Page 11 - ETMOL_109
P. 11
ניות של חיילי אנדרס בעונת החגים בגין .כאשר הוצע לו לערוק מן הצבא, ,1943הגיעה תנועת הבריחה לשיאה.
של שנת תש״ד .מבצעי הצבא הוא םירב בטענה ,כי ״עריק אף מצבא לאחר מכן הצטמצמו ממדיה :בנובמבר
והמשטרה הבריטית לגילוי מחסני נשק זר עריק הנהו ולא יוכל לעמוד בראש ערקו 482חיילים ובדצמבר .192 -
בקיבוצים נערכו עתה בתירוץ רשמי מערכה לאומית״ .עם זאת הוא שוחרר לאחר מכן ידוע על מקרים מעטים
של חיפוש אחרי עריקים מהצבא בםוף דצמבר 1943כאחד מצוות של בלבד .בסך הכל הקיפה תנועת הברי
הפולני של גנרל אנדרם .כך ,למשל, ארבעה חיילים יהודים ,שאמורים היו, חה מצבא אנדרם קרוב ל3000-
חיפוש־הנשק שנערך בקבוצת חולדה כתוצאה של עיסקה בין הרוויזיוניס חיילים ,כולל עשרה קצינים ולמעלה
ב־ 3באוקטובר ,1943החל במסווה של טים לבין הפולנים ,להישלח לארצות-
חיפוש אחרי עריקים פולנים .במהלך הברית כדי לנהל ,בין היתר ,תעמולה ממאה מש״קים.
המבצע רוכזו הגברים המקומיים לטובת פולין .בינואר 1944הוא כבר
בחדר־האוכל לזיהוי לפני יחידת משט פעל כמפקד אצ״ל במחתרת .מכל רוב הבורחים נקלטו בהתיישבות
רה צבאית פולנית שלא מצאה ביניהם הבחינות היה זה מקרה חריג :כל היתר העובדת ובייחוד בקיבוצים .כמה
את מבוקשה .אך בשיחות פרטיות עם חודשים לאחר שנקלטו במקומות השו
החברים ״הם הביעו צערם על שמשכו שסירבו לערוק -נותרו בתוך הצבא. נים נדרשו יוצאי צבא אנדרם להתנדב
כשהועבר הקורפוס הפולני השני לצבא הבריטי ,לנוטרות וכדומה.
אותם לחיפוש זה״. בראשית 1944לאיטליה ,היו בו כ850- לבריגדה וליחידות אחרות בצבא
בצורה דומה נימקו השלטונות את חיילים ו 126-קצינים יהודים .בקרב הבריטי התגייםו יותר מ 1,000-חיילים
חיפוש הנשק שנערך כחודש וחצי על מונטה-קאסינו נפלו 22מהם ו62- לשעבר מצבא אנדרם500-400 .
אחר-כך בקיבוץ רמת-הכובש ושהס נפצעו 126 .קיבלו אותות הצטיינות נוםפים הלכו לשרת בנוטרות .רבים
תיים בהתנגשות־דמים חמורה .וזו ובהם שישה ״צלב וירטוטי מיליטא- הצטרפו ל״הגנה״ ופחות -לאצ״ל
היתה ההודעה הרשמית האנגלית, רי״ ,הוא אות ההצטיינות הקרבי ולח״י .כאלף איש םודרו בעזרת
שקדמה להתנגשות :״לשלטונות הבט- הגבוה ביותר בצבא הפולני .לימים המוםדות והקרובים בעבודות בניין,
חון נמסר ממקור מוסמך כי לכמה התהדר גנרל אנדרם בנתונים אלה חקלאות ,נהגות וכדומה .אחרים
עריקים פולניים ניתן מיקלט ברמת- בהטעימו כי ״מאז נשרו יהודים משו הםתדרו בתחום התמחותם המקצועית
הכובש ...על-כן נערך ב 16-בנובמבר רות הצבא במזרח התיכון לא נשנה והאמנותית כמוםיקאים ,שחקנים
חיפוש ברמת הכובש עם שוטרים יותר הדבר הזה .יהודים לחמו בגבורה ובדרנים .מםפר קטן של חיילי אנדרם
פולנים ועם יחידות צבאיות קיס- בשדה־הקרב וגם הצטיינו בעמדות
ריות ...המוכתר וחברי המושבה אחרות״ .בתום המלחמה חזרו כמחצית נשאר בקיבוצים ובמושבים.
סירבו לשתף פעולה בחיפוש עריקים החיילים היהודים מצבא אנדרם לארץ. על-אף התמיכה המעשית והמוםרית
פולניים ועל-ידי עמידתם זו לא נתנו מצד היישוב לבריחתם של היהתים
כל אפשרות לשלטונות הפנלניים או הפולנים מעלימים עין מצבא אנדרם ,לא עשו זאת כל הבור
למשטרה לברר אם נמצאו עריקים חים בלב קל וזאת בין היתר גם בגלל
עוד בחנייתו של צבא אנדרם בעיר שבועת האימונים שמםרו בשעתם.
במושבה״. אק נקטה המפקדה הפולנית כמה היתה זו שבועה מיוחדת בעברית
האנגלים אף ניכו כמה אלפי צעדים כדי להתחקות אחר הברחת )כולל ״שמע ישראל״( ובפולנית שכל
רשיונות-עליה )סרטיפיקטים( לארץ החיילים היהודים לארץ .פעילות זו לה הבטחת נאמנות למדינת פולין,
מהמכסה הקיימת על חשבון עריקי גברה נוכח הבריחה ההמונית שלהם לחוקתה ,לצבא ולמפקדיו וכר .אולם
בתוך הארץ .על אף זאת ועל אף כמה החלטתם הםופית בקשר לעריקה עוצ
צבא אנדרם שנותרו בארץ. מאסרים ,פשטה השמועה שהמפקדה בה בהשפעת הפגישות עם הקרובים
ממשלת פולין הגולה נטתה אחרי אינה נחושה כל-כך לחפש עריקים ״אם והחברים ובייחוד נוכח זרם הידיעות
המלחמה להמעיט בחומרתה של הערי משום ששמחה להיפטר מיהודים ואם העגומות מפולין ,שהגיעו משם בדר
קה ההמונית .וכך גם הציג את העניין משום שהבינה שטבעי הדבר שיהודים כים שונות ,ושמהן ניתן היה להםיק
בכתב ובעל-פה הגנרל אנדרם עצמו. ירצו להישאר בארץ״ .כחיזוק לשמד ש״אין לנו לאן לחזור״ וזאת בנוםף
בראיון שמסר ב 31.7.1967-להיסטו עות אלה באו סיפורים על גילויי הבנה
ריון זביגנייב סימאצ׳קו הוא התייחס מצד המפקדים לבריחת פיקודיהם .עם לאנטישמיות ששררה בצבא.
לעריקות של חייליו היהודים ואמר: זאת לא הופסקו אמצעי הזהירות מחמת
״האמנתי שליהודים יש שתי נאמ המעורבות היתרה שהחלו לגלות בגין מסרב לערוק
נויות ,אחת לפלשתינה ושניה לפול השלטונות הבריטיים .פרטים מדויקים
ניה ,ולכן לא נטיתי להחזיקם בכוח למדי על ההברחה המאורגנת נמסרו באחת מאםיפות ההםברה שנערכה
בצבא הפולני .הוצאתי פקודות חמו להם באופן שיטתי מהפיקוד הפולני על-ידי מרכז העליה בבית-ברנר בתל-
רות לא לרדוף את החיילים היהודים שמטעמים מדיניים ואחרים נטה להימ אביב לחיילי אנדרם שהיו עדיין בשי
שעזבו את הצבא בהגיעם לפלשתינה. נע ,ככל האפשר ,מעימות עם היהודים רות ,נאמר להם שאין רואים בהם
האמנתי בצדקתם של אלה מהם שראו בארצם .על סמר מידע זה נערכו חיפו ״עריקים״ ,אלא ״יהודים שרוצים
את חובתם הראשונה להילחם לעצמ שים אצל פעילי ההברחה וכמה מהם להישאר בארץ״ ואין מניעה שימשיכו
אות פלשתינה .אולם הרבה חיילים אף נאסרו .כמו כן נאסרו כמה חיילים להילחם ,אולם תחת דגל אחר .ברם,
יהודים שהרגישו עצמם בפולנים נותרו שברחו .אך אלה ואלה שוחררו לבסוף. היו כמה מהחיילים שלא קיבלו דעה זו,
לעתים סייעו חברי ה״הגנה״ ששירתו אם מחשש לקידומם האישי ,כמו
בצבא ולחמו באומץ באיטליה״. בצבא הבריטי בפעולות החילוץ של קצינים ,ואם מנימוקים אידיאולוגיים
אגב ,גל של בריחות עבר גם על כמו קומוניםטים ,בונדאים ודומיהם
החיילים היהודים שהגיעו לאנגליה עם האסירים. שקיוו להשתלב בשיקום פולין לאחר
הצבא הפולני .הם סבלו קשה מהאנ החמרה ניכרת בצעדי השלטונות שיחרורה .והיו גם כאלה שנרתעו
טישמיות של קציניהם וחבריהם ומאות האנגלים באה סמוך להברחות ההמו מלברוח בגלל נימוקים מוםריים .אחד
מהם ערקו מהצבא ודרשו לעבור מהם היה נציב בית״ר לשעבר בפולין
לצבא הבריטי .אולם מזלם של אלו לא ולימים ראש ממשלת ישראל ,מנחם
שפר וקצתם הובאו לדין ונדונו למאסר
של שנה עד שנתיים.
11