Page 9 - etmol 101
P. 9
התנהלה מערכת השיווק הרגילה של חנויות ובשוק בחורבת תעמור -כעשר רים גם תמרים שהם שכירים של
מוצרים חקלאיים יום-יומיים ומקובל היצרן ,שסחר ישירות עם הסוחרים
שהחמרת איננה מגיעה ליריד .במקו חנויות. מערי החוף .בעיר פעל שוק מרכזי ובו
רות מופיעים כמה ירידים ,כמו אלו בנוסף לשוק הקבוע בעיר המרכז עשרות חנויות ,ובדרך כלל היו בה כמה
שבבית שאן ,בחמת גדר ,בבית גוברין פעלו שווקים עיתיים בערים ובעיירות שווקים ,אשר כל אחד מהם התמחה
ובעכו .לעתים שכנו הירידים מחוץ הכפריות .לפני החורבן היו נוהגים שני במוצרים שונים .בערים התגוררו גם
לעיר ,כמו אלו שבעזה ואשקלון והיו ימי שוק שבועי ,בימים שני וחמישי. הסוחרים הגדולים ,והתגרים אשר פעלו
אף ירידים באזורים כפריים ,כמו היריד ימי שוק אלו התנהלו בעיירות מרכזיות באזורי הכפר ,קנו שם סחורה ומכרו
ואליהם הגיעו גם תושבי הכפרים. אותה בעיר לתושביה ולתושבי הכפ
הגדול בבוטנה מצפון לחברון. הזדמנות זו נוצלה לכינוס בית הדין,
בגלל הגוון האלילי לא השתתפו לקריאה בתורה ולמעמדות ציבוריים, רים ,שבאו לקנות סחורה.
היהודים בירידים ,אך מהמאה השלי כתענית וקריאת מגילה בפורים .נראה בכל עיר שלטון ,פולים ,היה מבנה
שית מתרבות העדויות על נוכחות שמוסד זה עבר ובטל במשך הזמן של שוק מרכזי ,היא ה״אגורה״ .בדרך
יהודית בירידים ואף על היתרים לפחות בכמה מהאזורים ,ובמקומם של כלל היה זה מבנה נרחב ובו חצר גדולה
ימי שוק אלו באו ימי שוק שהתקיימו ומקום לדוכנים ולחנויות קבועות .בעיר
חלקיים להשתתף ביריד. עם בואה של חמרת ליישוב ,והפעילות היו גם מבני בסיליקה אשר שימשו
כמו כן נזכרים אטליסים .ה״אטליס״ כמוקד מסחרי .כן נמצאו חנויות וריכוזי
במקורו הוא מלה נרדפת ליריד ,אך בחנויות הקבועות שבכל יישוב כפרי. חנויות במקומות שונים בעיר .ריכוז זה
בארץ התייחד כנראה ליריד שאיננו בכמה מן האזורים פעלו שווקים מכונה במקורותינו ״שוק״ ובערים
נוספים ,מהם קבועים ומהם עיתיים. גדולות היו שווקים כאלו שנועדו
אלילי. בתוספתא דמאי נזכרים שווקים בעיי לענפים מיוחדים ,כמו שוק דגים ,שוק
רות פטרוס )בודרוס שבצפון יהודה(, פטמין או שוק צמרים .השוק המופיע
באופן כללי ניתן לומר שכל אחד ישוב )יסוף בדרום השומרון( ואנטיפט- במקורות התלמודיים זה האמפוריון
מאזורי הארץ -יהודה ,עבר הירדן, ריס שבמזרח השרון .שווקים אלו ריכזו המופיע במקורות נוכריים .הכלים
גליל ,שומרון -היווה יחידה כלכלית סחורה מצפון יהודה ומאזור לוד .שוק שנמכרו בשווקים אלו)״כלי אנפוריה״
נפרדת .מן המקורות התלמודיים אנו דומה התקיים בגידרה של קיסרין במקורותינו( יוצרו בייצור המוני ,ללא
למדים שמעבר אנשים מאזור לאזור הסמוך לקיסריה ,אשר אליו הגיעה סימני זיהוי פרטיים האופייניים לתוצר
היה מצומצם .עם זאת ,תנאי הארץ סחורה מכל צפון יהודה .לאחר מרד בר
חייבו מסחר בין אזורי .יש להניח שמס כוכבא מזכירים המקורות את ה״יריד״, החרושתי של היצרן הזעיר.
חר זה התנהל באמצעות הסוחרים שהוא מוסד רומאי .היריד היה יום שוק
והתגרים בערי השלטון .ולמעשה היה עיתי גדול ,משולב בחג אלילי ,אשר המסחר היה במידה רבה עונתי ורק
פעל פעם אחת בשנה במשך יום או כמה לאחר סיום העונה החקלאית נקבע
זה מסחר בין הערים. ימים .ביריד השתתפו הסוחרים הגדו מחיר הפירות -ה״שער״ בעיר ובאזור.
עדיין לא נעשתה רשימה מלאה של לים מכל הארץ ,אשר נמשכו למקום אולם בערים המרכזיות היו גם שווקים
המוצרים שיוצאו ויובאו לארץ ,אך בזכות גודלו של השוק ,מבחר המוצרים קבועים ,כמו בטבריה ובצפורי ,ובהם
ברור שהיא נכבדת למדי .מכל מקום, שבו וביטול המכסים בימי היריד .ביטול התנהל המסחר ברציפות במשך כל
גם התמרים ,השמן והיין שיוצאו ,וגם זה הוקדש לאל המקומי ,שאת יומו חגגו השנה .אולם למרות העדויות הרבות על
הדגנים שיובאו -הם מוצרים מרובי ביריד .חכמים התירו לקנות ביריד המסחר האזורי ,יש להעריך שהיקפו
מגויים בתים ,שדות וכרמים ,עבדים היה צנוע למדי .באגורה של כורנוב
ושפחות ,אך אין עדויות שבירידים שבנגב מצויות רק עשרים ושלוש
שרידי רחוב החנויות בסבסטיה תוכנית רחוב החנויות בסבסטיה.