Page 5 - etmol 60

‫ברנר וסופרי ארץ־ישראל‪ :‬עגנון‪ ,‬שמעונוביץ ואד׳ר‬ ‫היהודי הדתי לזה שאינו דתי לגבי מורשת העבר היהודית‬
‫הוא‪ ,‬שהראשון אומר‪ :‬״אני מאמין״ ואילו השני טוען‪ :‬״אני‬
‫שם ‪ -‬הוא אדם עובד‪ ,‬אדם שבחר להתפרנס מיגיע כפיו‪,‬‬ ‫מרגיש״‪ .‬אשר לברנר ושכמותו הרי סבור אחד״העס שכל‬
‫אדם הרואה בעבודה את הדרך לתחיית ישראל‪ .‬לנו אינה‬ ‫אותו ׳קשקוש מלים‪ -------‬כ ל אותו ציניזמוס בכוונה להכ­‬
‫רצויה לא רק התמיכה שאחרים באים לתמוך בנו‪ ,‬כי אם גם‬ ‫עיס׳‪ ,‬לא היה ראוי לתגובה לולי ביטא אופנה ארצישראלית‬
‫הדאגה שאחרים באים לדאוג לנו‪ ,‬כי יש בדבר משום‬ ‫ההולכת ומתפשטת‪ ,‬לבעוט לא רק במסורת הדתית אלא גם‬
‫השפלה״‪ .‬הרי רגשות כאלה ‪ -‬כותב א‪.‬ד‪ .‬גורדון ‪ -‬מגלים‬ ‫במורשת העבר המהווה למעשה דבק לחיים לאומיים‪ .‬מי‬
‫רק כלפי נחות דרגה ובזה ממותתים את כבוד האדם שבו‪,‬‬ ‫שאינו מוכן להיכנע להלוך רוח זה מנופפים נגדו בנשק של‬
‫ואילו ״אנחנו צריכים קודם כל ויותר מכל לשמור על כבוד‬
‫האדם ועל חרות האדם שבנו״‪ ...‬לכן פסולה כל תמיכה‪ ,‬גם‬ ‫חופש הדיבור‪.‬‬
‫כשהיא באה מגוף נקי כפיים ובעל כוונות טובות בוועד‬ ‫אחד״העם מתייחם גם למאמר שהופיע ב״החרות״‪ .‬למותר‬
‫חובבי‪-‬ציון‪ ,‬שיושבים בו אנשים דגולים כביאליק‪ ,‬אוסיש־‬ ‫הוא‪ ,‬לדידו‪ ,‬להכחיש שברנר מסית להתנצרות‪ .‬אבל מתקבל‬
‫קין ואחרים‪ ,‬וגם אם היא אינה מוענקת לידיהם של הפועלים‬ ‫על הדעת‪ ,‬שהמיסיונרים בוודאי ששים ושמחים על כך‬
‫כפרטים אלא למערכת עתונם‪ .‬״משכו ידיכם מכל תמיכה ‪-‬‬ ‫שיהודים יצאו נגד שלילתו של ישו המושרשת ביהדות‪.‬‬
‫קרא ‪ -‬עזבו את מחשבותיכם על דבר עזרה מן הצד‪ ,‬מאיזה‬ ‫ואפשר שגישה כזאת תביא לכך ש״יהודים לאומיים ‪- -‬‬
‫‪-‬יפסעו על חללי הדורות עד שיגיעו לכסא הכבוד של ׳בן‬
‫צד שיהיה ואיזו עזרה שתהיה‪ ,‬עזרתנו היא בנו בעצמנו״‪.‬‬ ‫האלהים׳ ושם יאחזם רטט רליגיוזי״ ]דברי ברנר כנ״ל[‪ .‬את‬
‫גורדון הביע כאן עמדה קיצונית ביותר‪ ,‬בהתעלמו מן‬ ‫מאמרו החריף והארסי ממתן אחד״העם בסופו בהנחה‪ ,‬שלו‬
‫הדברים שהמציאות הכתיבה‪ .‬גם חבריו‪ ,‬אנשי העליה‬ ‫ידעו בעלי דעות כשל ברנר אנה עלולות השקפותיהם‬
‫השנייה‪ ,‬סלדו מן התמיכה‪ ,‬התמיכה הפילאנטרופית האי­‬
‫שית‪ ,‬מסוג זה שנתן הבארון רוטשילד לאיכרי המושבות‬ ‫להוליך‪ ,‬היו בולמים את עצמם בעוד מועד‪.‬‬
‫אשר הביאה להידרדרותם‪ .‬אבל הם נוכחו לדעת שתמיכה‬
‫במפעלים מקרן ציבורית‪ ,‬היא הכרחית‪ ,‬בהעדר עזרה‬ ‫תמיכה אינה רצויה‬
‫ממשלתית כלשהי בארץ באותם ימים אפילו לעניינים חיו­‬
‫גישה ייחודית על הפרשה הביע אהרון דוד גורדון‪,‬‬
‫ניים כגון מים‪ ,‬כבישים‪ ,‬בתי‪-‬ספר‪.‬‬ ‫ממנהיגיה הרוחניים של תנועת הפועלים והוגה תורת העבו­‬
‫אשר ל״הפועל הצעיר״ והתמיכה הרי הבטאון החזיק‬ ‫דה‪ ,‬עבודת כפיים‪ ,‬לשמה‪ .‬ב״מכתב גלוי לחברי הפועלים״‬
‫מעמד גם בלי סיועם של חובבי‪-‬ציון‪ ,‬והתקיים עוד שנים‬ ‫שהופיע ב״הפועל הצעיר״ גליון ‪ 11‬משנת תרע״א‪,1911-‬‬
‫רבות‪ ,‬גם אחרי שמפלגת ״הפועל הצעיר״ חדלה להתקיים‪,‬‬ ‫הוא מביע הסתייגות מוחלטת מצעדם של חובבי‪-‬ציון‪ ,‬אך‬
‫כאשר התאחדה ב‪ 1930-‬עם מפלגת ״אחדות העבודה״‬ ‫עיקר דבריו נסבים על התמיכה כשלעצמה‪ .‬״הפועל ‪ -‬כתב‬
‫ושתיהן הקימו את ״מפלגת פועלי ארץ‪-‬ישראל״‪ ,‬היא‬

‫מפא״י‪ .‬למעשה‪ ,‬פסק העתון להופיע רק בשנת ‪.1970‬‬