Page 10 - etmol 101

P. 10

‫כל זאת בנוסף לדרכים אזוריות ולדר‬ ‫שרידי חנויות השוק בבית־שאן הרומית‬ ‫משקל שהובלתם היתה כרוכה בבעיות‬
‫כים שקישרו את הכפרים למערכת‬ ‫לא פשוטות‪ .‬העסקות העיקריות נוהלו‬
‫הכבישים המרכזית‪ .‬הדרכים הכפריות‬ ‫היתה ה״שיירה״ שנדדה אף היא‬ ‫באמצעות הנמלים בערי החוף‪ ,‬הסחד‬
‫נבנו ותוחזקו על‪-‬ידי הרשויות האוטו‬ ‫למרחקים ארוכים‪.‬‬ ‫רות הוטענו על ספינות והובלו לרחבי‬
‫העולם‪ .‬בעל הסחורה נסע עם סחורתו‬
‫נומיות היהודיות או השומרוניות‪.‬‬ ‫עם כל זאת‪ ,‬מרבית המסחר הבין‬ ‫באוניה או ששלח אותה בידי הספנים‬
‫יש להניח שראש וראשון לכבישי‬ ‫לאומי של הארץ התנהל בדרך הים‪.‬‬ ‫כפקדון‪ .‬השלטון הרומי הפך את אגן‬
‫הארץ היה הכביש מעזה לעכו‪ ,‬דרך‬ ‫הסוחר הגדול מכונה ביוונית ״פרגמטו‪-‬‬ ‫הים התיכון לאזור סחר כמעט פתוח‬
‫קיסריה‪ .‬כביש זה שירת את ערי החוף‬ ‫טס״ או ״אמפורוס״‪ ,‬במקורותינו מופיע‬ ‫לכל‪ .‬אחד האמצעים לכך היה הקמת‬
‫ואת התנועה ממצרים לסוריה‪ .‬תיאור‬ ‫בדרך כלל המונח ״תגר״ ולעתים‬ ‫תחנות מסחריות של עיר אחת בארצות‬
‫שמקורו כנראה במאה הרביעית מונה‬ ‫אחרות‪ .‬כך ידוע לנו על תחנות של‬
‫חמישה צירי תנועה עיקריים בארץ‪:‬‬ ‫רחוקות יותר ״פרגמטוטס״‪.‬‬ ‫אנשי טבריה ועזה בנמל אוסטיה של‬
‫הכביש מעזה לעכו‪ ,‬מאומרי שבסוריה‬ ‫רומא‪ .‬אף בארץ היו תחנות של ערי‬
‫לניאפוליס‪ ,‬היא שכם‪ ,‬דרך בית שאן;‬ ‫מערכת המסחר המפותחת חייבה‬ ‫חוץ‪ .‬בתחנות אלו ישבו סוכנים של‬
‫מסרינה שבצפון סוריה לסקיתופוליס‪:‬‬ ‫הקמתה של מערכת דרכים טובה‪ .‬עד‬ ‫הערים והן שימשו גם כאכסניה לסוח‬
‫מקיסריה לאלאוטרופולים ומירושלים‬ ‫התקופה הרומית כמעט שלא נסללו‬
‫לאשקלון‪ .‬נראה שאלו היו הכבישים‬ ‫כבישים בארץ‪ ,‬אם‪-‬כי היו נתיבי תנועה‬ ‫רים שהזדמנו למקום במסגרת מסחרם‪.‬‬
‫הראשיים בימי המחבר‪ ,‬אך לא תמיד כך‬ ‫מוסכמים‪ .‬כביש מוסדר למדי נבנה בימי‬ ‫סוחרים רבים מהארץ שהו ופעלו‬
‫בית חשמונאי בציר ירושלים־לוד וגם‬ ‫בערי העולם וסוחרים רבים מרחבי‬
‫היה המצב‪.‬‬ ‫הורדוס סלל כמה כבישים‪ .‬הכביש‬ ‫הממלכה הרומית והפרסית שהו בארץ‪.‬‬
‫בערים ולאורך הכבישים הראשיים‬ ‫הרומי הראשון שממנו נשתמרה עדות‬ ‫כבר באמצע המאה הרביעית שהו‬
‫נבנו פונדקים שהעניקו שירותי דרך‪,‬‬ ‫ברורה הוא כביש בית שאן־קיסריה‬ ‫יוונים בעכו‪ ,‬וסוחרי חוץ מאתונה פעלו‬
‫אוכל ואכסניה‪ .‬פונדקים אלו היו בידי‬ ‫שנסלל בשנת ‪ .69‬טראיאנוס והדריאנוס‬ ‫בירושלים‪ .‬על שהותם הרבה של סוחרי‬
‫בעלים פרטיים‪ ,‬אם‪-‬כי ייתכן שנבנו‬ ‫המשיכו בסלילת כבישים ובסוף המאה‬ ‫חוץ בארץ ניתן ללמוד מיפו‪ ,‬שהיתה‬
‫ביוזמה ממשלתית‪ .‬הרומאים עצמם בנו‬ ‫השניה הושלמה סלילת מרביתה של‬ ‫עיר מסחר בעלת חשיבות משנית‬
‫תחנות דרך למנוחה ולהחלפת סוסים‪,‬‬ ‫מערכת הכבישים בארץ‪ .‬קצתם נסללו‬ ‫בלבד‪ .‬בעיר זו נשתמר בית־קברות‬
‫שנועדו לשירות הדואר של השלטון‪,‬‬ ‫מסיבות בטחוניות‪ ,‬אולם לרובם היה‬ ‫יהודי מהתקופה הרומית ובין שישים‬
‫אך הועמדו גם לרשות עוברי אורח‬ ‫וחמש הכתובות שעל המצבות אנו‬
‫רגילים‪ .‬לאורך הדרכים הכפריות נחפרו‬ ‫ייעוד כלכלי בצד הייעוד הבטחוני‪.‬‬ ‫מוצאים מוכר כמון‪ ,‬כנראה יליד יפו‪,‬‬
‫נראה שכל עיר פוליס חוברה לכל‬ ‫סוחר גרוטאות מאלכסנדריה ושני‬
‫בורות מים ולפעמים אף ניטעו עצים‪.‬‬ ‫שכנותיה הקרובות ובנוסף לכך נסללו‬
‫עם כל זאת‪ ,‬תנאי הנסיעה לא היו‬ ‫כבישים שחיברו ערים עם צירי תנועה‪.‬‬ ‫סוחרי פשתן מטרסוס‪.‬‬
‫נוחים ומצב הבטחון היה מעורער‪.‬‬ ‫כבישים אלו איפשרו תנועה שוטפת‬ ‫המסחר עם סוריה והיישובים שמעבר‬
‫בדרכים פעלו ״גייסות של ליסטים״‬ ‫לאורך הארץ ולרוחבה‪ ,‬הם נסללו בידי‬ ‫למדבר המזרחי התנהל כמובן באמצעים‬
‫ובמקורות מוצג היוצא לדרך כמי שמס‬ ‫הצבא הרומי ואילו הרשויות המרכזיות‬ ‫יבשתיים‪ .‬ה״חמרת״ בגליל הגיעה‬
‫כן עצמו‪ .‬בעיות הבטחון הכבידו על‬ ‫וסיפקה סחורה לצור‪ ,‬לצידון ולעכו‪.‬‬
‫המסחר ובמדרש ויקרא רבה מסופר על‬ ‫טיפלו באחזקת הדרכים‪.‬‬ ‫למרחקים גדולים יותר הופעלה ה״גמ־‬
‫האב ״שאמר לבנו צא לפרגמטיא‬ ‫בנוסף לרשת הכבישים נבנתה רשת‬ ‫לת״‪ .‬טווח הנדידה של ה״גמלת״ היה‬
‫)מסחר( אמר לו‪ ,‬אבא מתיירא אני‬ ‫של דרכים כפריות‪ ,‬שהיו ברמה נמוכה‬ ‫כחודש ימים והיא שימשה לשיווק מצר‬
‫בדרך מפני הליסטים הרבים מפני‬ ‫יותר מאשר הכבישים והיו צרות‬ ‫כי מזון לתושבי המדבר‪ ,‬וייבאה עמה‬
‫ביותר‪ .‬רשת זו נשמרה כמעט בשלמו‬ ‫בשמים ומתכות‪ ,‬שהובאו מאז ומעולם‬
‫הפיריטין״‪.‬‬ ‫תה בשומרון‪ .‬מתברר שכל כפר נקשר‬ ‫דרך אזורים אלו‪ .‬אגב‪ ,‬מהתלמוד אנו‬
‫לכל שכניו במרחק של שלושה עד‬ ‫למדים שה״גמלים״ הרוויחו יותר‬
‫התחבורה הימית התנהלה בדרך כלל‬ ‫חמישה קילומטרים ולכפרים הגדולים‬ ‫מה״חמרים׳׳‪ ,‬והדבר מובן‪ ,‬מלאכתם‬
‫בספינות קטנות של שבעים וחמש‬ ‫היו דרכים אף למרחקים גדולים יותר‪.‬‬ ‫היתה קשה יותר‪ .‬אמצעי שיווק אחר‪,‬‬
‫טונות לערך‪ .‬ההובלה בספינות היתה‬
‫זולה בהרבה מהתחבורה היבשתית ועל‪-‬‬ ‫‪10‬‬
‫כן הועדף השימוש בהן גם לתחבורה‬
‫מקומית בכנרת‪ ,‬בים המלח ובין עיירות‬
‫החוף‪ .‬כלי התחבורה המקובל ביותר‬
‫בתחבורה היבשתית היה החמור שכושר‬
‫המשא שלו הוא כמאה ק״ג‪ .‬הסום‬
‫והגמל נזכרים לעתים נדירות‪ .‬העגלה‬
‫נזכרת במקורות לעתים רחוקות ביותר‪,‬‬
‫ונראה שבחיי היום‪-‬יום חשיבותה היתה‬
‫שולית‪ .‬רוב הדרכים הכפריות לא היו‬
‫ראויות לנסיעה בעגלה וטרם הוכרעה‬

‫השאלה אם הכבישים כולם צופו באופן‬
‫שהנסיעה בעגלות היתה אפשרית‪.‬‬
‫השימוש בעגלה לא היה כדאי גם‬
‫מבחינה כלכלית בגלל כמות המשא‬
‫המועטת ‪ 600-500 -‬ק״ג ‪ -‬שאפשר היה‬
‫להטעין עליה ובגלל הקצב האיטי של‬
‫השוורים שהיו מושכים אותה ‪ -‬ארבעה‬

‫עד שבעה מילין ליום‪.‬‬
‫מערכת המסחר חייבה התארגנות של‬
‫הסוחרים כדי להקל על השיווק‪ ,‬התח‬
‫בורה ובעיות המימון‪ .‬יש להניח כי‬

5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15