Page 23 - ETMOL_109

‫חתמה בראשית המאה‬

‫מספר הטלפון היה בין שתיים לשלוש ספרות‪ .‬עדיין זכור לי‬ ‫משירד הלילה‪ ,‬הדליקה ה״באבא״ את ״עששיות הנפט״‪.‬‬
‫מספר הטלפון של אבא‪.77 :‬‬ ‫מיכל קטן עשוי זכוכית‪ ,‬המסתיים בפתילה קטנה‪ ,‬שאפשר‬
‫להעלותה ולהורידה על־ידי סיבוב בגלגל קטן‪ ,‬זאת‪ ,‬כדי‬
‫באותה תקופה הגיע אלינו גם הרדיו‪ .‬היה זה מכשיר‬ ‫לקבל אור גדול או קטן‪ ,‬בהתאם לצורך‪ .‬על המיכל‬
‫גדול שעליו התנוסס לתפארת מתקן גדול בצורת צלב‪,‬‬ ‫״התלבש״ מתקן זכוכית‪ ,‬מעין אגס מאורך‪ ,‬הפתוח‬
‫שסביבו נמתחו חוטים רבים‪ ,‬האנטנה‪ .‬יש לכוונה לאט־לאט‬ ‫בראשו‪ .‬קשה היה לראות במרחק גדול משני מטרים מהעש­‬
‫אל כל רוחות השמים‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לקלוט תחנות‬ ‫שית‪ .‬כמעט אי־אפשר היה לקרוא לאור אותה עששית‪ .‬לא‬
‫רחוקות‪ .‬רצית לקלוט את יוון‪ ,‬עליך לכוון את המתקן כולו‬ ‫מעט רוח נכאים השרה אור זה סביבו‪ .‬ואף־על־פי״כן‪ ,‬היתה‬
‫לעבר יוון‪ .‬ורצוי שתתמחה בגיאוגרפיה‪ .‬הקליטה בתחילתה‬ ‫העששית מקור אור כמעט יחיד בבית‪ ,‬עד שהגיעה לתל־‬
‫היתה באמצעות אוזניות‪ .‬כולנו היינו מתקבצים סביב‬ ‫אביב בתחילת שנות העשרים מנורת הלוקס‪ ,‬שאורה‬
‫המכשיר ומחכים בסבלנות לתורנו‪ ,‬עד שיתפנו האוזניות‪.‬‬ ‫כחלחל‪ ,‬חגיגה לעיניים‪ .‬כמה זמן לאחר מכן ״חישמלו את‬
‫אז היינו שמים את האוזניות על האוזניים ולמרבה הפלא‬
‫נשמעו שריקות וצפצופים עולים ויורדים מתוך האוזניות‪.‬‬ ‫הארץ״‪ .‬הגיע רוטנברג ואתו‪ ,‬בשנת ‪ ,1923‬גם החשמל‪.‬‬
‫זה מה ששמענו ותו לא‪ .‬היה מי שאמר‪ ,‬כי שמע אף צלילי‬ ‫בבית‪ ,‬בעיקר בסלון ובמטבח‪ ,‬השתלשל לו מן התקרה‬
‫נייר שקוף מלא דבק משני צדיו‪ ,‬ותפקידו ״לצוד״ זבובים‬
‫מוסיקה‪ .‬מישהו אף אמר‪ ,‬כי שמע קול אדם מדבר בשפה‬ ‫ושאר חרקים קטנים שהיו פורחים באוויר בכמויות ניכרות‪.‬‬
‫שלא זוהתה‪ .‬אבל כל אלה שמועות היו‪ .‬עם כל נסיונותי‪ ,‬לא‬ ‫הדבק המתוק משך תשומת לב החרקים והללו נדבקו אליו‬
‫שמעתי מעולם משהו מעבר לצפצופים‪ .‬הגיעו הדברים לידי‬
‫כך‪ ,‬שהפסקנו לעמוד בתור‪ ,‬וויתרנו‪ ,‬זמנית‪ ,‬על מכשיר‬ ‫והושמדו‪.‬‬

‫הפלא‪.‬‬ ‫השח רחוק והרדיו‬

‫עוד לפני כן הותקן אצלנו הפטיפון‪ ,‬שעל צלחתו הניחו‬ ‫באמצע שנות העשרים הגיע השח״רחוק לביתנו‪ ,‬כפי‬
‫תקליט‪ ,‬ומעליו התנשא מתקן אדיר ממדים‪ ,‬כשבלול ענק‪,‬‬ ‫שקרא לו איתמר בן אב״י‪ ,‬בנו של אליעזר בן יהודה‪ ,‬הוא‬
‫הפונה כלפי התקרה‪ ,‬ותפקידו להגביר את עוצמת הקול‬ ‫הטלפון בלשון ימינו‪ .‬מתקן עץ צמוד לקיר‪ ,‬כשמצדו הימני‬
‫היוצאת מהמחט שעל התקליט‪ .‬היינו מניעים את המכשיר‬ ‫ידית ושפופרת תלויה בצדו השמאלי‪ .‬סובב את הידית‪,‬‬
‫בכוחה של הזרוע‪ ,‬כל תקליט ניגן שתיים עד שלוש דקות‪.‬‬ ‫ומייד היא מצלצלת באוזנה של הטלפוניסטית היושבת‬
‫לאחר כל תקליט היה צורך להניע את הקפיץ ולהחליף את‬ ‫במרכזית הטלפונים‪ .‬הרם את השפופרת וחכה‪ ,‬רגע‪ ,‬שניים‬
‫ולפעמים יותר‪ .‬השגת את המרכזיה ואת אוזנה הקשבת של‬
‫המחט‪ .‬זו היתה עבודה קשה שפגמה בשמיעה הרצופה‪.‬‬ ‫המרכזנית‪ ,‬אמור לה את המספר המבוקש וחכה‪ .‬זוהי‬
‫בשנת ‪ 1923‬הגיע‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם החשמל והשמחה היתה‬ ‫הפרוצדורה ואין לדחות את הקץ‪ .‬ספר הטלפון היה בן‬
‫רבה‪ ,‬שכן חשמל יהודי היה זה‪ .‬של רוטנברג‪ .‬לא היתה‬ ‫עשרים וכמה עמודים‪ ,‬המלאים מודעות פרסומת‪ ,‬אולם דל‬
‫אינסטלציה מתאימה לחוטים בתוך הקירות‪ ,‬ולפיכך התקינו‬ ‫מאוד בתוכנו‪ .‬בכל עמוד פחות מעשרים מספרי טלפון‪.‬‬
‫חוטים מחוץ לקיר או שפתחו בקע בקירות‪ ,‬ודרכו העבירו‬
‫את החוטים‪ .‬את המנורות תלו על וו גדול‪ ,‬שיצא מן‬
‫התקרה‪ ,‬ואשר שימש לפני כן את מנורת ה״לוקס״‪ .‬גם‬
‫לאחר שהגיע החשמל‪ ,‬עדיין העדפנו את מנורת ה״לוקס״‪,‬‬
‫משום שאורה היה רב יותר‪ ,‬וכן משום ההפסקות הרבות‬

‫שהיו באספקת החשמל‪.‬‬

‫‪23‬‬