Page 7 - etmol 101
P. 7
ביר״ בקניות ובשיווק .באותו מעמד
נבחר ״ועד הקבוצות״ ,ובו שלושה
חברים :יוסף ברץ ,שלמה לבקוביץ
)לביא( וא״מ סלוצקי .על ועד זה הוטל
לסדר את ענייני העזרה ההדדית ולעבד
הצעת״תוכנית ל״התאחדות הקבוצות״
-שתוגש לוועידת פועלי ארץ־ישראל
הכללית .אלא שבפועל לא הגשים
הוועד ,לאחר היבחרו ,אפילו החלטה
אחת.
שרידי בית מהארטהוף כיום חדשותיהם יש עתונים הנוהגים עד לאחר שנות עבודה אחדות בירוש
היום ליחס ל״כתבנו בשומרון״. לים ,החליטו חברי קבוצת ״אחדות״
גדול וארוך -דרך זכרון-יעקב ונחל- מ״גדוד־העבודה״ )בוני שכונת בית־
יוקנעם )ואדי-מילח( ,יגור ונשר, ואולם גם חברי טירה אלו ,כמוהם הכרם( להגשים סוף*םוף את חלומם
כקודמיהם ,לא עמדו בהתמודדות עם ולהקים גם הם ״קבוצה״ .בשנת תרפ״ג
בואכה חיפה. הקרקע הגרועה ,הקבוצה התפרקה
לפיכך הוצבה בבתיה הנטושים של לאחר שנים אחדות ,והמקום שב וניטש ) (1923יצאו שישה מחברי ״אחדות״
אחוזת הארטהוף החדשה ,אל מול הכפר -אם-כי לא לאורך ימים .לא חלף זמן כחלוץ אל טירה ,להכשרה בחקלאות.
טירה ,מחלקה של לוחמי חי״ש )חיל- רב ואנשי המושבה הגרמנית בחיפה במקום נמצא אז גרעין זמני ,שעתיד
שדה( מחברי קיבוץ החותרים שעדיין חזרו לכאן .ואולם תושבי האזור הער היה להתיישב בתל״עדשים .לימים באו
ישב אז ישיבת ארעי באזור הקריות ביים לא רצו בטמפלרים ,וכפי שנמסר לטירה גם יתר חברי ״אחדות״ ,שישבו
והמתין ,כמקובל בימים ההם ,לתורו בעתונים אז ״בליל 4בינואר 1932 בה קרוב לשנה והכשירו את עצמם בכל
בהתיישבות .הדבר היה כשלושה שבו הושלכה פצצה לביתו של מתיישב
עות אחרי הכרזת העצמאות .על מחלקת במושבה הגרמנית ,בין חיפה לטירה״. ענפי החקלאות .כאן אף נולד בנה
״החותרים״ הוטלה המשימה לשמש הגרמנים הוסיפו להחזיק במקום ,ואף הבכור של הקבוצה -אליעזר )לייזר(
מוצב קדמי -ובבוא השעה ,אף ראש- לשבת בו ,עד פרוץ מלחמת העולם
גשר לכיבוש טירה ולחיסול המיפגע על השניה ,בשעה שנכלאו במחנה מעצר קארפ.
אם-הדרך .אך רק בקרבות ״עשרת בשל אזרחותם הגרמנית ,ולימים הוגלו מכיוון שהמקום היה קטן וקרוב אל
הימים״ ,בליל שישה-עשר ביולי של לאוסטרליה .הארטהוף החדשה היתה העיר ,קסמה יותר לחברי ״אחדות״
אותה שנה ,נכבשה טירה בסיוע הפגזה לשטח רצוף של מחנות צבא ,שהברי ההצעה להתיישב בגשר שבעמק הירדן
מן הים מעל סיפונה של ״אילת״ ,משח טים ישבו בהם עד פינויה של ארץ- ולהחליף שם קבוצה של חיילים
ישראל המנדטורית ב ,1948-וקצתם שהשתחררו מן הגדודים העבריים,
תת קטנה מצי-ההעפלה לשעבר. אשר כינו את עצמם ״באשקירים״.
משהושלמה משימתם הצבאית, משמשים את צה״ל עד היום. הללו התיישבו עוד בשנת 1921בכפר
החליטו חברי ״החותרים״ להתנחל ג׳סר אל״מג׳אמע ,שתושביו פונו כדי
באדמותיו הנטושות של הכפר .כך ״החותרים״ הטילו עוגן לממש את בעלותה של חברת יק״א על
נעשה ה״מישלט״ ביתם ויום הצבתם שטח של 5,000דונם ,סמוך למושב
בהארטהוף החדשה הוא אפוא היום גם בתחילתה של מלחמת העצמאות מנחמיה .אלא שכעבור שנתיים־שלוש
הנחשב בעיניהם ל״יום העליה על הקר היה הכפר טירה ,כמיטב המסורת -יחד ״נתפרדה החבילה״ ,שכן רוב חברי
קע״ .מושבת הגרמנים שבה ונעשתה עם כפרים ערביים אחרים בחוף הכרמל הקבוצה הזאת העדיפו לחיות כמושב
בשנית ליישוב עברי ,כבעבר הלא- -אבן נגף בצד הכביש הראשי ,המקשר עובדים והם עזבו אפוא את המקום .כך
רחוק ,אף-כי לא לאורך ימים :בשנת את תל-אביב ואת היישוב היהודי במר הגיעו לגשר חברי ״אחדות״ ,כארבעים
1952החליט הקיבוץ להעתיק את כז הארץ עם חיפה .מחוסר ברירה ,היה נפש ,בין ראש־השנה לחג הסוכות של
מקומו אל מרכז שטח החקלאות שלו - על התחבורה היהודית לעשות אז עיקוף שנת תרפ״ד )שלהי - (1923ורק אחדים
כשלושה קילומטרים ומחצה מדרום מן ה״באשקירים״ )שנפוצו על פני כל
להארטהוף החדשה -ובמקום הזה הוא הארץ( ,בחרו להישאר אתם בגשר.
יושב מני-אז ,בצד הכביש המהיר של בתשרי תרצ״ה )אוקטובר (1934הועתק
הקיבוץ אל אדמות דלהמיה ונקרא
חוף הכרמל.
״אשדות״יעקב״.
את מקומם של חברי ״אחדות״
בהארטהוף החדשה נטלו אחרים .מאסף
״הקבוצה״ ,שראה אור בחשוון תרפ״ה
)שלהי ,(1924מונה בטבלת ״ספירת
הקבוצות״ את ״טירה״ על ״אדמת
הגרמנים״ -ובה 22עובדים ) 13חברים
ו־ 9חברות( ,לבד מ־ 4ילדים .מעניין
שגם בטבלה זו -כבפרסומים אחרים
של אותה העת -עדיין נזכרת קבוצת
טירה כיושבת בשומרון ,כמוה כמושבה
הסמוכה עתלית .שלא לדבר על היישו
בים בין זכרון-יעקב לחדרה ,שאת
