Page 16 - ETMOL_109

‫מצב הכוחות‪ ,‬בקנה״מידה ‪.1:20,000‬‬ ‫הצופים שמעבר להם מזרחה ‪ -‬ועד‬ ‫תשע״עשרה שנה‪ ,‬עד מלחמת ששת‬
‫על‪-‬גביה התוו השניים‪ ,‬בפגישה‬ ‫תלפיות‪ ,‬ארנונה וקיבוץ רמת‪-‬רחל‬ ‫הימים‪ ,‬חילק ״קו הפסקת אש״ את‬
‫שנערכה יום לפני אחד בדצמבר בבית‬ ‫שבדרום ירושלים‪ ,‬מהלך שבעה‬ ‫ירושלים לשתיים ‪ -‬״ירושלים המער­‬
‫נטוש בשכונת מוצררה )היום ‪ -‬״מוך‪-‬‬ ‫בית״‪ ,‬בירת ישראל‪ ,‬ו״המזרחית״‬
‫עזה״(‪ ,‬שני קודם" ‪ -‬כחול בעבר‬ ‫קילומטרים‪.‬‬ ‫שבתחומי ממלכת ירדן‪ .‬את הגבול‬
‫הישראלי ואדום בעבר הירדני ‪-‬‬ ‫״הקו העירוני״ נקבע בעקבות ״הס­‬ ‫ציינו חלק מחומת העיר‪ ,‬גדרות תיל‬
‫וביניהם ״שטח ההפקר״ המוסכם‪,‬‬ ‫כם המפקדים״‪ ,‬שנערך במסגרת הפס­‬ ‫ועמדות לכל אורך הקו שנודע בכינוי‬
‫החוצץ בין שטחיהם הריבוניים של‬ ‫קת האש‪ ,‬ושנחתם בין הישראלים‬ ‫״הקו העירוני״‪ .‬אך בקטעים אחדים‪,‬‬
‫לירדנים באחד בדצמבר ‪ .1948‬בשם‬ ‫בעיקר ברחובות שהקו חצה אותם‬
‫שני הצדדים מזה ומזה‪.‬‬ ‫הישראלים חתם סא״ל משה דיין‪,‬‬ ‫לרוחבם ובשטחים פתוחים‪ ,‬נבנו עליו‬
‫בעצם‪ ,‬ראו דיין ותל בהסכם זה‪ ,‬עם‬ ‫מפקד ירושלים הישראלית‪ ,‬וקולונל‬ ‫קירות גבוהים כמחסה מפני צליפות‪.‬‬
‫המפה הנלווית אליו‪ ,‬הסדר זמני בלבד‬ ‫עבדאללה א‪-‬תל‪ ,‬מהלגיון‪-‬הערבי‪,‬‬ ‫בשעתו נמשך ״הקו העירוני״ מן‬
‫‪ -‬עד לחתימת הסכם שביתת‪-‬נשק‪ .‬אך‬ ‫חתם בשם הכוחות הערביים )ירדן‪,‬‬ ‫השכונות סנהדריה ובתי פאג״י שבצ­‬
‫לימים‪ ,‬משנעשה אותו ״קו עירוני״‬ ‫עיראק ומצרים( שבעיר ובסביבותיה‪.‬‬ ‫פון העיר ‪ -‬מול בית־הספר לשוטרים‪,‬‬
‫חלק מגבול ישראל‪-‬ירדן‪ ,‬היו קווים‬ ‫אל ההסכם נספחה גם מפת ״סטאטוס‬ ‫״גבעת התחמושת״ ומובלעת הר־‬
‫אלה לבעיה ‪ -‬שכן הם סומנו בשעתם‬ ‫קוו״ )״מצב כהווייתו״‪ ,‬בלטינית( של‬
‫בעפרונות‪-‬שעווה עבים שהתבטאו‬
‫בשטח עצמו בעשרות מטרים‪ ,‬בהתאם‬
‫לקנה‪-‬המידה של המפה‪ .‬ויכוחים סוע­‬
‫רים )והרבה ״כאב‪-‬ראש״ בעקבותיהם(‬
‫שבו ונתעוררו מדי‪-‬פעם באשר לריבו­‬
‫נות על ״עובי קו העיפרון״ עצמו ‪-‬‬
‫שממש בתוכו התגוררו ״פולשים״ אל‬

‫בתים נטושים‪.‬‬
‫״הסכם המפקדים״ קדם להסכם‬
‫שביתת״הנשק עם ירדן‪ ,‬שנחתם ברו­‬
‫דוס רק בשלושה באפריל ‪ 1949‬והכיר‬
‫בלא עירעור ב״קו העירוני״ של‬
‫ירושלים‪ .‬אמנם נקבע בהסכם רודוס‪,‬‬
‫שיש להקים ועדה אשר תסכם סופית‬
‫את בעיות ״הקו העירוני״‪ ,‬אך הדבר‬
‫לא נעשה‪ .‬ב‪ 18-‬באפריל ‪ ,1955‬לאחר‬
‫שורה של תקריות לאורך הקו‪ ,‬הוחלט‬
‫בתיווך האו״ם לחדש את ״הסכם‬
‫המפקדים״ כמו שהוא‪ ,‬אף‪-‬כי בלי‬

‫חתימה בפועל על מסמכים‪.‬‬

‫מעבר מנדלבאום‬

‫בין היתר‪ ,‬כלל הקו גם את מעבר‬
‫הגבול היחיד בין ישראל לירדן ‪-‬‬
‫״מעבר מנדלבאום״ )המכונה עתה‬
‫״כיכר פיקוד המרכז״(‪ ,‬כשמו של בעל‬
‫הבית הסמוך לכיכר מצפון‪ ,‬בקצה‬
‫רחוב שמואל הנביא‪ .‬אמנם נקבע לו‬
‫בשעתו שם רשמי ‪ -‬״מעבר שמעון״‪,‬‬
‫בשל קרבתו לקבר שמעון הצדיק‬
‫)לרגלי גבעת עזייח׳״ג׳ראח שעל אם‬
‫הדרך להר‪-‬הצופים(‪ ,‬אך איש לא‬
‫השתמש בעזם זה‪ .‬בהסכם שביתת‪-‬‬
‫הנשק נקבע מקום זה תחילה כמעבר‬
‫השיירות אל מובלעת הר‪-‬הצופים‪ ,‬אך‬
‫לבד ממשקיפי או״ם החלו עוברים בו‬
‫לימים גם אנשי כמורה וסגל דיפלומא'‬
‫טי ואף תיירים‪ .‬אחת לשבועיים היתה‬
‫יוצאת מכאן שיירת הר‪-‬הצופים‪ ,‬שעל‪-‬‬
‫פי עקרון ה״סטאטום קוו״ הקפידו‬
‫הירדנים‪ ,‬שתהיה מורכבת אך ורק‬
‫ממשורייני ה״סנדביץ׳״ של תש״ח‪,‬‬

‫ימי מלחמת השחרור‪.‬‬