Page 12 - etmol 101
P. 12
חידושי רמז
דוד רמז היה ממייסדי תנוע ת הפועלים, ■ מנהיג ,מנהל וחדשן מילים
מנהל מוסדות ,שר ב מ מ שלה ומגדולי
מ חד שי הלשון -בנאום שנ ש א ב־1949
חידש מלים יותר מכל אדם אחר
מאת שלמה שבא
מליצה ,ועל־כן נקלטו מייד ונכנסו לדיבור העממי ,כמו דוד רמז היה מאנשי העליה־השניה ,ממייסדי תנועת
העבודה וממנהיגיה החשובים .שמו היה דוד דרבקין ,אבל
רמזור או תחבורה .לאחר מותו יצא ספר של נאומיו משנשא לאשה את ליבה רמז -זה היה שמה מבית אביה -
ומאמריו ,״טורים״ שמו ,בעריכת מרדכי קושניר ,והוא אימץ רמז אוהב העברית את שם משפחתה .היה זה אולי
מקרה יחיד שגבר נקרא על שם אשתו .ליבה לעומת זאת
שהביא גם את רשימת חידושיו המפתיעים.
ויתרה לבעלה וקראה לעצמה בשם עברי -אהבה.
כאמור ,הוא חידש מלים שהיה צריך להם יום־יום. דוד רמז נולד בשנת 1886ברוסיה ,הצטרף ל״פועלי ציון״
כשהיה מזכיר ההסתדרות חידש מלים מעולם הפועלים ,כמו ובשנת 1911נסע לקושטא בירת תורכיה ,כדי ללמוד
מובטל ,תעסוקה ,שיכון .כשעסק בענייני ים חידש מלים משפטים ,כהכנה לעלייתו לארץ .שם פגש את דוד בן״גוריון
הקשורים לנושא ,כמו סוור ומחפר .כשהיה שר התחבורה ואת יצחק בן־צבי ,שלמדו אף הם משפטים ,והשלושה
המציא מלים רבות ללשון התחבורה ,לרבות המלה תחבורה. התיידדו .ב״ 1913עלה לארץ .במלחמת העולם הראשונה
היה פועל בזכרון־יעקב וממארגני הסתדרות הפועלים.
את חידושו הראשון הביא לעולם בשנת ,1924כששימש לאחר ייסוד ההסתדרות נתמנה לעמוד בראש סולל״בונה,
ראש המשרד לעבודות ציבוריות ,קודמו של סולל־בונה, המפעל הקבלני הגדול ביותר בארץ שנוסד על־ידי ההסתד
ונשא נאום על הישגי הפועלים בתחום הבניין ,הוא אמר אז: רות .היה מזכיר ההסתדרות אחרי בן״גוריון במשך עשר
״במאמצים קיבוציים רבים כבש הפועל העולה נתיב- שנים ויושב ראש ״הוועד הלאומי״ .אחרי קום המדינה
עבודה חדש בארץ והקים מצוה לאומית חדשה :בניין עברי
למלוא בית קיבולו -חפירה עברית ,ניקוז עברי ,בניה התמנה לשר התחבורה הראשון.
עברית מהמסד ועד הטפחות ,גמלות וחמרות עברית ,סבלות רמז יזם וניהל מפעלים גדולים ,ביניהם נמל תל-אביב,
מוסדות סעד לפועלים וחברת ספנות ששימשה יסוד
חוף עברית ,סיתות עברי ,חציבה עברית״. ל״צים״ .אבל בתחילת דרכו ,עוד ברוסיה ,היה מורה
ופירסם שירים ב״השלוח״ בעריכת ביאליק .בעיקרו של
שומעיו התרגשו ממניין ההישגים שמנה ,אבל יודעי דבר ,כמו אנשי־מעשה רבים בתנועה הציונית ,היה ביסודו
העברית שביניהם התרגשו אולי יותר :בפעם הראשונה
איש״רוח ,שהפנה את כשרונותיו ויכולתו לעשיה.
באה ללשון המלה ניקוז.
בשנות השלושים היה מזכיר ההסתדרות .בשנת 1933 ובכל זאת ,הוא לא היה רק איש מעשה ,שכן דוד רמז היה
הודיע על הקמת קרן חוסר עבודה ,ולשם כך פירסם כרוז אחד ממחדשי המלים החשובים בעברית ,ואפשר למנות
אותו עם המחדשים הגדולים שלה .בין המנהיגים של תנועת
שהכותרת בראשו אומרת :״יד למובטל״. הפועלים אפשר למצוא לו רק מתחרה אחד שחידש אף הוא
והיתה זו פעם ראשונה שהמלה מובטל באה לעברית, מלים -שר החוץ וראש הממשלה משה שרת ,אבל נראה
ויחד עמה חידש רמז גם את מילת הפתרון לאבטלה - שרמז עלה עליו ,חידש מלים רבות יותר וחשובות יותר.
תעסוקה .מלה נוספת שנולדה תוך כדי משא־ומתן בענייני כאשר חסרו לרמז בעיסוקיו היום־יומיים מלים ,הוא חידש
אותן ,לעתים בו במקום ,לעתים במחשבה מראש ,ורבים
עבודה ושכר היתה -ותק. מחידושיו נקלטו .ומאחר שעיסוקיו היו בעולם המעשה
כאמור ,רמז טיפל גם בענייני ים והיה בין מניחי היסוד חידש מלים מעשיות ,שאנו משתמשים בהן הרבה בלי שנדע
לימאות העברית .הוא המציא גם את המלה ימאות .בחורף מי בעליהן .חידושיו -פשוטים ,בהירים ,קצרים ,בלי שמץ
1937הודיע :״בחודש אייר תרצ״ז 12 ,באפריל ,1937ניתן
האישור מטעם הרושם לחברת נחשון בע״מ שמטרתה 12
לעסוק בימאות לכל ענפיה״ .וכך באה ימאות לעולם ,על
משקל חקלאות .כשמונה חודשים אחר־כך הופיע במסיבת.
עתונאים בנמל תל״אביב ,שקם שנתיים לפני כן ,דיבר על
הצורך להרחיבו וסיפר מה נעשה בו :עובדים בו 250עובדי
ים היודעים את מלאכתם וכן ״ 180סוורים״ .העתונאים
רשמו את דבריו בזריזות ,איש מהם לא שם לב כי חידוש
בא לעולם -המלה סוור.