Page 15 - ETMOL_109

‫קישוטים ושילב בהם פסוקים מן‬ ‫ת כ ד ת ״־ ר א ש פנ ה‬
‫התנ״ך‪ ,‬כולל הפסוק מתהלים קיח יב‬
‫״אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה״‬ ‫אעירנהיההלקנין לכייוצאיריסדהורופהיהב־^נתהרמ^ונפרדה בחודשכנהסאב ?מתאלףתתטז'‬
‫שממנו בא שם המקום‪ ,‬ולעומתו ‪-‬‬
‫״ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל״‬ ‫לחורבן ביהמקדשנו‪.‬״‪,.‬״‪.‬״ו‬
‫)ישעיהו יא יב(‪ .‬בתחתית המפה‪,‬‬
‫בפינה הימנית‪ ,‬״כי רצו עבדיך את‬ ‫עד אשר יסקלו אבניה‪ ,‬כאלף דונם״‪.‬‬ ‫קפץ עליו רוגזה של הפקידות‪ ,‬שאסרה‬
‫אבניה ואת עפרה יחננו״ )תהלים קב‬ ‫החוקרים סבורים היו שהמפה שערך‬ ‫על עובדיה להביע דעתם בשאלות‬
‫טו( ובפינה השמאלית ‪ -‬״ולא יהיו עוד‬ ‫מרדכי לובמן אבדה‪ ,‬וכי לא שרדו‬ ‫ציבור‪ .‬לובמן חשש לפרנסתו ונאלץ‬
‫בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם״‬ ‫מעבודתו אלא הרשימות שנדפסו‬ ‫לחתום על מכתב ״חרטה‪ ,‬התנצלות‬
‫)יחזקאל לד כח(‪ .‬לובמן לא הסתפק רק‬ ‫בעתונו של בן־יהודה‪ .‬והנה‪ ,‬לאחרונה‬ ‫ובקשת מחילה״‪ .‬לשמחתו לא פיטרו־‬
‫במדידה ובמיפוי‪ ,‬אלא סימן בצבעים‬ ‫נתגלו בגנזי פיק״א שבארכיון הציוני‬ ‫הו‪ ,‬אך שתו עליו קנס כספי והוא‬
‫את שימושן של האדמות‪ :‬מושב‬ ‫המרכזי בירושלים‪ ,‬שתי מפות מוקד­‬ ‫התחייב שלא לכתוב עוד בעתונים‪.‬‬
‫וגרנים‪ ,‬גנים‪ ,‬שדה ניר‪ ,‬שדה מרעה‪,‬‬ ‫מות של ראש‪-‬פינה ומפת לובמן בתו­‬ ‫לובמן נפטר ממחלת השחפת ב*‪.1895‬‬
‫שדה סלע והרים‪ .‬הוא סיווג את האד­‬ ‫כן‪ .‬מתי סורטטה המפהז דוד שוב כתב‬
‫מות לעידית‪ ,‬בינונית וזיבורית‪ .‬סך כל‬ ‫בן ‪ 38‬היה במותו‪.‬‬
‫שטח האדמות‪ ,‬לפי מדידות לובמן‪ ,‬היה‬ ‫בזכרונותיו כי לובמן מדד את אדמות‬ ‫מרדכי לובמן תיאר את ביקורו‬
‫‪ 320‬הקטאר‪ ,‬מהם ‪ 8‬הקטאר ״הר‬ ‫ראש‪-‬פינה בימי הפקיד יצחק אושרי‬ ‫בראש־פינה וביסוד המעלה‪ ,‬בסידרה‬
‫המושב״‪ ,‬כלומר בתים‪ ,‬גרנות‬ ‫)יולי ‪-1884‬אפריל ‪ .(1886‬והנה עדותו‬ ‫של כתבות‪ ,‬שנדפסו ב״הצבי״‪ ,‬של בן־‬
‫וחצרות‪ ,‬ו‪ 107-‬הקטאר ‪ -‬אדמת מרעה‬ ‫של לובמן עצמו‪ ,‬כפי שרשם בראש‬ ‫יהודה בין דצמבר ‪ 1884‬לסוף ינואר‬
‫המפה)ראה איור(‪ :‬״תכנית נחלת ראש‬ ‫‪ .1885‬ברשימה הראשונה שפירסם‬
‫וטרשים‪.‬‬ ‫פנה אשר נהיתה לקנין לב״י )לבני‬
‫ישראל( יוצאי רומניה ורוססיא בשנת‬ ‫ב״הצבי״‪ ,‬שעניינה ראש־פינה‪ ,‬כתב‬
‫למפה האחרת של אדמות ראש‪-‬‬ ‫תרמ״ב ונמדדה בחודש מנחם אב שנת‬ ‫לובמן‪ :‬״נחלת השדה רחוקה מן‬
‫פינה‪ ,‬שנמצאה בגנזי הארכיון הציוני‪,‬‬ ‫אלף תתט״ז לחורבן בית מקדשנו‬ ‫המושב כמהלך שעה‪ ,‬אך איננה במקום‬
‫אין תאריך‪ .‬גם שמו של המודד‪-‬‬ ‫)תרמ״ה‪ (1885-‬ע״י מרדכי ליובמאן״‪.‬‬ ‫אחד אבל מתחלקת לכמה אחוזות‬
‫המסרטט נגזר ממנה מסיבה בלתי‬ ‫מידותיה של ״התכנית״ הן ‪ 106‬ם״מ‬ ‫וביניה תפרדנה אחוזות הפלחים בני‬
‫מחוורת‪ .‬מידותיה ‪ 145‬ס״מ ‪X 98‬‬ ‫‪ x 79‬ם״מ וקנה‪-‬המידה הוא ‪ 25‬מ״מ‬ ‫הכפר״‪ .‬הוא סיפר עוד כי למושבה‬
‫ס״מ‪ .‬ברור למעלה מכל ספק שזמנה‬ ‫= ‪ 100‬מטר‪ .‬סביב המפה מסגרת‬ ‫״שדה עבודה )אדמה הראויה לפלחה(‬
‫מאוחר יותר‪ .‬מסומנות בה בבהירות‬ ‫מעוטרת ובארבע הפינות צייר לובמן‬ ‫כאלפיים דונם ושדה מרעה‪ ,‬המלאה‬
‫החלקות שנרכשו מחבורת ראש‪-‬פינה‬ ‫אבנים ואיננה מסוגלת לעבודת האדמה‬
‫)״השליש הראשון״( והחלקות שנקנו‬
‫בימי הפקיד יהושע אוסובצקי )״הש­‬
‫ליש השני״(‪ .‬המפה הזאת מסתמכת‬
‫בחלקה על המדידות של לובמן‪ ,‬אך יש‬

‫בה תיקונים אחדים‪.‬‬
‫״השליש הראשון״ סוכם ב‪301-‬‬
‫הקטאר‪ ,‬ב‪ 19-‬הקטאר פחות מבמפת‬
‫לובמן‪ .‬״השליש השני״ הסתכם ב‪295-‬‬
‫הקטאר‪ ,‬מהם אדמה נעבדת ‪ 218‬הקט­‬
‫אר‪ ,‬דרכים פנימיות ‪ 8‬הקטאר ואדמת‬
‫מרעה וטרשים ‪ 86‬הקטאר‪ .‬שלא כמפת‬
‫לובמן‪ ,‬שכל כיתוביה בעברית‪ ,‬מפה זו‬
‫כולה רשומה בצרפתית‪ .‬אשר לתאריך‬
‫של המפה השניה ‪ -‬ידוע כי אוסובצקי‬
‫רכש את ״השליש השני״ ב‪.1889-‬‬
‫לדברי בעלי הזכרונות‪ ,‬שנה לאחר‬
‫מכן מדד את אדמות ראש‪-‬פינה יצחק‬
‫נחום אפשטיין‪ .‬בראשית דרכו בארץ‪-‬‬
‫ישראל היה אפשטיין גנן ר׳מודד‬
‫ארץ״‪ .‬רק אחר‪-‬כך בחר בהוראה ואף‬
‫קנה בה את שמו‪ .‬אפשר מאוד שהמפה‬
‫הצבעונית היפה ונטולת התאריך היא‬
‫פרי עבודתו‪ .‬במפה מסומנים בתי‬
‫האיכרים ומוסדות הציבור של המוש­‬
‫בה‪ ,‬שידוע בהם שנבנו בתקופת‬
‫אוסובצקי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עדיין אין בה‬
‫זכר למבני ״בית שזירת המשי״‪,‬‬
‫שהוקמו בראש‪-‬פינה רק בתרנ״ד‬
‫)‪ .(1894‬המטוויה ומבני‪-‬העזר שלה‬
‫מופיעים במפות המהנדס אדולף אבר­‬
‫הם שטארקמט משנת ‪ 1905‬ו‪,1906-‬‬
‫שעד כה נחשבו למפות הקדומות‬

‫ביותר של ראש‪-‬פינה‪ ,‬ששרדו‪.‬‬

‫‪1S‬‬