Page 15 - etmol 60
P. 15

‫מנהיגים ערביים רבים‪ ,‬והחליף דברים‬               ‫?נל ‪3‬רשת דרכינו‬                              ‫הרוסים׳הסלווים לא עזרו לאחיהם‬
‫בעל פה ובכתב‪ .‬במלחמת העולם‪ ,‬בשנת‬                                                             ‫הבולגרים־הסלווים‪ ,‬להשתחרר מעול‬
‫‪ ,1943‬נתפרסמה ידיעה בעתונים‪ ,‬כי‬                                      ‫?גויות המומיות מגידניח‬  ‫התורכים‪ ,‬והעמים הלטיניים האם לא‬
‫מדינה ערבית מסויימת סירבה לתת‬                                          ‫והשיתוף היהווי־עוני‬
‫מעבר בגבולה לכמה מאות ילדים יהו­‬                                                                                        ‫עזרו ללטינים?‬
‫דים שהוצאו מאירופה שתחת שלטון‬                               ‫חוברת בעריכתו של קלווריסקי‬       ‫קלווריסקי בטוח שלו היו הערבים‬
‫הגרמנים וניצלו מגורל אחיהם והוריהם‬                                                           ‫חופשים לגמרי‪ ,‬כי אז האינסטינקט הגז­‬
‫שנרצחו על‪-‬ידי הגרמנים‪ .‬קלווריסקי‬           ‫וגיאוגרפיה על‪-‬ידי מורה יהודי ‪ -‬נתמנה‬              ‫עי והאינטרס הלאומי היה מיעצם לקרב‬
‫המזועזע פנה במכתב אל ידידו שהיה‬            ‫לתפקיד זה חיים קלר תושב ראש‪-‬פינה‪.‬‬                 ‫את היהודים ולעזרם במאמציהם לקום‬
‫אותו זמן שר הטקס בארמון המלך‬               ‫את הוצאות בית‪-‬הספר שילם במשך‬                      ‫לתחיה על אדמת אבותיהם המשותפת‪,‬‬
‫עבדאללה ברבת‪-‬עמון מוסטפא והבי‬              ‫יותר משנה קלווריסקי מכיסו‪ .‬במאמר‬                  ‫כיוון שהיהודים באים לכאן לא בתור‬
‫אל‪-‬תל‪ ,‬אביו של מי שהיה אחר‪-‬כך‬              ‫שנתפרסם ב״הארץ״ בפברואר ‪1927‬‬                      ‫כובשים המבקשים להשתלט על מישהו‪,‬‬
‫ראש ממשלת ירדן וספי אל‪-‬תל‪ ,‬וכך‬                                                               ‫אלא כבניה‪-‬בוניה של הארץ הזאת‪ ,‬הש­‬
                                             ‫ליובל השישים שלו‪ ,‬נאמר בין השאר‪:‬‬                ‫בים לצור מחצבתם לחיות ולפעול בה‪,‬‬
                                     ‫כתב‪:‬‬  ‫״מפליא שיש עוד אדם המאמין במי­‬                    ‫ביחד עם העם היושב בה‪ .‬״וגם אנחנו‬
                   ‫״מר מוסטפא היקר‪.‬‬        ‫דה כזאת בכוחו של השלום‪ ...‬רק מע­‬
‫בשוחחנו בפעם האחרונה בירושלים‪,‬‬             ‫טים יודעים מה פעל בשלושים השנה‬                                  ‫והערבים מגזע אחד הננו״‪.‬‬
‫דיברנו על דברים שונים ועל זה שהעו­‬         ‫שחלפו כאן‪ ,‬שהוא האיש שבנה את‬                      ‫להלן מביא קלווריסקי תשעה סעיפים‬
‫לם הנאור באירופה ואמריקה‪ ,‬מתפלא‬            ‫הגליל התחתון‪ ,‬הוא שניסה ליישב יהו­‬                ‫כיסוד לברית עברית‪-‬ערבית‪ ,‬שהאחרון‬
‫על עמדת העולם הערבי כלפי היהודים‬           ‫דים צ׳רקסים במחנים‪ ,‬גרים במטולה‬
‫בשעה קשה זו‪ .‬העולם הנאור בלי יוצא‬          ‫וביסוד‪-‬המעלה‪ ,‬הוא שעבד בימי המלח­‬                                              ‫שבהם‪ ,‬הוא‪:‬‬
‫מן הכלל יצא במחאה ואינו פוסק מל­‬           ‫מה ליסוד קבוצות בגליל‪-‬העליון‪ ,‬הוא‬                 ‫״היהודים מתחייבים לא להתנגד‬
‫גנות באופן החריף ביותר את מעשי‬             ‫שדרש ממנהלי בתי‪-‬הספר במושבות‬                      ‫לשאיפות הלאומיות של הערבים‪ .‬אם‬
‫הנבלה‪ ,‬השוד והרציחות של הנאצים‬             ‫שבהנהלתו בתור בא‪-‬כוח היק״א‪ ,‬להמ­‬                  ‫תתכונן ברית ארצות ערביות במזרח‬
‫כלפי היהודים‪ .‬והערבים‪ ,‬אחיהם לגזע‬          ‫עיט בלימוד שפות ולהרבות חיבה וכבוד‬                ‫הקרוב או חלק של הברית הזאת‪ ,‬ארץ‪-‬‬
‫של היהודים‪ ,‬שותקים כל הזמן ואינם‬           ‫לעבודה גופנית‪ .‬ולולא הוא‪ ,‬ספק אם‬                  ‫ישראל תוכל להיכנס להתאחדות זו‪ ,‬כי‬
‫אומרים כלום‪ .‬ובעוד שאוכלוסיית שוו­‬         ‫היה לנו תל‪-‬חי‪ ,‬ומטולה ודאי היתה‬                   ‫אין דבר אשר ישמח את לב היהודי כמו‬
‫דיה‪ ,‬שוויצריה והולנד המשועבדות‬             ‫נמצאת מחוץ לגבול הארץ‪ .‬הודות לו‬
‫לנאצים‪ ,‬וממלכות אריות אחרות עושות‬          ‫גאלה יק״א את רוב קרקעות הגליל‪,‬‬                           ‫גורלו ותפארתו של הגזע השמי״‪.‬‬
‫כל מה שביכולתן כדי להציל יהודים‬            ‫ועל כל קניה נאלץ להילחם עם הפקי­‬                  ‫יצוין‪ ,‬שהעתונות הערבית שתקפה‬
‫משיני החיות הטורפות‪ ,‬מתאכזרת‬               ‫דות‪ ,‬למן הפקידים הגבוהים בפריז ועד‬                ‫כל תכנית שמטרתה שיפור היחסים בין‬
‫ממשלה ערבית אחת ואינה נותנת לאיזה‬                                                            ‫יהודים לערבים‪ ,‬לא יצאה בחריפות נגד‬
‫מאות ילדים יהודים לעבור דרך ארצה‪.‬‬                                     ‫לקטנים כאן״‪.‬‬           ‫תוכנית זו‪ .‬העתון ״סות‪-‬אל‪-‬שם״ מצא‬
‫האם אין זה ממיט קלון על הממשלה‬             ‫ובמלאת לו ‪ 70‬שנה‪ ,‬פירסם ד״ר חיים‬                  ‫בה חסרון אחד גדול‪ ,‬שהיא דעת יחיד‬
                                           ‫נעמן מאמר ב״מראת אל שרק״‬                          ‫ואין מאחורי קלווריסקי לא מוסד רשמי‬
                                ‫הערבית?‬     ‫הירושלמי וב״חקיקת אל אמר״ היפואי‪:‬‬                ‫ולא מפלגה גדולה‪ .‬ואילו המוסדות‬
‫השתדלת להגן על הממשלה ההיא‬                 ‫״‪...‬ישנו איש בישוב‪ ,‬שיחסינו עם‬                    ‫המדיניים היהודיים לא התייחסו‬
‫ולטהרה מכתם זה בהרבה טעמים‪ ,‬תלית‬           ‫הערבים הם אצלו בבחינת הסנה הבו­‬                   ‫ל״מצע״‪ .‬אך קלווריסקי לא הרפה‪ ,‬והמ­‬
‫את הקולר בריב הארצישראלי‪ ,‬אבל‬              ‫ער‪ ,‬שאינו נלאה ואינו נעצר‪ ,‬אינו‬                   ‫שיך לחתור בלהט לקראת הבנה בין‬
‫אין זה מספיק‪ .‬הכתם לא בנקל יטוהר‪.‬‬          ‫מזניח ואינו שוכח‪ ,‬שרעיונות אלה הם‬
‫אמרת‪ ,‬אם הריב הזה יחוסל על‪-‬ידי‬             ‫תוכן חייו ופעולותיו‪ ,‬וזה חיים מרגלית‬                                       ‫יהודים לערבים‪.‬‬
‫הסכם‪ ,‬אז אהבה ואחוה ישררו בין‬
‫היהודים והערבים‪ ,‬ולא יהיו ליהודים‬                                         ‫קלוריסקי‪.‬‬             ‫בית־ספר לילדי ערבים‬
                                           ‫גישתו לשאלה זו‪ ,‬מתבססת על הגזע‬
           ‫ידידים יותר טובים מהערבים‪.‬‬      ‫השמי המשותף‪ ,‬גזע שהוציא מתוכו‬                     ‫חיים מרגלית קלווריסקי)נולד בכפר‬
‫אבל שואל אני‪ :‬במי האשם שהריב‬               ‫אימפריות אדירות ושרק אנחנו והער­‬                  ‫בפלך סובלק בפולין ב‪ 1867-‬ונפטר‬
‫הזה אינו פוסק? מודה אני שישנם בין‬                                                            ‫בירושלים ב‪ (1947-‬היה מצאצאי הרב‬
‫היהודים אלמנטים קיצוניים אחדים‪,‬‬                           ‫בים נשארנו שריד ממנו״‪.‬‬             ‫יום‪-‬טוב ליפמן הלר בעל ״תוספות יום‪-‬‬
‫אבל יחד עם זה ישנם גם אלמנטים רבים‬         ‫קלווריסקי היה פעיל מאוד באיר‪-‬‬                     ‫טוב״‪ .‬הוא הוסמך באגרונום באוניבר­‬
‫הרוצים באמת בהסכם יהודי‪-‬ערבי‪:‬‬              ‫גונים להתקרבות יהודית‪-‬ערבית יחד‬                   ‫סיטת מונפליה שבדרום צרפת‪ ,‬ועלה‬
‫ישנם הליגה ועוד אירגונים אחרים הרו­‬        ‫עם חברים אחרים‪ ,‬ביניהם נשיא‬
‫צים בשלום‪ .‬אבל איפה הערבים הרוצים‬          ‫האוניברסיטה העברית אז ד״ר מגנם‪ ,‬ר׳‬                                           ‫ארצה ב‪.1895-‬‬
‫בשלום? מלבד אולי יחידי‪-‬סגולה אחדים‬         ‫בנימין ואחרים‪ .‬הוא היה מיודד עם‬                   ‫עד שנת ‪ 1923‬עבד בשרות הבארון‬
‫‪ -‬וגם להם אין העוז להגיד בפומבי את‬                                                           ‫וחברות יק״א ופיק״א שפעלו מטעמו‪,‬‬
                                                                                             ‫ואין ערוך לתרומה שתרם לפיתוח הג­‬
             ‫אשר הם חושבים בליבם״‪...‬‬                                                         ‫ליל‪ ,‬אם ברכישת קרקעות ואם בחינוך‬
                                                                                             ‫לעבודה עברית ולשמירה עברית‪ .‬אך‬
  ‫איה התעמולה היהודית?‬                                                                       ‫בד בבד פעל גם למען הרעיון של‬
                                                                                             ‫השתלבות היהודים בני הגזע השמי‬
‫על כך ענה מוסטפא והבי אל‪-‬תל‬                                                                  ‫באחיהם הערבים בני אותו גזע ‪ -‬במר­‬
                             ‫מרבת‪-‬עמון‪:‬‬                                                      ‫חב הלבנט‪ .‬הוא שיסד בכפר הערבי‬
                                                                                             ‫ג׳עונה ליד ראש‪-‬פינה ב‪ ,1919-‬בית‪-‬‬
‫״‪...‬הגעתי למסקנה‪ ,‬כי העמל להפצת‬                                                              ‫ספר לילדי הערבים‪ ,‬שבו לימדו שני‬
‫התעמולה לרעיון השמי בעבר‪-‬הירדן‬                                                               ‫מורים ערבים ‪ -‬שיך מוחמד מכפר ברעם‬
‫כעת ‪ -‬הוא איבוד זמן‪ .‬האמיר‪ ,‬האנגלים‬                                                          ‫ושיך מוסה מג׳עונה ‪ -‬את השפה הער­‬
‫ובעלי השפעה בשלטון‪ ,‬המכירים את‬                                                               ‫בית ואת הקוראן‪ .‬ואחרי שפנו אליו‬
‫השפעתי על ערביי עבר‪-‬הירדן ניסו לא‬                                                            ‫הורי התלמידים והמוכתר בראשם בבק­‬
                                                                                             ‫שה ללמד את הילדים גם עברית‪ ,‬חשבון‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20