשובן
הבריטים ועם הפולנים וכן יפגע במא הוברחו בהן חיילים יהודים מצבא
כרמי בזכרונותיו: אנדרם וכן חברים במחתרת החלוצית
מץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית. בבגדאד .כן הוברחו כמה מחיילי צבא
״אספתי את החיילים ותיארתי לעומתם צידדו בתוכנית אישים
בפניהם את הרקע הכללי ...בתום מרכזיים במפא״י כמו טבנקין ,בן- 10
דבריו הסכימו 400-300חיילים לצאת
את המחנה לאלתר ולנסוע יחד אתי
לכל מקום .הוצאנו אותם בחצות הליל
ויצאנו לדרך שאובטחה על-ידי אנשי
ה״הגנה״ .בהגיענו לתל-אביב החלפנו
בגדיהם וציידנו אותם בתעודות-זהות
מזויפות ,שנחשבו ׳כשרות׳ בנקודות
הביקורת בדרכים .זו היתה הקבוצה
הראשונה .בעקבותיה באו קבוצות
נוספות״.
מספר ניכר של בריחות היו מתבצ
עות ערב חגים ושבתות ,כאשר רבים
מהחיילים קיבלו חופשה .הללו היו
מגיעים בשעות הבוקר למרכז העליה
של ההסתדרות בתל־אביב ברחוב
אלנבי .115מחשש מפני המשטרה
הבריטית ,רוכזו הבאים בחצר האחו
רית ובמקלטים .שם רשמו אותם,
הנפיקו להם תעודות-זהות ,החליפו את
בגדיהם והסיעום מייד באוטובוסים של
״אגד״ לקיבוצים שבעמק־הירדן,
עמק-יזרעאל ומקומות אחרים .אחד
המבצעים מסוג זה ,שנערך בערב
ראש-השנה תש״ד הקיף קרוב ל500-
חיילים וכמותו במבצע שנערך בערב
יום־כיפור .באותם ימים ,אוקטובר