Page 9 - etmol 60
P. 9
התעצמות הנשיאות בימי רבי ,קרבתה למלכות ,הטלת סופר סת׳׳ם ,שלחה ,קדר
מרותה על עשירי הערים ,הוליכו גם לתחילת התהוות מעמד
ממוסד של החכמים .הגורמים הללו הביאו ,כדברי ג .אלון, ככל שנשמרו ידיעות על פרנסת חכמים בתקופת אושה
למעין ״גיבוש מקצועי״ של מעמד החכמים .הדבר התבטא הרי שהן מצביעות על המשך השילוב של תורה ומלאכה .כך
במתן מעמד מיוחד לבניהם של חכמים ,המתעתדים לרשת ידוע על רבי מאיר שהיה סופר סת״ם ,על רבי יוסי בן
את משרות אבותיהם .כן מציין אלון את תקנת רבי האוסרת חלפתא שהיה שלחה ,כלומר עסק בעיבוד עורות ,ועל רבי
להורות ״בחוץ״ ,כלומר מחוץ לכותלי בית־המדרש ,וכן את נחמיה שהיה קדר .מימרתו של רבי יהודה ברבי אילעאי בן
דור אושה ,מעידה על המצב הכלכלי של אותו דור; ״אמר
תקנתו האוסרת על תלמידים ״להורות״. רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר׳
שתי התקנות הללו שמגמתן היתה להנהיג סלקציה בקב אילעאי :בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרד
לת תלמידים לבתי-המדרשות ״הגבוהים״ ולאסור את הור נים ,דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן ארעי ,זו
את ההלכה על ״תלמידים״ לא סמוכים ,תרמו לסגירה יחסית וזו נתקיימה בידן ,דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע
של מעמד החכמים .מינוי החכמים לפרנסות והשתלבותם ותורתן ארעי ,זו וזו לא נתקיימה בידן״ .מדבריו משתמע כי
כמורים ב״בתי תלמוד״ לנערים ,יצרו ,לדעת אלון ,את באותה תקופה היה המצב הכלכלי קשה והדבר אילץ רבים
התנאים שאיפשרו לחלק מן החכמים להתפרנס מתורתם. לעשות ״מלאכתן קבע ותורתן ארעי״ .את הסיפור על רבי
התופעה הזאת ,סבור אלון ,נמשכה כמאתים שנה ,מהמחצית יהושע בנו של רבי עקיבא ״שנשא אשה ופסק עמה על מנת
שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה״ ובגלל שנת בצורת
השניה של המאה השניה ועד לאמצע המאה הרביעית. ״עמדו וחלקו ,התחילה קובלת עליו לחכמים״ ,יש ללמוד על
רקע המציאות הכלכלית בימי אושה ,והוא גם מוכיח שלא
עדיין עוסקים במלאכה היתה קיימת כל תמיכה כלכלית מסודרת בחכמים בתקופה
עם זאת יש לציין ,שגם בתקופת רבי נמשכה המסורה של הזאת.
שילוב תורה ודרך-ארץ בקרב חלק מן החכמים .נזכיר קודם את ימי רבי יש לראות כתקופה שבה מתפתחים התהלי
כל ,את ״עדה קדושה״ או ״קהלא קדישא דבירושלם״ כים שהביאו במאות השלישית והרביעית לידי הפרדה
״...שהיו משלשים היום ,שליש לתורה ,שליש לתפלה, הולכת וגוברת בין תורה למלאכה אצל חלק מן החכמים.
שליש למלאכה .ויש אומרים שהיו יגעין בתורה בימות
החורף ובמלאכה בימות הקיץ״)קהלת רבה ט ז( .כן מוצאים
במחיצתו של רבי את רבי חייא -חכם מרכזי שעלה מבבל,
גדול בתורה ,עשיר ורב-פעלים ,המתפרנס מגידולי פשתן,
שולח ידו במסחר המשי ומוצא פנאי גם לרמוס את זיתיו
ביחד עם תלמידו רבי הושעיה .נציין גם את רבי שמעון בן
חלפתא ,איש עין תאנה ,חכם חסיד ,עטוף אגדות ,המתפרנס
בקושי מיגיע כפיו ושהיה אריסו של רבי חייא .כן נראה
שגם בר קפרא ,החכם הגדול בתורה ,הפייטן והסאטיריקן,
התפרנס בקושי מיגיע כפיו .ולבסוף נזכיר את רבי פנחס בן
יאיר ,חסיד מובהק ,השייך לחוג חכמים שהם אופוזיציה
לרבי ,שהשקפותיו ואורח-חייו אינם הולמים את המגמות
החדשות בקרב החכמים.
נראה איפוא ,שגם לגבי תקופת רבי אין התמונה המתק
בלת על פרנסות החכמים חד-משמעית ,על אף השינויים
החשובים שחלו בתחום שבו אנו עוסקים .מסתבר שחלק
גדול מהחכמים המרכזיים אינם מתפרנסים מתורתם .מכל
מקום ברור שבימי רבי נוצרים התנאים להתהוות מעמד של
חכמים המתפרנסים באיזו צורה שהיא מתלמוד תורה.
בדור המעבר מתקופת המשנה לתקופת התלמוד ובדור
הראשון של אמוראי ארץ-ישראל עדיין יש חכמים מרכזיים
שאינם מתפרנסים מתורתם .כך שומעים אנו על רבי הוש-
עיה שהוא בעל חנות בטבריה ,ועל רבי ינאי ועל חבורת
תלמידיו בעכברא העוסקים בתלמוד תורה ובעבודה חקל
אית .אולם נראה שבימי הדור הראשון והשני של האמוראים
מבשילים התהליכים שהחלו בימי רבי ומסתמנת מגמה
ברורה ,בעלת ביסוס רעיוני ,להתמסרות החכמים לתלמוד
תורה בלבד ,כאשר חובת פרנסתם מוטלת על הציבור.
המגמה הזאת באה לידי ביטוי אצל רבי יוחנן ,מדור
האמוראים הארצישראלים השני ,ובחוג תלמידיו יוצאי
בבל ,כפי שהצביע החוקר מ .בר .בסביבת חכמים זו
נתגבשו סופית האגדות והדרשות על יששכר וזבולון ,לפיהן
מפרנס שבט זבולון את שבט יששכר היושב באוהלי תורה:
בסביבה זו יש לחפש גם את בית-היוצר למימרה המופיעה
בבבלי ,ברכות עמוד י״ז ,כאילו מפי חכמי יבנה ,שבה
משתקפת הפרדה ברורה בין חכמים לומדי תורה לבין
חבריהם עובדי האדמה.
לעיון נוסף :״מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה״ -י .בן שלום
ב״מלאת׳ /מחקרי האוניברסיטה הפתוחה