Page 6 - etmol 101

‫הארטהוף החדשה‬

‫נ » מ צ ע ה » א ה ה ‪ 9 -‬ח ו ‪ 0‬ד ב ח ו ף ה כ ר מ ל ״ ש ו ב ש ל ׳׳ ‪- n 1 1 n 1 n .”D ' n 3 » 0‬‬

‫כ ב ח ס ל א ‪ p m n‬מ |‪ 1‬מ ד ו ש ש י ‪ • ■ -‬ש ו ב ש י ק ב ע‬ ‫‪.‬‬

‫' ^ ־ ‪ ? 3‘.‬א ת ע ז‪1‬דווי;זיו‪-‬‬

‫'ל'‪ ;'•••.‬־‪-•-‬״ו ­‬

‫הארטהוף בשנת ‪1900‬‬

‫עד לאחר כיבוש הארץ בידי צבא לפני שנה(‪ .‬גם המחלות כמעט חדלו‪.‬‬ ‫היתד הראשונה שתקעו המתיישבים‬
‫הגרמנים‪ ,‬ה״טמפלרים״‪ ,‬בארץ‪ ,‬בשנת‬
‫בריטניה‪ ,‬בתום מלחמת העולם הראשו­ בייחוד התלהב נחמן סירקין למראה‬ ‫‪ ,1869‬היתה המושבה הגרמנית בחיפה‪.‬‬
‫באותה העת רכשו תושביה כשלושת‬
‫הקבוצה ואמר‪ :‬עכשיו נאסוף בלי‪-‬קושי‬ ‫נה‪ ,‬ב‪.1918-‬‬ ‫אלפים דונם גם בחוף הכרמל‪ ,‬לא הרחק‬
‫מן הכפר טירה )היום ‪ -‬טירת הכרמל(‪.‬‬
‫מיליון דולר באמריקה!״‬ ‫האחוזה נקראה בשם ״הארטהוף החד­‬
‫שה״ על‪-‬שם כפר בגרמניה‪ ,‬ששימש‬
‫בימים ההם‪ ,‬בשעה שמספר הקבוצות‬ ‫בשעתו מרכז ראשון לאגודת ה״טמפל‪-‬‬

‫החקלאיות עדיין היה קטן ומצבן הכלכ­‬ ‫ועידת הקבוצות החקלאיות‬ ‫רים״‪.‬‬
‫לי והחברתי היה קשה‪ ,‬נתבקש שיתוף‬ ‫אולם עד מהרה נתברר לטמפלרים כי‬
‫היה זה מיקח טעות‪ :‬קרקעות האחוזה‪,‬‬
‫פעולה ביניהן ועזרה הדדית‪ .‬לשם כך‬ ‫אף־על־פי שהיו אדמות״סחף‪ ,‬לא היו‬
‫עמוקות די״הצורך ורבו בהן האבנים‪.‬‬
‫הממשל הצבאי האנגלי הפקיע את נתכנסה בטירה בשלהי אלול אותה שנה‬ ‫גם מים מתוקים לא נמצאו בהן‪ ,‬בשל‬
‫קרבת־יתר אל הים ‪ -‬ובמעט היבול‬
‫אדמות המושבה הגרמנית מבעליה‪ 6-4) ,‬בספטמבר(‪ ,‬ועידתן הראשונה של‬ ‫שאפשר היה להפיק שם שלחו תושבי‬
‫טירה את ידם ואימתו בכך את השם‬
‫מאחר שהיו נתינים של ארץ אויב ‪ -‬הקבוצות שבאה למחות על שוועד‪-‬‬
‫שיצא להם כגנבים ושודדים‪.‬‬
‫גרמניה‪ .‬עוד בשנת ‪ 1918‬יישבה במקום הצירים‪ ,‬נציגות ההסתדרות הציונית‬ ‫בשלהי המאה שעברה נבנו בהארט־‬
‫הוף החדשה בתים אחדים‪ ,‬כדי שאפשר‬
‫ההסתדרות הציונית את ״קבוצת בארץ‪ ,‬סירב לאשר אפילו תקציב‬ ‫יהיה גם להתגורר בה ולשמור על‬
‫היבול מקרוב‪ ,‬אבל אפילו נסיון זה לא‬
‫טירה״‪ ,‬כשם הכפר הסמוך‪ .‬מקצת חברי מינימלי לעבודה החקלאית בארץ‪.‬‬ ‫עלה יפה‪ .‬בשנת ‪ 1910‬החליטו צעירי‬
‫המושבה הגרמנית בחיפה לשים קץ‬
‫הקבוצה נמנו קודם לכן עם ״הקואופר­ הצעת התקציב הראשונה‪ ,‬בסכום כולל‬ ‫לעניין ולקבל עליהם את השמירה על‬
‫המקום ואת הגנתו‪ .‬באחד הלילות נורה‬
‫ציה״ במרחביה ‪ -‬הנסיון שנעשה שם של ‪ 536,000‬לירות מצריות )המטבע‬
‫למוות איש״טירה‪ ,‬שהתגנב אל כרם‬
‫בשנת ‪ 1911‬להגשים את תוכנית ששימש בארץ לאחר כיבושה בידי‬ ‫האחוזה ‪ -‬ולמחרת‪ ,‬בעיצומה של‬
‫חקירת המקרה במשטרה התורכית‪,‬‬
‫ההתיישבות המיוחדת של פרופ׳ פרנץ הבריטים(‪ ,‬שהגישה המחלקה לחקלאות‬ ‫התנפלו בני משפחתו של החלל על‬
‫מתיישב גרמני‪ ,‬פריץ אונגר שמו‪,‬‬
‫אופנהיימר‪ ,‬ועליהם ניתוספו גם פועלים ולהתיישבות‪ ,‬נדחתה ‪ -‬גם לאחר‬ ‫והרגוהו‪ .‬בעקבות אותו מעשה נפסק‬

‫מן המושבות‪ .‬הם הקימו משק קטן ששבה והועמדה על ‪ 164,000‬לי״מ‬ ‫עיבודן של אדמות הארטהוף החדשה ‪-‬י‬

‫וגידלו ירקות ואף מספוא לרפת‪ ,‬שהי‪ -‬בלבד‪ .‬לעומת אלה‪ ,‬נכון היה ועד‪-‬‬

‫תה ענף עיקרי ונחשבה במושגי העת הצירים להקציב רק ‪ 5,000‬לי״מ לחודש‬

‫ההיא לרפת גדולה‪ .‬את החלב היו לצורכי חקלאות והתיישבות‪ .‬על‪-‬כך‬

‫מוכרים בחיפה מבית לבית ‪ -‬״מן הכד נתכנסה הוועידה‪ ,‬פנתה במחאה אל‬

‫הציבור היהודי בגולה ויצאה בגילוי‪-‬‬ ‫אל הלקוח״‪.‬‬

‫יצחק בן צבי‪ ,‬ממנהיגי תנועת הפוע­ דעת נגד ״היחס המבטל של הוועד‬

‫לים בימי העליה־השניה ולימים הנשיא הפועל הציוני בלונדון‪ ,‬עם ועד‪-‬הצירים‬

‫השני‪ ,‬בא למקום עם קבוצה מאנשי בארץ‪ ,‬אל הפועל ואל צורת חייו‬

‫״פועלי״ציון״ בראשית פברואר ‪ 1920‬ועבודתו״‪.‬‬

‫והוא מספר בזכרונותיו‪ :‬״ביקרנו את ועידת הקבוצות החליטה גם על‬

‫טירה‪ ,‬והיא עשתה רושם טוב בנקיונה הכנסת מיכון מודרני למשקים ועל‬

‫ובסדריה‪ .‬בקבוצה יש ‪ 16‬חברים 'הזמנת בעלי מקצוע לענפים שונים‪ ,‬על‬

‫וחברות‪ ,‬ודרים בחדרים מרווחים השכלה חקלאית‪ ,‬על ייסוד חוות‪-‬לימוד‬

‫ונקיים )הרבה יותר נקי ממה שהיה לפועלות ועל חובת הזיקה אל ״המש‪-‬‬