Page 11 - etmol 101

‫סוחרים באותה תקופה מושפעת ממצי­‬ ‫מצד אחד מצויים מקורות המתארים את‬ ‫בכמה מן המקומות היו הסוחרים מאוג­‬
‫אות מאוחרת ואין ראיות מספיקות‬ ‫המסחר והרווח הכספי הנובע ממנו‬ ‫דים באגודות שייצגו אותם גם לפני‬
‫לטענה שכך היה המצב כבר בתקופה‬ ‫כאמצעי פרנסה לגיטימי ביותר‪ ,‬אולם‬ ‫השלטונות‪ .‬אגודות מעין אלו היו מקוב­‬
‫הרומית‪ .‬הסוחרים הגדולים בתקופה‬ ‫לעומת זאת מצויים מקורות רבים‬
‫הרומית והביזנטית שכנו בערי החוף‬ ‫הרואים במסחר תופעה שלילית ותוב­‬ ‫לות בענפים שונים‪.‬‬
‫שתושביהן היו נוכרים‪ .‬במקורותינו יש‬ ‫עים להתרחק ממנו‪ .‬במקורות אלו מוצג‬
‫איזכורים רבים לספינות של יהודים‬ ‫בעיות המימון נפתרו באמצעות‬
‫ולשולחנים יהודים‪ ,‬יש בהם גם איזכו‪-‬‬ ‫המשק הבנוי על אספקה עצמית כאידי­‬ ‫השולחני‪ ,‬טרפזים ביוונית‪ ,‬שהיה מעין‬
‫רים רבים לסוחרים‪ ,‬לשיירות‪ ,‬לספנים‬ ‫אל כלכלי ודתי‪ .‬יש להניח כי דעות אלו‬ ‫חלפן כספים ובנק בזעיר אנפין‪ .‬הוא‬
‫ולשולחנים נוכרים‪ .‬נראה שאמנם‬ ‫הושפעו מכך שהמסחר היה קשור בחיי‬
‫היהודים השתתפו בסחר הבין‪-‬לאומי‬ ‫סיפק אשראי ושמר על עודפי כסף‬
‫בתקופה הרומית‪ ,‬אך אין כל ודאות‬ ‫הכרך הנוכרי‪.‬‬ ‫זמניים שעמדו לרשות הציבור‪ .‬במקו­‬
‫שחלקם במסחר עלה על חלקם בכלל‬ ‫מות אחדים מופיע השולחני גם כמי‬
‫האוכלוסיה‪ .‬אולם נראה שבתקופה‬ ‫במחקרים שונים העוסקים בכלכלה‬ ‫שדרכו מתבצעים תשלומים לשותפים‪,‬‬
‫הביזנטית גדל חלקם של יהודי הארץ‬ ‫בתקופה הרומית והביזנטית ניתן למצוא‬ ‫לבעלי מלאכה ולמשתתפים בעסקות‬
‫את הטענה שהיהודים תפסו מקום חשוב‬ ‫מסחריות‪ .‬השולחנים פעלו בערים‬
‫והתפוצות במסחר הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫במסחר הבין‪-‬לאומי‪ ,‬וכל קהילה בפזורה‬ ‫המרכזיות ויש להניח שרובם לא היו‬
‫היוותה מעין תחנת מסחר לכלל הסוח­‬ ‫יהודים‪ ,‬שהרי דיני איסור הריבית‬
‫לעיון נוסף‪ :‬המסחר בתקופה הרומית ‪-‬‬ ‫רים היהודים‪ .‬למסקנה זו מסייעים‬ ‫כמעט לא איפשרו את פעולתם העיקרית‬
‫ז‪ .‬ספראי בתוך ״פרקים בתולדות‬ ‫איזכורים רבים למדי של ספינות בספ­‬ ‫של השולחנים כמלווי כסף אם‪-‬כי‬
‫המסחר בארץ־ישראל״ בהוצאת יד בן־‬ ‫רות התלמודית ואיזכורים מעטים של‬ ‫השולחנים זכו לכמה הקלות בתחום זה‪.‬‬
‫צבי והחברה לחקירת א׳׳י ועתיקותיה‪.‬‬ ‫ספנים יהודים בספרות הרומית‪ .‬עם כל‬ ‫ביישוב הכפרי מילא החנווני באופן‬
‫זאת נראה שראיית היהודים כעם של‬ ‫חלקי את תפקידו של השולחני‪ ,‬הן‬

‫בסתיו של שנת ‪ 1919‬נזדעזע העולם היהודי‪ :‬כעחונים שונים נתפרסמה‬ ‫כספק כסף מזומן והן כמוסד אשראי‪.‬‬
‫ידיעה בי ברוסיה הנתונה בקרבות המהפכה‪ ,‬מת חיים נחמן ביאליק‪ .‬האבל‬
‫היה גדול‪ ,‬עד שנתברר כי הידיעה איננה נכונה ‪ -‬מי שנפטר היה בעל‬ ‫מן המקורות הכלליים עולה שלמרות‬
‫המאפיה באודיסה‪ ,‬עירו של ביאליק‪ ,‬שגם שמו היה ביאליק‪ .‬העחון הגיעה‬ ‫הפיתוח הכלכלי הגדול‪ ,‬עדיין היוותה‬
‫נם לאמריקה ונתפרסמה בעתון יידי במסגרת שחורה‪ :‬״ביאליק מת ‪-‬‬ ‫הסחורה עצמה אמצעי תשלום נפוץ‬
‫מקופנהגן באה אלינו הבשורה המעציבה כי חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬ ‫ביותר‪ .‬מסתבר שחלק נכבד מהמסחר‬
‫העברי הגדול ביותר‪ ,‬מת‪ .‬המיתר העברי היפה נקרע״ ובידיעה מוסיף העתון‪:‬‬ ‫המקומי התנהל בשיטת סחר החליפין‪.‬‬
‫״אלוהים! מי יודע אם ירמיהו חדש זה של זמננו‪ ,‬שקונן על הפוגרומים‬ ‫אמצעי תשלום אחר היו המטבעות‬
‫בלהבה שכזו‪ ,‬לא היה בעצמו קרבן לפרעות המתרחשות עכשיו באוקראינה‪.‬‬ ‫שטבעו הערים השונות ומוסדות‬
‫היכן לוקחים ביאליק בדי לבכות את ביאליקז״ אח העתון מ־‪ 2‬בנובמבר‬ ‫האימפריה הרומית‪ .‬בדרך כלל ניתן היה‬
‫‪ ,1919‬שיצא לאוד בניו־יודק‪ ,‬שלח אלינו אמנון מיכלין‪ ,‬שמצא אותו בגנזי‬ ‫להשתמש במטבע של פרובינציה אחת‬
‫סבו‪ ,‬העתונאי איש היישוב הישן חיים מיכל מיכלין‪ ,‬שהשתתף גם בעתון‬
‫גם בפרובינציה אחרת‪.‬‬
‫האמריקאי‪.‬‬ ‫המסים על הפעילות המסחרית היוו‬
‫מקור הכנסה של האימפריה הרומית‬
‫וו‬ ‫ורק השתתפות ביריד היתה פטורה‬
‫מתשלום המסים‪ .‬הרומאים הטילו מסים‬
‫על השימוש בגמלים ובגשרים‪ ,‬בנוסף‬
‫למסים על עיבוד הסחורה ועל מכירתה‪.‬‬
‫גם הערים הטילו מסים על המסחר‬
‫בתחומיהן‪ .‬החובה ההלכתית להפריש‬
‫תרומות ומעשרות הוטלה על היצרן‪.‬‬
‫במקורות נזכר גם מעשר על פרקמטיה‪,‬‬
‫אך הוא לא הוטל כחובה‪ ,‬אלא כתביעה‬

‫מוסרית בלבד‪.‬‬

‫מוסדות השלטון והערים השגיחו על‬
‫ההגינות במסחר והיה גם פיקוח מסוים‬
‫על המחירים‪ .‬בכמה ענפים הוטל מונו­‬
‫פול מטעם השלטון הרומי‪ ,‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫כל ייצור וסחר המלח והבשמים נחשבו‬
‫למונופול ממשלתי‪ .‬אף הערים יכלו‬
‫להטיל מונופול על המסחר בענף מסוים‬
‫בתחומן‪ .‬ה״אגורונומוס״ הוא שפיקח‬
‫על חיי המסחר בתחום העיר והוא נזכר‬
‫רבות בספרות התלמודית‪ .‬גם היישובים‬
‫הכפריים היהודיים פיקחו על המסחר‬
‫בתחומם והאגרונומוס היה פקיד בכיר‬

‫במינהל הקהילתי היהודי‪ .‬היה גם‬
‫פיקוח על טוהר המידות‪ ,‬הנפקת משקו­‬
‫לות ואישורן ולעתים גם על רמת‬

‫המחירים‪.‬‬

‫הציבור הנוכרי ראה במסחר אמצעי‬
‫פרנסה לגיטימי ומכובד‪ ,‬אם‪-‬כי לחקל­‬
‫אות נלוותה הילה של אצילות מסוימת‪.‬‬
‫במקורות היהודיים חלוקים הדעות‪,‬‬