Page 3 - etmol 60

‫ל״ברית החדשה״‪ ,‬שאינה אלא ״עצם מעצמנו ובשר מבש­‬ ‫סופרים ומשוררים יוצאים להגנת‬
‫רנו״‪ .‬אפשר ליהודי להיות מסור לעמו בלב ונפש‪ ,‬טען‪ ,‬ועם‬
‫זאת להתייחס לאגדת ישו בן האלוהים שכיפר בדמו על‬ ‫זכותו של ברנר להביע דעתו‪ ,‬אפילו‬
‫חטאי האדם ״ברטט נפשי רליגיוזי ]דתי[״‪ ,‬וזאת גם אם הוא‪,‬‬
‫ברנר‪ ,‬אינו רואה במיתוס זה אלא סתימת מוחות בשטויות‪.‬‬ ‫שחלקם לא הסכימו עמו • מאבק על‬
‫אם כך ואם כך‪ ,‬אין ברנר סבור שיש חשיבות לכל העניין‪.‬‬
‫״נניח‪ ,‬איפוא‪ ,‬את חכמת התיאולוגיה לגלחים )כמרים(‬ ‫חופש הדעות שנערך בשנת ‪1910‬‬
‫משלהם ומשלנו״‪ .‬הבעיה החיונית היא ‪ -‬הבראתו של העם‬
‫היהודי החולה‪ ,‬בלי משיח‪ .‬״אנחנו היהודים החיים‪ ,‬בין אם‬ ‫׳הוועד האודיסאי׳‪ ,‬שעמד בראש חובבי״ציון ברוסיה‪,‬‬
‫אנחנו מתענים ביום כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר‬ ‫החליט בשנת ‪ 1902‬להפנות חלק גדול מכספיו‪ ,‬כספי תרו­‬
‫בחלב ‪ ------‬איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים‪.‬״‬ ‫מות‪ ,‬לפעולות חינוך ותרבות בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בהתאם להחל­‬
‫טה זו ייסד בתי‪-‬ספר‪ ,‬תמך במוסדות חינוך ותרבות‪ ,‬שיגר‬
‫תגובות חריפות‬ ‫מורים לארץ‪ ,‬פתח ספריות והעניק סיוע לעתונים ולבט‪-‬‬
‫אונים‪ .‬מסיוע זה נהנה גם הדו‪-‬שבועון ״הפועל הצעיר״ של‬
‫מובן מאליו שדעות כאלה לא יכלו להישאר בלי תגובה‪.‬‬ ‫מפלגת ״הפועל הצעיר״‪ .‬שיעור התמיכה שקיבל היה ‪100‬‬
‫החריף במגיבים היה העתון ״החרות״‪ ,‬שיצא לאור בירוש­‬ ‫פראנק לחודש‪ .‬קצבה זו‪ ,‬קטנה כשלעצמה‪ ,‬היתה חשובה‬
‫לים‪ .‬ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ 1910‬הופיע בעתון מאמר‪-‬ראשי בשם‬
‫״כפירה או הסתה״ ובו כונה חיבורו של ברנר ״מאמר‬ ‫מאוד לעיתון הפועלים‪ ,‬שאמצעיו היו דלים‪.‬‬
‫מחוצף״ אשר עיקרו‪ ,‬לדעת ״החרות״‪ ,‬אינו סתם כפירה‬ ‫ב״הפועל הצעיר״ השתתפו טובי הסופרים העברים בארץ‬
‫אלא הסתה להתנצרות‪ ,‬שהרי פירוש דבריו של הסופר הוא‪,‬‬ ‫ובחוץ לארץ ובעיני רבים נחשב לבטאון המשובח ביותר‬
‫מאלה שהופיעו באותו זמן‪ .‬עם סופרי הבטאון נמנה גם יוסף‬
‫שגם משומד יכול להיות יהודי לאומי‪.‬‬ ‫חיים ברנר שהיה כבר אז אחד מעמודי התווך של הספרות‬
‫שמע מאמרו של ברנר הגיע אל אחד‪-‬העם‪ .‬אחד‪-‬העם היה‬
‫שנים רבות חבר ב״וועד האודיסאי״ ודמות מרכזית בקרב‬ ‫העברית‪.‬‬
‫חובבי‪-‬ציון‪ .‬השקפותיו הטביעו את חותמן על מעשיהם‪ .‬גם‬ ‫לברנר היה מדור קבוע ב״הפועל הצעיר״ שנקרא ״בעתו‪-‬‬
‫ההחלטה על הקדשת סכומים גדולים לפעולה חינוכית‬ ‫נות ובספרות״‪ .‬בגליון ג׳ לשנת תרע״א )‪ (1910‬פירסם‬
‫ותרבותית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נתקבלה בהשראתו‪ .‬אולם לאחר‬ ‫במדורו מאמר בענייני דת שעורר תהודה רבה‪ .‬את המאמר‬
‫שנת ‪ 1902‬פרש מן הוועד ולא התערב הרבה במעשיו‬ ‫פתח בדברים על המרת הדת‪ .‬ההשתמדות איוולת היא‬
‫ברוסיה‪ ,‬וגם התערבות זו פסקה כמעט לאחר שנת ‪1907‬‬ ‫בעיניו‪ .‬אין כל ודאות שאיש אשר התנצר משום שהנצרות‬
‫כשעבר לגור בלונדון‪ .‬אולם עתה לא יכול לשקוט‪ .‬הוא כתב‬ ‫היתה יפה בעיניו יותר מן היהדות‪ ,‬לא יתאסלם לכשישתנה‬
‫ל״וועד האודיסאי״ )באמצעות ידיד שלו‪ ,‬מחברי הוועד(‬ ‫שוב טעמו הדתי‪ .‬אלא שלדידו של ברנר‪ ,‬אין המרת הדת‬
‫ואמר כי יש עלבון לאומי ״בחוצפה כזו״ של ברנר‪ ,‬״ביחס‬ ‫היהודית מעמידה בסכנה את קיומו של עם ישראל‪ .‬״יהודי‬
‫לאותה האמונה שמסרו בני עמנו נפשם עליה במשך אלפי‬ ‫וטלית ותפילין אינו היינו הך‪-------‬צורו ת החיים העיקר­‬
‫יות של היחיד והאומה לא מפי הדת הן ניזונות וחיות‪ .‬הדת‬
‫בעצמה ‪ ------‬אינ ה אלא חלק מצורות החיים שבני אדם יצרו‬

‫אותן לרצונם״‪.‬‬
‫משום כך אינו נבהל מן ״הברית החדשה״ )האבנגליון(‬
‫ואילו ל״ברית הישנה״‪ ,‬כלומר ‪ -‬התנ״ך‪ ,‬אין‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫חשיבות עליונה‪ .‬מצויים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ספרים מאוחרים ביהדות‬
‫שהם גדולים ועמוקים יותר‪ .‬אכן‪ ,‬יש ערך לתנ״ך בתור‬
‫״שרידי זכרונות מימים רחוקים ובתור התגלמות רוח עמנו‬
‫ורוח האנושי שבנו״‪ ,‬אבל מבחינה זו יש חשיבות גם‬