Page 14 - ETMOL_109
P. 14

‫)ג׳אעונה( שנקנה היו כשלשת אלפים‬                                             ‫אחד הצדדים המייחדים את ראש־‬

‫דונאם וכבר מנו האברים ‪ 30‬משפ­‬                     ‫המפות‬                     ‫פינה‪ ,‬שנוסדה על־ידי עולים מרומניה‬
‫חות״‪ .‬לפי זה היו לכל אכר בין ‪80‬‬                                             ‫־ הוא שאדמותיה לא נקנו מערבים‬
‫ל‪ 100-‬דונאם‪ ,‬שטח בלתי מספיק‬                                                 ‫אלא מיהודים‪ .‬קדמה לקבוצה ״הרומ­‬
‫לחלוטין לקיומה של משפחה מפלחה‪.‬‬                                              ‫נית״ שבראשה עמד משה דוד שוב‪,‬‬
‫גם נחום סוקולוב כתב בספרו ״ארץ‬                                              ‫חבורה של יהודים מצפת‪ ,‬״עובדי‬

‫חמדה״ )וארשה תרמ׳׳ה( כי ״הקולו‪-‬‬                                             ‫האדמה מגיא״אוני״‪ ,‬שקנתה בשנת‬

‫ניסטים החדשים קנו שליש הכפר מידי‬                  ‫האבודות‬                   ‫תרל״ח )‪ (1878‬שליש מאדמות הכפר‬

‫היהודים ילידי צפת אשר ישבו בו מאז‬                                           ‫הערבי ג׳אעונה‪ .‬כתב בעל ״הלבנון״‬
‫ובשנת תרמ׳׳ג עלה בחלקם שטח‬
‫אלפים וחמש מאות דוללאם אדמה‬                                                 ‫יחיאל בריל; ״בעליה קנוה לא לשמה כי‬
‫לחרישה מלבד אדמת מרעה לצאן״‪.‬‬                                                ‫אם לעשות על ידה שפיקולציה״‪ .‬אנשי‬
                                                                            ‫גיא־אוני עשו פירסום לקנייתם גם‬

‫השליש השני של אדמות ג׳אעונה‬                                                 ‫בעיתונים בחוץ לארץ‪ .‬כך פירסמו‬

‫השתייך לאפנדים מצפת והשלישי ‪-‬‬                                               ‫ב״הצפירה״ בתמוז תרל״ח‪ ,‬כי עלה‬

‫לפלאחים שהמשיכו לשבת בו‪ ,‬בצד‬                      ‫של‬                        ‫בידם לקנות ״מחצה אחוזת הכפר‬
                               ‫היהודים‪.‬‬                                     ‫הגדול הזה הנקרא בשם כפר גיאוני״‪.‬‬
                                                                            ‫ועוד סיפרו בשבח נחלתם‪ :‬״ובעזה״י‬
     ‫׳משוח״ או ״מודד ארץ׳‬                                                   ‫)ובעזרת השם יתברך( הן גם חצי‬
                                                                            ‫הכפר שקנינו די ברכה בו ליותר מחמ­‬
                                                                            ‫שים צמד בקר וראוי להיקרא בשם‬

‫בד׳ בחשוון תרמ׳׳ד‪ 4 ,‬בנובמבר‬                      ‫ואש פיוה‬                                           ‫׳עיר ישראל׳״‪.‬‬
‫‪ ,1883‬אחרי ש׳׳כמעט ספו תמו‬                                                  ‫כעבור כשנה פירסמה ״חברת ישוב‬
‫ברעב״‪ ,‬העבירו אנשי ראש‪-‬פינה‪,‬‬                                                ‫ארץ הקודש מהכפר גיא‪-‬אוני בגליל‬
‫השקועים בחובות עד צוואר‪ ,‬את אדמ­‬                                            ‫העליון״ קריאות בנוסח אחר לגמרי;‬
                                                                            ‫אמנם קנו חצי אדמת הכפר גיא‪-‬אוני ‪-‬‬

‫תם ורכושם לבארון רוטשילד‪ ,‬תמורת‬                                             ‫‪ 4,200‬דוללאם )דונם תורכי שהוא‬

‫תמיכה חודשית ‪ 10 -‬פראנקים לנפש‬                                              ‫כ‪ 919-‬מ״ר( כל דוללאם ‪ 1600‬מטרים‬

‫לחודש ‪ -‬והבטחה שהפקידות תרכוש‬                                               ‫מרובעים‪ ,‬וגם חצי הגנות )בוסתאנים(‬

‫עוד אדמות ותדאג לפיתוח המושבה‪.‬‬                    ‫מרדכי לובמן‪ ,‬״מודד ארץ׳‪/‬‬  ‫והכרמים שמסביב‪ ,‬וטו׳׳ב )‪ (23‬בעלי‬
‫אדמות המושבה לא נמדדו‪ ,‬ולא תוחמו‬                  ‫שירטט את מפת ראש־פמה‬      ‫בתים‪ ,‬שהם ‪ 150‬נפש‪ ,‬ירדו לגור‬
‫הגבולות בין חלקות היהודים ובין‬                                              ‫בכפר‪ ,‬אך תרל׳׳ט לא היתה שנת‬

‫החלקות של הערבים‪ ,‬שהוסיפו לשבת‬                    ‫ב־‪ ,1884‬היא נעלמה‬         ‫ברכה‪ ,‬והם מבקשים תרומות וזועקים‬
‫בג׳אעונה‪ ,‬רובם כאריסים של בעלי‬                    ‫ונתגלתה לאחרונה עם‬        ‫הצילו! שתי גוזמאות יש כאן; האחת‪,‬‬
‫קרקע ערבים מצפת‪ .‬על כן חרשו‬                                                 ‫הצפתים לא קנו מחצית הכפר אלא‬

‫היהודים רק חלק מן האדמה הראויה‬                    ‫מפה נוספת‬                 ‫שליש בלבד‪ ,‬והדוללאם אינו מחזיק‬
                                ‫לעיבוד‪.‬‬                                     ‫‪ 1,600‬מטרים מרובעים‪ ,‬אלא ‪1,600‬‬

‫בסוף ‪ ,1884‬עשרה חודשים אחרי‬                                                 ‫אמות מרובעות‪.‬‬

‫שעלה לארץ‪ ,‬שלחה פקידות הבארון‬                                               ‫כשבא דוד שוב לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬

‫את מרדכי לובמן למדוד את האדמות‬                                              ‫לחפש נחלה לחבורתו‪ ,‬אנשי ״האגודה‬

‫של ראש‪-‬פינה ולמפות אותן‪ .‬מרדכי‬                                              ‫לישוב ארץ‪-‬ישראל על ידי עבודת‬

‫לובמן עלה מרוסיה בחורף אותה שנה‪.‬‬                  ‫מאת נקדימון רוגל‬          ‫האדמה במוינשט״ הציעו לו לקנות את‬

‫הוא למד חקלאות בארץ מוצאו והיה‬                                              ‫אדמות גיא‪-‬אוני הנטושות ברובן‪.‬‬

‫מודד ושמאי מוסמך‪ .‬תחילה העסיקה‬                                              ‫בכפר נשארו שתי משפחות יהודיות‬

‫אותו הפקידות כמודד והטילה עליו‬                                              ‫בלבד‪ .‬אלי שייד‪ ,‬שליח הבארון‪ ,‬תהה‪:‬‬

‫״למדוד ולחלק כל המושבות ולכתוב ‪I‬‬                                            ‫״איני יודע איך נפל )שוב( לידי כמה‬
               ‫תכונתן״‪ .‬במפותיו הראשונות ציין כי‬                            ‫ספסרים מצפת‪ ,‬שהבחינו בו טרף נאה‬
               ‫נערכו בידי ״המשוח )מן המלה הער­‬                              ‫לניצול״‪ .‬ראוי לציין כי המתווך בעיס‪-‬‬
               ‫בית מסאח שפירושה מודד בחבל(‬                                  ‫קה היה שואל ציפריס‪ ,‬מאנשי גיא‪-‬‬
               ‫מרדכי לובמן״‪ .‬אחר־כך הוסיף‬                                   ‫אוני‪ ,‬שהתנדב להיות מורה‪-‬הדרך של‬

‫לחתימתו את התואר ״מודד ארץ״‪.‬‬                                                ‫שוב ויועצו‪ .‬שוב תיאר אותו כך‪:‬‬

‫לימים היה מנהל בית‪-‬הספר של הפקי­‬                                            ‫״צעיר בעל מרץ ויודע את דרכי הארץ‬

‫דות בראשון‪-‬לציון וב־‪ 1888‬נתמנה‬                                              ‫ומנהגי תושביה הערביים ויכולים‬

‫מפקח על כל בתי־הספר במושבות‬                                                 ‫לסמוך עליו״‪ .‬ואמנם העיסקה קמה‬

‫הבארון ביהודה‪.‬‬                                                              ‫ונהיתה‪ .‬כתב שוב‪ :‬״וביום שלפני‬

‫תחילה ישב לובמן ביפו‪ ,‬אחר־כך‬                                                ‫תשעה באב תרמ׳׳ב קמה לנו למקנה‬

‫עקר ליהוד ומשם עבר לראשון‪-‬לציון‬                                             ‫אדמת הכפר‪ ,‬וכשני שלישים קניתי‬

‫והתנחל בה‪ .‬לובמן הרבה לכתוב על‬                                              ‫בעד בני חברתי והחלק השלישי קנו‬

‫מצבו של היישוב גם בעתונים בחוץ‬                                              ‫משפחות אחדות מרוסיא״‪ .‬משמע‪,‬‬

‫לארץ‪ .‬על מאמריו ורשימותיו חתם‬                                               ‫שוב קנה בשביל ״הרומנים״ שני‪-‬‬

‫בכינויים ״מרדכי היהודי״ או ״אליפז‬                                           ‫שלישים מן השליש שקנו בשעתם‬

‫התימני״‪ .‬אף‪-‬על־פי ששקד תמיד‬                                                 ‫אנשי גיא־אוני מן הערבים‪ .‬במקום‬

‫לכתוב בשבחם של הבארון ופקידיו‪,‬‬                                              ‫אחר דייק שוב וכתב‪ :‬״בשליש הכפר‬

                                                                                                                    ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19