Page 13 - etmol 60
P. 13
לאור .הכוונה היתה איפוא ללא דופי ,אך הדברים לא הובנו תפילה בבית־כנסת אי טל קי -ציור בכתב־יד
לאשורם .הדיונים נתמשכו שבתות הרבה ועוררו קנאה
ומחלוקת .הדבר הגיע לפרנסי העיר והללו הורו להפסיק את יצחק מן הלויים חי בתקופת שבתי צבי .הוא אמנם נמנע
דיוני החוג .ר׳ יצחק -כפי המסופר בזכרונותיו -שלא היה מלהזכיר את שמו של משיח השקר במפורש ,אך הוא מתאר
ממעריצי הממסד ,סבר ״כי זה בא ממרום״ ,שכן אין מנהיגי מריבה שנתעוררה בונציה בין הוועד והרבנים בעקבות
הציבור בדורו ראויים ל״דבר טוב״ ולדיונים בעלי רמה נאה ״הכרזה״ בקשר לשבתי צבי ,שפירסמו רבני הישיבה על
כל כך .הוא התנחם בכך שהדורות הבאים יוכלו לקרוא את הבארות שבמרכז חצר הגיטו ,כמנהג .הפרנסים ,חברי ״ועד
הדיונים בספרו ויזכו ל״דברים טובים ונכוחים ,לימודים, קטן״ ,ראו בכך מעשה של התנשאות ופגיעה במעמדם והם
פשטים ,מידות ודברים טובים״ .אך ספרו זה כנראה אבד, החליטו כי ״לא יקרא לשום אדם בשם מורינו עד גזרתם
והתרגילים האינטלקטואליים של כמה ״יודעי ספר״ שבגיטו חדשה״ ,משמע הם ניסו לבטל את סמיכתם של כל רבני
ונציה באמצע המאה ה 17-נשארו ,וכנראה יישארו לעולם,
העיר.
בגדר תעלומה... הודעה זו עוררה רעש גדול בשכונה היהודית הנסגרת
לעת ערב בשעריה ומריבותיה יוצאים אז לעולם על״יד
מריבת משוררים הבאר .סופר הקהל קרא שם הכרזה חדשה באוזני הציבור
והודיע ,כי ״מעלת חברי ועד קטן״ החליטו לבטל את תקנתם
פולמוס ספרותי מסוג אחר מתואר בפרק ״בלבול הנשיא
פרס״ .ה״נשיא״ שמדובר בו הוא המשורר יעקב פראנסיש, וכי ״משיבים הרבנים על כנם״.
שנהג לחתום את שמו בהיפוך אותיות ״עקיב נשיא פרס״. שתי פרשיות אחרות באוטוביוגרפיה מלמדות על האווי
הלה שיגר בהיותו במאנטובה שני שירים לונציה ,שאותם רה ששררה בגיטו בתחומי התרבות ,ועל מקצת ההשפעות
חיבר לכבוד חתונת גיסו ,אחי אשתו ,יצחק לומברוזו. שחדרו לתוכו מן הסביבה הנוצרית .האחת קשורה בהקמת
בשירים אלה כתב דברי קטרוג קשים על המשוררים ״אקדמיה״ ,ויעוד של ויכוח כמנהג האיטלקי ,והאחרת בפול
היהודים שבונציה ,שאין ביניהם ,לפי דעתו ,אלא שלושה מוס ספרותי עם המשוררים האחים יעקב ועמנואל פרא-
ראויים לשמם ,מלבד אחיו ,עמנואל ,שהוא מעל כולם. נסיש.
דברים אלה לא נעמו ליצחק -שלא היה ברשימת מעשה ב״אקאדימיאה״ )או בשמה העברי ״כנסיה לשם
השלושה -והוא השיב עליהם מייד ,באיגרת ובכמה דברי שמים״( שהוקמה באמצע המאה ה - 1?-אולי בשנת תי״ג
שיר ״צחים ומצוחצחים״ .יעקב פראנסיש לא התרשם ) - (1653ב״מדרש הגדול״ שבגיטו החדש .חבריה היו כמה
כנראה מרמתם ,והשיב באמצעות אחיו הצעיר ובלשון לעז, וכמה יודעי ספר ,ביניהם משה טריוים ,גרשון בילגראדו,
כאילו רצה לומר שאין בן שיחו ראוי שיתכתבו עמו אלא משה מויה ,ישראל טילייו ויצחק מן הלויים בעל הזכרונות.
בלשון הדיוטות .תשובה זו ,אגב ,נשתמרה בדיואן של שירי הללו נועדו מדי שבוע ביום השבת לדון בנושאים
עמנואל )מהדורת ברנשטיין ,הוצאת ״דביר״ עמ׳ .(32-31 תיאולוגיים-פילוסופיים ,וכמנהגם של אנשי האקדמיות
יצחק השיב לו ,אך איגרתו השניה כקודמתה ,לא נשתמרה. שבחברה הנוצרית נהגו אף הם להציע לפי תור ״הנחה״ -
בסוף ימיו חיבר ר׳ יצחק מן הלויים כתובת שביקש תזיס בלעז -לדון בה .ה״הנחה״ פורסמה ביום ראשון
שתהיה חקוקה על מצבתו ,והשאיר את סך השנים ריק .אין בשבוע ,כדי שיהא סיפק בידי כל הרוצים להשתתף בדיון
אנו יודעים מתי מת במדויק ,אבל היה זה בוודאי אחרי שנת להכין את טענותיהם ,ובשבת היו חברי ה״אקדמיה״ מתווכ
חים עליה ומנסים לסתור אותה ,אם כדי להוכיח את
ת״ל ) ,(1670וכנראה מוקדם לשנת תמ״ד ).(1684 אווילותה ,ואם כדי להפריך את הטענות שהועלו נגדה
לעיון נוסף :ספר ״מדבר תהפוכות״ ,הוצ א ת בית־הספר למדעי ולהוכיח את אמיתותה.
היהדות ,אוניברסיטת ת״א. על דרך זו הציע פעם גרשון בילגראדו את ה״הנחה״ ,כי
״משה רבינו היה איש טוב״ ,והיה צריך לנסות לסתור אותה
פרנסות :שוחה שדכנות ״על דרך האקאדימיאה״ ,כדי שיענו לטענות והאמת תצא
יצחק מן הלויים מספר באוטוביוגרפיה שלו כיצד בחרוהו לחזן;
מסתבר שגם אז צריך היה לידידים טובים ולעתים לשוחד:
...ובבאלוטאר )בחירת( חזן היו ל״א נועדים )בוחרים( והיה צריך
מה ם כ״א .ר׳ חיים ת חילה היו לו י״ז באלי )כדורים 7 -ו בחרו
בעדו( ,ואני כ״ד ,ו ד י שעיה כ״א ,כי כל העולם ח שבו שיהיה לו י׳
או י״ב ,יען אין לו קול ,לא נועם ,לא מנהג איטאליאנו ,לא חיתוך
הדברים .אבל יש שאין טובת ם שלימה ,רבים מהמדינה )תושבי
הכפרים סמוך לונציה ,שהיתה להם זכות הבחירה בוועד( חלו
בעדו ,מה להם? סוף סוף ,אם לא פרעתי הב׳ באלי )אילמלי לא
שילמתי לשנים מחברי הוועד( לא ידעתי מה היה לי )לא הייתי
וסיפור כיצד נכשל בנסיון שדכנות:
...נשאתי ונתתי עם עמנואל מונציליסי להשיא עצמו עם בת
אליה לוצאטו .וכמה יגיעות יגעתי וכמה זמן הפסדתי עד כי
ע שי תי שידבקו יחדו .לא יד ע תי מה היה לו .רוח תזזית היתה עמו
ולא נעשה עמו דבר .לזמן ג׳ או ד׳ ימים בא אי ש הבליעל יש״ו
)ימח שמו וזכרו( דודה של הנזכרת )של בתו של אליה לוצאטו(,
חזר ודיבר עם עמנואל הנ״ל ושם בתווך )כשדכן( איש אחר,
וה שליכני חוץ ועזבני ,ול קח הפת מפי עוללי .ישלם ה׳ גם פעלו
13
