Page 11 - etmol 101
P. 11
סוחרים באותה תקופה מושפעת ממצי מצד אחד מצויים מקורות המתארים את בכמה מן המקומות היו הסוחרים מאוג
אות מאוחרת ואין ראיות מספיקות המסחר והרווח הכספי הנובע ממנו דים באגודות שייצגו אותם גם לפני
לטענה שכך היה המצב כבר בתקופה כאמצעי פרנסה לגיטימי ביותר ,אולם השלטונות .אגודות מעין אלו היו מקוב
הרומית .הסוחרים הגדולים בתקופה לעומת זאת מצויים מקורות רבים
הרומית והביזנטית שכנו בערי החוף הרואים במסחר תופעה שלילית ותוב לות בענפים שונים.
שתושביהן היו נוכרים .במקורותינו יש עים להתרחק ממנו .במקורות אלו מוצג
איזכורים רבים לספינות של יהודים בעיות המימון נפתרו באמצעות
ולשולחנים יהודים ,יש בהם גם איזכו- המשק הבנוי על אספקה עצמית כאידי השולחני ,טרפזים ביוונית ,שהיה מעין
רים רבים לסוחרים ,לשיירות ,לספנים אל כלכלי ודתי .יש להניח כי דעות אלו חלפן כספים ובנק בזעיר אנפין .הוא
ולשולחנים נוכרים .נראה שאמנם הושפעו מכך שהמסחר היה קשור בחיי
היהודים השתתפו בסחר הבין-לאומי סיפק אשראי ושמר על עודפי כסף
בתקופה הרומית ,אך אין כל ודאות הכרך הנוכרי. זמניים שעמדו לרשות הציבור .במקו
שחלקם במסחר עלה על חלקם בכלל מות אחדים מופיע השולחני גם כמי
האוכלוסיה .אולם נראה שבתקופה במחקרים שונים העוסקים בכלכלה שדרכו מתבצעים תשלומים לשותפים,
הביזנטית גדל חלקם של יהודי הארץ בתקופה הרומית והביזנטית ניתן למצוא לבעלי מלאכה ולמשתתפים בעסקות
את הטענה שהיהודים תפסו מקום חשוב מסחריות .השולחנים פעלו בערים
והתפוצות במסחר הבין-לאומי. במסחר הבין-לאומי ,וכל קהילה בפזורה המרכזיות ויש להניח שרובם לא היו
היוותה מעין תחנת מסחר לכלל הסוח יהודים ,שהרי דיני איסור הריבית
לעיון נוסף :המסחר בתקופה הרומית - רים היהודים .למסקנה זו מסייעים כמעט לא איפשרו את פעולתם העיקרית
ז .ספראי בתוך ״פרקים בתולדות איזכורים רבים למדי של ספינות בספ של השולחנים כמלווי כסף אם-כי
המסחר בארץ־ישראל״ בהוצאת יד בן־ רות התלמודית ואיזכורים מעטים של השולחנים זכו לכמה הקלות בתחום זה.
צבי והחברה לחקירת א׳׳י ועתיקותיה. ספנים יהודים בספרות הרומית .עם כל ביישוב הכפרי מילא החנווני באופן
זאת נראה שראיית היהודים כעם של חלקי את תפקידו של השולחני ,הן
בסתיו של שנת 1919נזדעזע העולם היהודי :כעחונים שונים נתפרסמה כספק כסף מזומן והן כמוסד אשראי.
ידיעה בי ברוסיה הנתונה בקרבות המהפכה ,מת חיים נחמן ביאליק .האבל
היה גדול ,עד שנתברר כי הידיעה איננה נכונה -מי שנפטר היה בעל מן המקורות הכלליים עולה שלמרות
המאפיה באודיסה ,עירו של ביאליק ,שגם שמו היה ביאליק .העחון הגיעה הפיתוח הכלכלי הגדול ,עדיין היוותה
נם לאמריקה ונתפרסמה בעתון יידי במסגרת שחורה :״ביאליק מת - הסחורה עצמה אמצעי תשלום נפוץ
מקופנהגן באה אלינו הבשורה המעציבה כי חיים נחמן ביאליק ,המשורר ביותר .מסתבר שחלק נכבד מהמסחר
העברי הגדול ביותר ,מת .המיתר העברי היפה נקרע״ ובידיעה מוסיף העתון: המקומי התנהל בשיטת סחר החליפין.
״אלוהים! מי יודע אם ירמיהו חדש זה של זמננו ,שקונן על הפוגרומים אמצעי תשלום אחר היו המטבעות
בלהבה שכזו ,לא היה בעצמו קרבן לפרעות המתרחשות עכשיו באוקראינה. שטבעו הערים השונות ומוסדות
היכן לוקחים ביאליק בדי לבכות את ביאליקז״ אח העתון מ־ 2בנובמבר האימפריה הרומית .בדרך כלל ניתן היה
,1919שיצא לאוד בניו־יודק ,שלח אלינו אמנון מיכלין ,שמצא אותו בגנזי להשתמש במטבע של פרובינציה אחת
סבו ,העתונאי איש היישוב הישן חיים מיכל מיכלין ,שהשתתף גם בעתון
גם בפרובינציה אחרת.
האמריקאי. המסים על הפעילות המסחרית היוו
מקור הכנסה של האימפריה הרומית
וו ורק השתתפות ביריד היתה פטורה
מתשלום המסים .הרומאים הטילו מסים
על השימוש בגמלים ובגשרים ,בנוסף
למסים על עיבוד הסחורה ועל מכירתה.
גם הערים הטילו מסים על המסחר
בתחומיהן .החובה ההלכתית להפריש
תרומות ומעשרות הוטלה על היצרן.
במקורות נזכר גם מעשר על פרקמטיה,
אך הוא לא הוטל כחובה ,אלא כתביעה
מוסרית בלבד.
מוסדות השלטון והערים השגיחו על
ההגינות במסחר והיה גם פיקוח מסוים
על המחירים .בכמה ענפים הוטל מונו
פול מטעם השלטון הרומי ,כך ,למשל,
כל ייצור וסחר המלח והבשמים נחשבו
למונופול ממשלתי .אף הערים יכלו
להטיל מונופול על המסחר בענף מסוים
בתחומן .ה״אגורונומוס״ הוא שפיקח
על חיי המסחר בתחום העיר והוא נזכר
רבות בספרות התלמודית .גם היישובים
הכפריים היהודיים פיקחו על המסחר
בתחומם והאגרונומוס היה פקיד בכיר
במינהל הקהילתי היהודי .היה גם
פיקוח על טוהר המידות ,הנפקת משקו
לות ואישורן ולעתים גם על רמת
המחירים.
הציבור הנוכרי ראה במסחר אמצעי
פרנסה לגיטימי ומכובד ,אם-כי לחקל
אות נלוותה הילה של אצילות מסוימת.
במקורות היהודיים חלוקים הדעות,