Page 74 - josephus_volume_two
P. 74

‫ספסיינוסאל האובנה‬

     ‫בבלי‪ ,‬גיטין‬           ‫איכ"ר ענף ב‬             ‫איכ"ר ענף א‬             ‫אדר"נ נו"ב‬              ‫אדר"נ נו"א‬
                                                                                                                 ‫‪26‬‬
                               ‫אמ' להו‪ :‬הן הוא‬              ‫אזלון ואמרין‬
                             ‫מלכא‪ .‬אמרין ליה‪:‬‬      ‫לאספסיינוס‪ :‬חד יהודי‬                                          ‫‪27‬‬
                             ‫מאן את בעי? אמ'‬        ‫בעי למשאל בשלמך‪.‬‬                                             ‫‪28‬‬

                               ‫להו‪ :‬דאנא שאיל‬             ‫אמ' להון‪ :‬ייתי‪.‬‬                                        ‫‪29‬‬
                                ‫בשלמיה‪ .‬אזלון‬
                               ‫ואמרין ליה‪ :‬אית‬
                           ‫הכא חד יהודאי ובעי‬
                               ‫למשאל בשלמך‪.‬‬
                            ‫אמ' להו‪ :‬אייתוניה‪.‬‬

     ‫כי מטא לגביה א"ל‪:‬‬     ‫אתא לגבי ושרי‬             ‫מן דאתא אמ' ליה‪:‬‬      ‫אמרו לו‪ :‬אוודי‬
        ‫שלם עלך מלכא‬         ‫מקלסיה‪ :‬יחי‬           ‫יכירא מאני אפלטור‪.‬‬       ‫דומני פיטון‪1.‬‬
        ‫שלם עלך מלכא‪.‬‬          ‫מרי מלכא‪.‬‬

     ‫אמ' ליה‪ :‬מחייבת‬           ‫אמ' ליה‪ :‬קטלתני‪.‬‬        ‫אמ' ליה‪ :‬שאיל'‬      ‫אמרו לן‪ :‬אתה הוא‬
     ‫תרתי קטלי‪ .‬חדא‪,‬‬              ‫אמ' ליה‪ :‬למה?‬       ‫דמלך שאילת בי‪,‬‬         ‫בן זכיי? אמר לו‪:‬‬
     ‫דלאו מלכא אנא‪.‬‬              ‫[שאילית דמלכא‬     ‫ואנא לית אנא מלך‪,‬‬
                                                      ‫וכדו שמע מלכא‬        ‫הין‪ .‬א' לן‪ :‬הרגתני‪.‬‬
       ‫ועוד‪ ,‬אי מלכא‬          ‫שאלת בי ולית אנא‬     ‫וקטיל לההוא גברא‪.‬‬
        ‫אנא אמאי לא‬        ‫מלך וכדון שמע מלכא‬
         ‫אתית לגבאי?‬       ‫הוא משלח וקטיל לי]‪.‬‬

      ‫אמ' ליה‪ :‬דקאמרת‬      ‫אמ' ליה‪ :‬ואם את לית‬     ‫אמ' ליה‪ :‬אית לית את‬          ‫א' לו‪ :‬אל תירא‪.‬‬
         ‫לאו מלכא אנא‪,‬‬       ‫מלך‪ ,‬סופך למיהוי‪,‬‬        ‫מלך‪ ,‬סוף את מלך‪.‬‬              ‫א' לו‪ :‬למה?‬
                                ‫דלית ביתא הדין‬
      ‫[ע"ב] איברא מלכא‬             ‫חרב בידי גבר‬    ‫דלית ביתא הדין חריב‬     ‫א' לו‪ :‬כתוב בתורתינו‬
     ‫את‪ ,‬דאי לאו מלכא‬                                  ‫אלא על ידי מלך‪,‬‬     ‫שאין הבית הזה חרוב‬
     ‫את לא הוה מימסרא‬       ‫הדיוט‪ ,‬אלא ביד גבר‬
                              ‫מלך‪ ,‬דהוא בייתיה‬      ‫שנ'‪' :‬והלבנון באדיר‬           ‫אלא ביד מלך‪,‬‬
          ‫ירושלם‪ 2‬בידך‪,‬‬                                 ‫יפול' (יש' י ‪.)34‬‬
                            ‫דמלכא דעלמא ולית‬                                ‫שנ'‪' :‬והלבנון באדיר‬
         ‫דכתיב 'והלבנון‬        ‫גבר הדיוט שליט‬                                   ‫יפול' (יש' י ‪.)34‬‬
      ‫באדיר יפול' (יש' י‬           ‫ביה אלא מלך‬
      ‫‪ )34‬ואין אדיר אלא‬
                           ‫דכת'‪' :‬והלבנון באדיר‬
         ‫מלך‪ ,‬שנ' 'והיה‬         ‫יפול' (יש' י ‪.)34‬‬
      ‫אדירו ממנו ומשלו‬
      ‫מקרבך יצא' (יר' ל‬
     ‫‪ )21‬ואין לבנון אלא‬
     ‫בית המקדש דכתיב‬

         ‫'ההר הטוב הזה‪,‬‬
     ‫והלבנון' (דב' ג ‪.)25‬‬

     ‫אוודי דומני פיטון] אין דידומני אימיפרטון פ יובי רומני מלכא מ חסר וט‪ .‬מדרש משלי טו‪ ,‬מהדורת וויסאצקי‪ ,‬עמ' ‪' :126-125‬רבה דידו‬                          ‫‪	1‬‬
                                                                 ‫מני פלטור דמלכותא'‪ .‬נוסח זה קרוב מעט יותר לאיכ"ר ענף א (פלטור‪-‬אפלטור)‪.‬‬                  ‫‪	2‬‬

     ‫ירושלם] חסר‪ .‬ואין לבנון אלא בית המקדש שנ' פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך בקטעי מדרש תימני ניו יורק ‪Rab. 1718.93-100‬‬
                                                                                                                                       ‫ו־‪Rab. 1729.64-6‬‬

‫‪613‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79