Page 3 - etmol 101

‫ישראל ולקבוע סדרים מתוקנים בהכנסות ובהוצאות‪.‬‬ ‫למן המאה ה״‪ 17‬שימשה אמסטרדם מרכז תרומות למען‬
‫הכוונה היתה להקים מרכז לכל הארצות באירופה המערבית‬ ‫יהודי ארץ־ישראל‪ ,‬בעיקר מארצות אירופה המערבית‪ ,‬והיו‬
‫והצפונית‪ ,‬לרכז בו את כל התרומות ולדאוג לחלוקת‬ ‫בה ממונים מיוחדים גם לכספים המיועדים לערי הקודש‬
‫הכספים בארץ לפי מפתח מסוים‪ .‬כך נוסד בכסליו תק״ע‪,‬‬
‫‪ ,1809‬המוסד של ״פקידי ואמרכלי דערי־הקודש״‪ ,‬שכונה‬ ‫בארץ‪ :‬ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪.‬‬
‫בקיצור פקוא״ם‪ ,‬על״פי ייפוי״כוח מטעם רבני ירושלים‪,‬‬ ‫עשרות שליחים פקדו את הולנד‪ ,‬סיירו בקהילותיה‬
‫ששוגר בידי שני שליחים לאמסטרדם ואושר גם על״ידי‬ ‫והתרימו את נדיבי־הלב למען היישוב בארץ‪ .‬חיבה יתירה‬
‫יעקב משה לוונשטאם‪ ,‬רבה הראשי של אמסטרדם‪ .‬לפי‬ ‫רחשו ליישוב בחברון‪ ,‬ושלוחיו התקבלו בסבר־פנים יפות‪.‬‬
‫כתב זה‪ ,‬״ניתן להם הכוח והעוז לנהל את כל ענין מעשה‬ ‫עוד במאה הי״ז יסד אברהם ישראל פירירא‪ ,‬נדיב עשיר‬
‫הצדקה של ארץ־ישראל‪ ,‬כפי שיראו לטוב עפ״י חוות־‬ ‫מאמסטרדם‪ ,‬את ישיבת ״חסד אברהם״ בחברון‪ :‬בסוף‬
‫דעתם והסכמתם הם‪ ,‬מבלי שיוכל איש לערער עליהם או‬ ‫המאה הי״ז יסד את ישיבת ״בית יעקב״ בירושלים‪,‬‬
‫למחות כנגדם״‪ .‬אל ייפוי״כוח זה הצטרפו כעבור שנים‬ ‫שנודעה לימים כ״ישיבת פירירא״ ונמנתה עם מוסדות*‬
‫אחדות גם יהודי צפת‪ ,‬טבריה וחברון‪ .‬בראש המוסד עמדו‬ ‫התורה החשובים ביותר בעיר‪ .‬צאצאיו של אברהם ישראל‬
‫תחילה יצחק בן נטע ברייטבארד )גוטאיינדה(‪ ,‬אברהם בן‬ ‫פירירא המשיכו במסורת־המשפחה‪ ,‬קיימו את שתי‬
‫הישיבות ותרמו סכומים ניכרים למען עניי ארץ־ישראל‪.‬‬
‫אהרן פרינס מאלקמר וצבי הירש לעהרן‪.‬‬ ‫הפעילות באמסטרדם למען היישוב בארץ היתה פרי״יוזמתם‬
‫של בני־משפחות מיוחסות‪ ,‬גבירים ועסקנים מובהקים‪,‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שעצם הקמת המוסד היה משום חידוש נועז‪,‬‬ ‫אשר לבם היה נתון לאהבת־ציון והקדישו עתותיהם‬
‫בבואו לשנות סדרים קבועים מדור״דור‪ ,‬ובעיקר לבטל ‪ -‬או‬ ‫בנאמנות ובמסירות לאיסוף הנדבות למען היישוב בארץ־‬
‫לפחות לצמצם במידה ניכרת ‪ -‬את הצורך בשיגור שד״רים;‬
‫עם זה ה^ברר‪ ,‬שעקב מלחמות נפוליון באירופה נשתבשו‬ ‫הקודש‪.‬‬
‫המגשיח ונתרופף הקשר התקין עם היישוב בארץ‪ .‬אנשי‬
‫המוסד החדש קיבלו עליהם לעשות למען הגברת התרומות‬ ‫ריבוי השד״רים )״שליחי דרבנן״( מן הארץ בעקבות‬
‫וייעול הגביה‪ ,‬מתוך הנחה כי מוסדם יוכר ככתובת בלעדית‬ ‫עליות החסידים בסוף המאה ה־‪ 18‬וראשית עלייתם של‬
‫הפרושים‪ ,‬נוסף על השליחות ה״ותיקה״ של קהילות‬
‫לענייני ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫הספרדים בארבע ערי־הקודש‪ ,‬גרמו לאנדרלמוסיה‪,‬‬
‫לתופעות בלתי־רצויות של התחרות‪ ,‬למבוכה ולמורת״רוח‬
‫לאחר פטירת ברייטבארד בשנת ‪ ,1817‬צורף לוועד רבי‬ ‫מרובה בין הקהילות היהודיות בגולה‪ .‬משום כך החליטו‬
‫זלמן)שלמה( ברוך רובנס‪ ,‬אך עטרת״המנהיגות הונחה על‬ ‫אנשי־מעשה באמסטרדם לכונן מרכז רשמי לנדבות ארץ־‬
‫ראשו של צבי הירש לעהרן‪ ,‬שהיה אז בן ‪ 33‬בלבד אך ניחן‬
‫בכושר־מנהיגות‪ ,‬בתקיפות ובמסירות אין־קץ ליישוב ארץ־‬