Page 18 - ETMOL_109

‫צ׳צ׳קס מחזו‬ ‫שביתת־הנשק תלונה חריפה על ישראל‪,‬‬
‫אחד נחווות‬ ‫הגורמת פגיעה חמורה ושינוי בלתי'‬

‫חיה ג רוי ד א ע ם בנה אורי‬ ‫הפיך ב״סטאטום קוו״‪...‬‬

‫חיה ברוידא היתה בתו של רב מנוה־צדק‪ ,‬שמואל משה ברוידא‪ .‬היא נטשה את‬ ‫בית־השימוש הבלתי חוקי‬
‫בית אביה הרב והצטרפה לפועלים בגליל‪ .‬ב־‪0‬ו‪9‬ו נסעה לברלין ולמדה בסמינר‬
‫לגננות‪ ,‬שנה אחר־כך חזרה לארץ ופתחה גן בירושלים‪ .‬ב־‪ 3‬ו‪ 19‬נישאה לסופר‬ ‫מעבר לגיא בן־הינום נמשך חלקו‬
‫יוסף חיים ברנר ונולד להם בן ‪ -‬אורי‪ .‬בשנת ‪ 1920‬נפרדו וחיה ברוידא ובנה‬ ‫הדרומי של ״הקו העירוני״‪ .‬ראשיתו‬
‫הקטן נסעו לברלין‪ .‬שנה אחר־כך נרצח ברנר‪ .‬האם והבן חזרו לארץ וחיה‬ ‫בגבעת־חנניה‪ ,‬שמה העברי של שכונת‬
‫ברוידא ניהלה גנים רבים‪ .‬אורי ברגר הצטרף לקיבוץ מעוז־חיים והיה סגן מפקד‬ ‫אבו״ת׳ור‪ .‬״מיצפה אבדת׳ור״ שברחוב‬
‫הפלמי׳ח‪ .‬בסוף חורף זה נפטר‪ .‬חיה ברוידא נפטרה ב־‪ .1977‬אורי הוציא לזכרה‬ ‫עין־רוגל‪ ,‬הנשקף על הגיא ועל הר־‬
‫חוברת ובה דברים משלה ומשל אחרים עליה‪ .‬באותה חוברת נתפרסמו זכרונות‬ ‫ציון שמנגד‪ ,‬נמצא עד מלחמת ששת‬
‫הימים על הגבול ממש‪ ,‬כשמעבר לגדר‬
‫שלה על ש״י עגנון מימי העליה השניה‪ ,‬שונים מהמקובל;‬ ‫ממוקמת בצדו עמדה ירדנית‪ .‬בשכונה‬
‫זו‪ ,‬המאוכלסת יהודים וערבים‪ ,‬ניכר‬
‫צ׳צ׳קס ]הוא שמו הקודם של עגנון[ בא ליפו‪ ,‬ובמשך שבוע ימים ששהה גבית‬ ‫היטב עד היום‪ ,‬גם לאחר ביטולו‪ ,‬״הקו‬
‫מלון קשר קשרי ידידות ‪ -‬ולדברי ר׳ בנימין‪ ,‬עד ממש רומן ‪ -‬עם גערה שחיבתה‬ ‫העירוני״ שרחוב עשהאל הוא המציין‬
‫לאוניה‪ ,‬על מנח לנסוע אל חתנה בחו״ל‪ .‬לימים שלחה לצ׳צ׳קס הזמנה‬ ‫אותו כאן‪ .‬תקרית נודעת ואופיינית‬
‫להשתתף בחתונתה‪ ,‬והוא היה מתפאר בזה‪ .‬לאחר שבוע ימים הוא עבר לגור‬ ‫ל״עובי קו־העיפרון״‪ ,‬מתוך הפולקלור‬
‫של ״הקו״‪ ,‬התרחשה בשעה שאחת‬
‫אצל ר׳ בנימין‪.‬‬ ‫המשפחות בצדו הישראלי של אותו‬
‫אני הייתי אז בירושלים והחלפתי מכתבים עם ר' בנימין‪ .‬לאחד ממכתביו של ר׳‬ ‫רחוב החלה לבנות בחצרה בית*‬
‫בנימין צירף עגגון פתקא אלי‪ ,‬על חתיכת נייר קרוע‪ ,‬ובאידיש ״א פ׳יינם גרוס‬ ‫שימוש ‪ -‬אך מעבר לגבול‪ ...‬בסופו של‬
‫פון ניט קין פ׳יינם מענטש״ )ד״ש נחמד מאיש לא נחמד(‪ .‬על הפתקא עניתי‬ ‫דבר‪ ,‬לא הועילו כל התלונות וההת*‬
‫במכתב ארוך לר' בנימין‪ ,‬וצירפתי חשובה באידיש לעגגון שעיקרה‪ :‬מעולם לא‬ ‫רוצצויות התוזרות ונשנות של חברי‬
‫ועדת שביתת־הנשק‪ ,‬ובקתת־העץ‬
‫היו לי עסקים עם אגשים לא הגונים ובו׳‪.‬‬ ‫הרעועה שבחצר הוסיפה כל העת‬
‫עגגון הראה זאת לאהרונוביץ‪ ,‬ולימים כאשר הכרנו זה אח זו‪ ,‬סיפר עגנון‬ ‫להיות ב״שימוש״ הייעודי שלה ‪-‬‬
‫למרות הפרתו החמורה של ההסכם‪.‬‬
‫שאהרונוביץ אמר לו‪ :‬הבחורה הזו יודעת לכתוב‪.‬‬ ‫בארכיונה של הוועדה שמור התיק ‪-‬‬
‫את הפתקא של עגנון שמרתי זמן רב‪ ,‬ואולי זה המכתב היחידי ששמרתי מכל‬ ‫אחד מרבים‪ ,‬שלא נסגר ‪ -‬הנושא את‬
‫מכתביו שקיבלתי לאחר מכן‪ ,‬כי לא ניחן היה לקרוא את מה שכתב באותיות‬
‫קטנטנות בעפרון‪ ,‬על גליונוח גדולים של נייר רן סמרטוטי‪ ,‬ובאמצע ריבוע קטן‬ ‫השם ״תקרית בית־השימוש״‪.‬‬
‫כתוב‪ .‬וצריך היה להוציא אח העינים על מנח לקרוא ולהבין‪ .‬ולא היה שום‬ ‫סופו של קו הגבול בירושלים בקי­‬
‫בוץ רמת־רחל‪ ,‬שלבד מישיבתו על‬
‫טעם ושום ערך לשמור אותם‪.‬‬ ‫״הקו העירוני״‪ ,‬מול הכפר צור־באהר‬
‫בשובי מירושלים ליפו‪ ,‬עמדתי עם כמה אנשים על ‪ t‬רחוב בוסטרוס‪ .‬עגנון‬ ‫שמעברו האחר‪ ,‬יש לו סיפור ארוך‪,‬‬
‫שתחילתו מוקדמת יותר‪ ,‬של יישוב־‬
‫ניגש אלי ושאל‪ :‬את חיה ברוידאז שאלתי‪ :‬מי אמר לדז עגה‪ :‬לבי אמר לי‪.‬‬ ‫ספר לכל דבר‪ :‬בימי מאורעות ‪1929‬‬
‫נו‪ ,‬בשבילי הוא היה אבוד‪ ,‬כי לא היינו רגילים לאופן דיבור כזה בחבורה של‬ ‫הותקף ונהרסן במלחמת העצמאות‬
‫עבר מיד ליד‪ ,‬נכבש על״ידי הצבא‬
‫אנשים כמו חיים יפה‪ ,‬אלכסנדר זייד ואחרים‪.‬‬ ‫המצרי‪ ,‬שהגיע מדרום‪ ,‬אולם נכבש‬
‫ר׳ בנימין כבר היה אז בחוות כנרת‪ ,‬מזכיר החווה מטעם המשרד הארצישראלי‬ ‫מחדש ומנע את התקדמות הצבא המצ­‬
‫וצמח יצא עם הלחוגג)קול קורא(‪ :‬הגלילה! רקדנו עד אור הבוקר וכל הבחורים‬ ‫רי לעבר ירושלים עצמה‪ .‬בחול המועד‬
‫סוכות תשט״ו )‪ (1954‬פתח חייל‬
‫הלכו לגליל‪ .‬ביפו נשארו רק הבחורות וש״י עגנון‪.‬‬ ‫ירדני‪ ,‬מן המוצב הסמוך שבצד מנזר‬
‫ידידתי הקרובה‪ ,‬שפרה שטורמן‪ ,‬הלכה לסג׳רה ואחריה יתר אחיותיה‪ .‬גם תיים‪,‬‬ ‫^ר‪-‬אליאם‪ ,‬באש על חברי החברה‬
‫לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה‪,‬‬
‫אחיה הצעיר‪ ,‬הפסיק את לימודיו והלך גם כן‪.‬‬ ‫שסיירו בחפירות רמת‪-‬רחל והרג כמה‬
‫באותם ימים אפשר היה לפגוש את עגנון על כל מדרך כף רגל‪ .‬מה היה גודל‬
‫השטח בו הסתובבנו ביפוז על תקופה זו כתב עגנון ב״תמול שלשום״‪ .‬יש שם‬ ‫מן המשתתפים בסיור‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים כבשו לוחמי‬
‫הרבה דברים בדויים שלא מצאו חן בעיני‪.‬‬ ‫חטיבת ירושלים‪ ,‬לאחר קרב עז‪ ,‬את‬
‫מבחינה אישית עגנון היה מאד לא סימפטי‪ ,‬כאשר אמרתי לו שהוא כותב כמו‬ ‫״מוצב הפעמון״ של צבא ירדן ממזרח‬
‫קנוט האמסון ‪ -‬הוא נעלב וקפץ מעורו‪ ,‬כי חשב את עצמו גדול פי כמה‬ ‫לקיבוץ‪ .‬היום הולך ומוכשר כאן‬
‫פארק‪ ,‬שממנו תצפית מרשימה לעבר‬
‫מהאמסון‪.‬‬ ‫מדבר יהודה וים המלח ‪ -‬ובמרכזו‬
‫לא הבנתי את התנהגותו‪ ,‬וגם לא את כתיבתו‪ .‬הוא היה מחזר אחרי ואחרי‬
‫בחורות רבות‪ ,‬בעצם אחרי כולן‪ .‬לא היתה לו יד‪T‬ה אחת‪ .‬הוא היה משחק‬ ‫אנדרטת עצי‪-‬זית מקורית ומעניינת‪.‬‬
‫בחיזורים‪ ,‬וגם עם כאלה שלא הבינו שזה משחק‪ ,‬כאשר היו שוכבות על‬ ‫תשע עשרה שנה היה ״הקו העירוני״‬
‫לקו גבול‪ ,‬עד מלחמת ששת הימים‬
‫החולות‪.‬‬ ‫ב‪ .1967-‬ואז נתאחדה ירושלים מחדש‬

‫ו״הקו״ והגבול נמחקו כלא היו‪.‬‬

‫‪18‬‬