Page 4 - etmol 101
P. 4
תוארה בהרחבה ובדרך־ארץ בידי המומר יצחק דה״קוסטה ישראל 36 .שנים עמד לעהרן בראש המוסד ,יצק את דפוסיו
בשנת .1822דה־קוסטה תיארו :״נודע כישר באורח קיצוני האירגוניים והקים את שלוחותיו השונות ,כיתת את רגליו
בבורסה של אמסטרדם .הוא תלמיד־חכם וצדיק בהנהגותיו מקהילה לקהילה וממדינה למדינה כדי לעורר את הלבבות
ובעל אורח־מחשבה אדוק .אך מזכיר יותר את האיסיים
מאשר הפרושים ,בצדדו בהתבדלות ובפרישות קיצונית״. ולהתקין סדרי־התרמה ,ביסס את מעמדו הדומיננטי של
דה־קוסטה הדגיש את נטייתו לקבלה ,לפרישות ולחומרות המוסד בארצות״הגולה והאדיר את סמכותו ביישוב.
יתירות)צומות ,סיגופים ,טבילה במקווה ,הקפדה יתירה על
חשש שעטנז( ,שבעטיה נוצרו חילוקי־דעות בינו לבין לא במקרה נקבע שם המוסד :היה בכך רמז מפורש
הקהילה ,שגרמו לבסוף להקמת בית־כנסת פרטי ,שבו למגמות מייסדיו להיות לכתובת מרכזית לענייני החלוקה
הנהיג לעהרן נוסח־תפילה כרצונו ועסק עם חבריו לדעה במרוצת הזמן תבעו אנשי פקוא׳׳ם לעצמם סמכות בלעדית
לקביעת דרכי־המגביות והוצאת הכספים ולמינוי נציגיהם
בלימוד גמרא וקבלה. בארץ־ישראל ובארצות״הגולה ,ודחו כל נסיון להתערבות
בתו היחידה ,צפורה ,נישאה לאחיו עקיבא לעהרן. בענייניהם .עד סוף המאה ה״ 19נודעה להם השפעה עצומה
מאשתו השניה לא נולדו לו ילדים ,ואילו אחידחתנו עקיבא על חיי״היישוב ,וחלקם היה מכריע בהחזקתו ובקיומו,
היה ערירי .ייתכן שאף בשל עובדה זו השקיעו את כל כוחם כשהם משתדלים לא רק לכלכלו מבחינה גשמית אלא גם
ומרצם בעבודת הפקוא״ם .לאח האמצעי ,יעקב מאיר ,היו לקבוע בענייניו הרוחניים והחברתיים ביד חזקה ובזרוע
נטויה .משטרם התקיף קומם עליהם רבים וגרם למאבקים
ילדים. ממושכים וחריפים; אך הפקוא״ם לא ויתרו על עמדותיהם
ועל השקפותיהם אף כמלוא הנימה .האיום בהפסקת החלוקה
כבר בצעדיהם הראשונים עלה בידי ראשי המוסד החדש למתמרדים ,ואף בהתפטרות מכהונתם ,הלך ונישנה כדי
להגדיל את התרומות למען ארץ־ישראל ,אך ״מכת לשוות תוקף שנדרש לתביעותיהם .מעטים היו המקרים
השד״רים״ לא פסקה .בין האשכנזים לספרדים מזה ובין שבהם העזו להמרות את פיהם .במרוצת־השנים נעשה
החסידים והפרושים מזה לא חדלו המריבות וטענות־הקיפוח המוסד לסמכות בלעדית בענייני כספים והנהגת היישוב.
ההדדיות ,וראשי הפקוא״ם ביקשו לשים קץ להתרוצצות בכל עניין היו עיני היישוב נשואות אל הכרעתם ועל פי
המביכה .ביוזמתו של הרב שלמה הירשל ,רבה הראשי של
אנגליה ,הוחלט בסיון תקפ״ד ) (1824להקים אירגון־קבע מוצא פיהם מאמסטרדם נפל דבר.
של מתרימים ותורמים למען ארץ־ישראל בשם ״חברת מוצא משפחת צבי הירש לעהרן ,ראש הפקוא״ם ,היה
תרומת הקודש״ ,בהנהלת הפקוא״ם .הכוונה היתה למנות מכפר במחוז וירטמברג בגרמניה .אביו של צבי הירש,
גבאים בכל הקהילות והארצות ,שיאספו את התרומות אברהם משה לעהרן ,היגר בשנת 1800לערך להולנד,
השונות ויעבירון במרוכז לאמסטרדם .התרומות נחלקו התיישב תחילה בהאג וכעבור שנים אחדות העתיק את
לסוגים שונים :התחייבויות שנתיות או חודשיות קבועות; מושבו לאמסטרדם ,ובה הוא תפס עמדות מרכזיות ,הן
תרומות של ״מתנת יד״ בחגים שבהם מזכירים נשמות, בציבור היהודי והן בחיי־הכלכלה של המדינה .ב־1810
נדרים בעת עליה לתורה ,כספים של ״מחצית השקל״ בליל לערך חזר להאג ,כיהן כפרנס ודיין בקהילה ובלט בפעילותו
פורים; והתרומות באמצעות הקופות על שם רבי מאיר בעל הציבורית .אשתו היתה לאה יטלה ,בת הרב בנדיט דוסנוס
הנס ,שניצבו בבתים רבים .עם הקמת החברה הוסכם על מנימעחען ונולדו להם שלושה בנים ושלוש בנות .הוא נפטר
ביטול מוחלט של השד״רות ,שאכלה חלק ניכר מן בהאג בשנת .1815שלושת בניו ,צבי הירש ,יעקב מאיר
ועקיבא היו לדמויות בולטות ביהדות הולנד ,ועמדו זה
התרומות. לאחר זה בראש הפקוא״ם .בייחוד צבי הירש ועקיבא
כך אורגנה רשת מסועפת ,שהקיפה במרוצת״הזמן את הצטיינו בתקיפותם ובקיצוניות חסרת־פשרות .הם הטביעו
הולנד ,רוב מדינות גרמניה ,ארצות סקנדינביה ,המושבה את חותמם האישי על אורחות חייו של היישוב .הם היו
ההולנדית סורינאם ,אנגליה ,צרפת ,בלגיה ,חלק של גבירים אדירים ,אנשי־עסקים מצליחים ופרנסי״קהל בעלי
איטליה וקהילות בארצות״הברית .לאמסטרדם הגיעו גם עמדות מרכזיות ביהדות הולנד .עם זאת נודעו כתלמידי־
תרומות מקהילות הממלכה האוסטרית ,ולעתים גם מאירופה חכמים מובהקים ,ובאגרותיהם נשתזרו דברי תורה והלכה
המזרחית .אפשר לשער את היקף ההתכתבות העניפה, לרוב ,כשם שגם סגנונם העברי מעיד על בקיאות מרובה
שצריך היה לנהל עם כל הגורמים והממונים בקהילות,
גדולות כקטנות ,וכן את העבודה הכבירה שהיתה כרוכה במקורות ובמכמני״הלשון.
בעשיית נפשות למען ארץ־ישראל ,בפיקוח על עבודת־ אבי המשפחה הוריש לבניו את נוהגי חסידות אשכנז
הגבאים ובמינוייהם ,בדאגה להעברת הכספים לאמסטרדם והקירבה לקבלה .הם נהגו להתפלל לפי נוסח ספרד ,ומשום
ואחר־כך ליעדם -ולבסוף בטיפול בפרטי החלוקה ,אגב כך חתרו לקיים בביתם מניין משלהם :נהגו ללבוש בגדי
לבן בשבת ולקיים מנהגים שונים של מקובלים .במשך כל
התנצחות מתמדת של העדות והכוללים על חלקם בכספים. המאה ה־ 19דבקו באורח־חיים של חסידים ומקובלים ,שהיו
אף־על־פי־כן ,הוצאות המינהל היו מועטות .הפקוא״ם יוצאי־דופן ביהדות הולנד .סביבם התרכז גרעין קטן של
השתדלו לקמץ ככל האפשר :הכל נעשה שלא על״מנת לקבל חסידים ומקובלים ,קיצוניים בהשקפותיהם ובאורח־חייהם,
פרס .מן הדינים־והחשבונות שנתפרסמו לאחר״זמן וציינו
כל פרוטה שהוצאה ,למדים אנו עד כמה הקפידו למעט שהיטו גם הם שכם לפעולה למען היישוב בארץ־ישראל.
בהוצאות ,כדי שלא לגרוע מתרומות״הקודש .ההוצאה האחים לעהרן הוציאו סכומי־עתק לתמיכה בלומדי־תורה,
המינהלית הסתכמה ב־ 8-6אחוזים בממוצע מכלל ההכנסה, במוסדות ובחיבורים תורניים .מחברים מכל העולם היטיבו
בשעה שלפנים רגיל היה השד״ר ליטול לעצמו כשליש מן לדעת ,שכדאי לכתת רגליהם לבית לעהרן וייענו שם ביד
הכספים שאסף ,ולבד מזאת את דמי־הוצאותיו המלאות - נדיבה .מובן מאליו ששמם התנוסס בראש רשימת התורמים
כלומר כמחצית התרומות ודאי לא הגיעה ליעדה .היחיד
שקיבל שכר כלשהו במפעל הפקוא״ם היה הסופר״המזכיר. למען עניי ארץ־ישראל.
כל שאר ההוצאות המשרדיות היו על חשבונו של הבנק.
נסיעותיו הנרחבות והמרובות של לעהרן ,לשם אירגון בני משפחת לעהרן היו שותפים לבנק ״הולנדר את
לעהרן״ ,שהרי צבי הירש לעהרן היה חתנו של דוד הולנדר
מאלטונה ,גם הוא נדבן עשיר .הבנק שימש לכל העסקות
של העברת כספים לארץ־ישראל ,שהיו לעתים קשות
ומסובכות בשל נסיבות״הזמן ושיבושי־הקשרים .על הבנק
ופעולתו למען ארץ־ישראל -בהשוואה לפעולת מונטיפיורי
-העיד לא אחר מאשר קרל מרקס ברשמיו מאמסטרדם
משנת .1843דמותו הנמרצת והסגפנית של צבי הירש
