Page 10 - etmol 60

‫‪tv.‬‬

‫מסע בראשית המאה בדרך ירושלים‬ ‫מאת עמיאל יאראק‬ ‫אם נסתכל במפת מרכז הארץ‬
‫ונבחן את הכיוון בקו האוויר בין‬
‫לשפלה‪ .‬בזמן העתיק היתה‪ ,‬איפוא‪,‬‬ ‫שני הגאיות העמוקים האלה בואכה‬ ‫שתי הערים הגדולות במדינה ירוש­‬
‫ירידה גדולה אחת מהרי ירושלים‬ ‫ירושלים‪ .‬מכאן פשר העליות והירי­‬ ‫לים הבירה ותל״אביב‪ ,‬נמצא כי‬
‫לשפלה‪ ,‬בניגוד לכביש בימינו היורד‬ ‫דות החריפות דרך הקסטל הנמצא‬ ‫המרחק בקו אויר בין מרכזי שתי‬
‫ועולה פעמיים מירושלים עד סביבות‬ ‫ברכס שבין עמק נחל כסלון‪ ,‬המבתר‬ ‫הערים הוא כ־‪ 50‬קילומטר‪ .‬אותה‬
‫אבו גוש‪-‬שורש‪ ,‬לפני הירידה דרך‬ ‫את אזור אבו‪-‬גוש‪-‬קריית‪-‬ענבים‬
‫ובין הנחל העמוק יותר ‪ -‬נחל שורק‬ ‫מפה תראה לנו‪ ,‬שהכביש הראשי‬
‫שער‪-‬הגיא לשפלה‪.‬‬ ‫מירושלים לתל־אביב מתפתל בהרי‬
‫גם מסילת הברזל שהושלמה‬ ‫העובר את הכביש ליד מוצא‪.‬‬ ‫יהודה כמעט ישר מערבה עד שער‬
‫בשנת ‪ 1892‬מיפו לירושלים מתא­‬ ‫נחל שורק שמוצאו כ‪ 10-‬קילומטר‬ ‫הגיא למרחק של כ״‪ 22‬קילומטר‪,‬‬
‫רכת מאוד ולא נבחרה בתוואי הק­‬ ‫מצפון לירושלים באזור עטרות‪-‬‬ ‫ומשם דרך לטרון בכביש המהיר‬
‫דום של ערוצי נחל אילון דרך בית‪-‬‬ ‫קלנדיה מתחפר מאוד בגיא עמוק בין‬ ‫צפון‪-‬צפון‪-‬מערבה לכיוון נמל התעו­‬
‫חורון‪ .‬בוני המסילה בחרו להדרים‬ ‫רוממה ורכס נבי סמואל מצפון‪-‬‬ ‫פה בן גוריון ומשם ליפו־תל‪-‬אביב;‬
‫בשפלה עד נחל שורק ומשם לעלות‬ ‫מערב לבירה‪ ,‬במקום שבנויה היום‬ ‫המרחק בין הכניסות של שתי הערים‬
‫איתו הדרגתית לירושלים‪ ,‬ולעבור‬ ‫שכונת רמות אלון‪ .‬הנחל ממשיך‬ ‫לאורך הכביש המהיר הוא כ‪60-‬‬
‫דרך עמק נחל רפאים‪ ,‬היובל הדרומי‬ ‫להתעמק דרום מערבה למוצא‪-‬בית‪-‬‬
‫של נחל שורק‪ .‬בשל כך מסילת‪-‬‬ ‫זית‪ ,‬והוא מהווה את המכשול‬ ‫קילומטר‪.‬‬
‫הברזל ארוכה בהרבה מהקו הישר‬ ‫הטופוגרפי הקשה ביותר של יציאה‬ ‫סטיה זו בכיוון הכביש‪ ,‬מתל‪-‬‬
‫לירושלים‪) .‬כ‪ 88-‬קילומטר‪ ,‬לעומת‬ ‫אביב לשער‪-‬הגיא ומשם לירושלים‪,‬‬
‫‪ 50‬קילומטר‪ ,‬הקו האווירי בין שתי‬ ‫מירושלים מערבה לשפלה‪.‬‬ ‫לא נוצרה עקב סיבה טופוגרפית של‬
‫צורת הגאיות היורדים מהרי יהודה‬
‫הערים(‪.‬‬ ‫הדרך בימי קדם‬ ‫מערבה‪ ,‬ואף לא מסיבה מדינית‬
‫הסיבה שהתורכים בחרו מסילות‬ ‫כלשהי‪ .‬הכביש בימינו משער‪-‬הגיא‬
‫כאלה בין יפו לירושלים נעוצה‬ ‫בזמן הקדום‪ ,‬בימי בית ראשון‬ ‫לירושלים עולה באחד היובלים‬
‫במיקומה ובחשיבותה של העיר‬ ‫ובית שני‪ ,‬ידעו אבותינו היטב לע­‬
‫רמלה‪ ,‬שהיתה עיר מחוז חשובה‬ ‫קוף מכשול זה‪ .‬הדרך העתיקה‬ ‫הדרומיים של נחל האילון עד סבי­‬
‫מימי הערבים ואחר‪-‬כך במשך כל‬ ‫מירושלים לנמל יפו יצאה צפונה‬ ‫בות שורש־אבו‪-‬גוש‪ ,‬כשירושלים‬
‫זמן השלטון העותומאני ובשלושים‬ ‫מירושלים‪ ,‬כשבעה קילומטר‪,‬‬ ‫נמצאת מעבר לשני הגאיות העמו­‬
‫שנות המנדט הבריטי‪ .‬כל דרך מיפו‬ ‫לרמה‪ ,‬בסביבות הכפר רם היום‪ ,‬ליד‬ ‫קים מזרחה‪ ,‬של נחל שורק ויובלו‬
‫לירושלים לא יכלה לפסוח על‬ ‫נמל התעופה עטרות‪ .‬משם המשיכה‬ ‫נחל כסלון‪ ,‬המבתרים את הרי יהודה‬
‫רמלה‪ ,‬הנמצאת כ‪ 25-‬ק״מ דרום‪-‬‬ ‫הדרך מערבה בשטח גבעי נוח לגב­‬ ‫בחריפות בעמקים צרים שעומקם‬
‫עון והלאה‪ ,‬בגאיות המשתפלים‬
‫דרום‪-‬מזרח מתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫מערבה דרך בית‪-‬חורון העילית‬ ‫‪ 400-300‬מטרים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬אפשר ודרך העגלות התור­‬ ‫והתחתית בערוצי נחל האילון לגמ‪-‬‬ ‫הכביש‪ ,‬שפרט לקטעים העוקפים‬
‫כית הישנה ואחר‪-‬כך הכביש לירוש­‬ ‫זו‪ ,‬לוד‪ ,‬ובעמק לוד ליפו‪ .‬לא לחינם‬ ‫את אבו‪-‬גוש ולטרון הוא על אותו‬
‫לים נסללו בתוואי הנוכחי ‪ -‬כדי‬ ‫נלחמו יהושוע בן נון‪ ,‬המכבים‬ ‫תוואי של הכביש יפו‪-‬ירושלים‬
‫שהנוסעים יעברו על פני אתר חשוב‬ ‫והמורדים בלגיונות רומא‪ ,‬במעברי‬ ‫שניסלל בזמן המנדט הבריטי על‬
‫‪ -‬אבו‪-‬גוש‪ ,‬שם מצויים שרידים‬ ‫בית‪-‬חורון‪ ,‬כי שם עברה הדרך‬
‫העיקרית מהרי יהודה וירושלים‬ ‫דרך תורכית חייב לחצות את‬
‫נוצריים וביזנטיים רבים‪.‬‬

‫‪10‬‬