Page 9 - etmol 60

‫התעצמות הנשיאות בימי רבי‪ ,‬קרבתה למלכות‪ ,‬הטלת‬ ‫סופר סת׳׳ם‪ ,‬שלחה‪ ,‬קדר‬
‫מרותה על עשירי הערים‪ ,‬הוליכו גם לתחילת התהוות מעמד‬
‫ממוסד של החכמים‪ .‬הגורמים הללו הביאו‪ ,‬כדברי ג‪ .‬אלון‪,‬‬ ‫ככל שנשמרו ידיעות על פרנסת חכמים בתקופת אושה‬
‫למעין ״גיבוש מקצועי״ של מעמד החכמים‪ .‬הדבר התבטא‬ ‫הרי שהן מצביעות על המשך השילוב של תורה ומלאכה‪ .‬כך‬
‫במתן מעמד מיוחד לבניהם של חכמים‪ ,‬המתעתדים לרשת‬ ‫ידוע על רבי מאיר שהיה סופר סת״ם‪ ,‬על רבי יוסי בן‬
‫את משרות אבותיהם‪ .‬כן מציין אלון את תקנת רבי האוסרת‬ ‫חלפתא שהיה שלחה‪ ,‬כלומר עסק בעיבוד עורות‪ ,‬ועל רבי‬
‫להורות ״בחוץ״‪ ,‬כלומר מחוץ לכותלי בית־המדרש‪ ,‬וכן את‬ ‫נחמיה שהיה קדר‪ .‬מימרתו של רבי יהודה ברבי אילעאי בן‬
‫דור אושה‪ ,‬מעידה על המצב הכלכלי של אותו דור; ״אמר‬
‫תקנתו האוסרת על תלמידים ״להורות״‪.‬‬ ‫רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר׳‬
‫שתי התקנות הללו שמגמתן היתה להנהיג סלקציה בקב­‬ ‫אילעאי‪ :‬בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרד‬
‫לת תלמידים לבתי‪-‬המדרשות ״הגבוהים״ ולאסור את הור­‬ ‫נים‪ ,‬דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן ארעי‪ ,‬זו‬
‫את ההלכה על ״תלמידים״ לא סמוכים‪ ,‬תרמו לסגירה יחסית‬ ‫וזו נתקיימה בידן‪ ,‬דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע‬
‫של מעמד החכמים‪ .‬מינוי החכמים לפרנסות והשתלבותם‬ ‫ותורתן ארעי‪ ,‬זו וזו לא נתקיימה בידן״‪ .‬מדבריו משתמע כי‬
‫כמורים ב״בתי תלמוד״ לנערים‪ ,‬יצרו‪ ,‬לדעת אלון‪ ,‬את‬ ‫באותה תקופה היה המצב הכלכלי קשה והדבר אילץ רבים‬
‫התנאים שאיפשרו לחלק מן החכמים להתפרנס מתורתם‪.‬‬ ‫לעשות ״מלאכתן קבע ותורתן ארעי״‪ .‬את הסיפור על רבי‬
‫התופעה הזאת‪ ,‬סבור אלון‪ ,‬נמשכה כמאתים שנה‪ ,‬מהמחצית‬ ‫יהושע בנו של רבי עקיבא ״שנשא אשה ופסק עמה על מנת‬
‫שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה״ ובגלל שנת בצורת‬
‫השניה של המאה השניה ועד לאמצע המאה הרביעית‪.‬‬ ‫״עמדו וחלקו‪ ,‬התחילה קובלת עליו לחכמים״‪ ,‬יש ללמוד על‬
‫רקע המציאות הכלכלית בימי אושה‪ ,‬והוא גם מוכיח שלא‬
‫עדיין עוסקים במלאכה‬ ‫היתה קיימת כל תמיכה כלכלית מסודרת בחכמים בתקופה‬

‫עם זאת יש לציין‪ ,‬שגם בתקופת רבי נמשכה המסורה של‬ ‫הזאת‪.‬‬
‫שילוב תורה ודרך‪-‬ארץ בקרב חלק מן החכמים‪ .‬נזכיר קודם‬ ‫את ימי רבי יש לראות כתקופה שבה מתפתחים התהלי­‬
‫כל‪ ,‬את ״עדה קדושה״ או ״קהלא קדישא דבירושלם״‬ ‫כים שהביאו במאות השלישית והרביעית לידי הפרדה‬
‫״‪...‬שהיו משלשים היום‪ ,‬שליש לתורה‪ ,‬שליש לתפלה‪,‬‬ ‫הולכת וגוברת בין תורה למלאכה אצל חלק מן החכמים‪.‬‬
‫שליש למלאכה‪ .‬ויש אומרים שהיו יגעין בתורה בימות‬
‫החורף ובמלאכה בימות הקיץ״)קהלת רבה ט ז(‪ .‬כן מוצאים‬
‫במחיצתו של רבי את רבי חייא ‪ -‬חכם מרכזי שעלה מבבל‪,‬‬
‫גדול בתורה‪ ,‬עשיר ורב‪-‬פעלים‪ ,‬המתפרנס מגידולי פשתן‪,‬‬
‫שולח ידו במסחר המשי ומוצא פנאי גם לרמוס את זיתיו‬
‫ביחד עם תלמידו רבי הושעיה‪ .‬נציין גם את רבי שמעון בן‬
‫חלפתא‪ ,‬איש עין תאנה‪ ,‬חכם חסיד‪ ,‬עטוף אגדות‪ ,‬המתפרנס‬
‫בקושי מיגיע כפיו ושהיה אריסו של רבי חייא‪ .‬כן נראה‬
‫שגם בר קפרא‪ ,‬החכם הגדול בתורה‪ ,‬הפייטן והסאטיריקן‪,‬‬
‫התפרנס בקושי מיגיע כפיו‪ .‬ולבסוף נזכיר את רבי פנחס בן‬
‫יאיר‪ ,‬חסיד מובהק‪ ,‬השייך לחוג חכמים שהם אופוזיציה‬
‫לרבי‪ ,‬שהשקפותיו ואורח‪-‬חייו אינם הולמים את המגמות‬

‫החדשות בקרב החכמים‪.‬‬

‫נראה איפוא‪ ,‬שגם לגבי תקופת רבי אין התמונה המתק­‬
‫בלת על פרנסות החכמים חד‪-‬משמעית‪ ,‬על אף השינויים‬
‫החשובים שחלו בתחום שבו אנו עוסקים‪ .‬מסתבר שחלק‬
‫גדול מהחכמים המרכזיים אינם מתפרנסים מתורתם‪ .‬מכל‬
‫מקום ברור שבימי רבי נוצרים התנאים להתהוות מעמד של‬

‫חכמים המתפרנסים באיזו צורה שהיא מתלמוד תורה‪.‬‬
‫בדור המעבר מתקופת המשנה לתקופת התלמוד ובדור‬
‫הראשון של אמוראי ארץ‪-‬ישראל עדיין יש חכמים מרכזיים‬
‫שאינם מתפרנסים מתורתם‪ .‬כך שומעים אנו על רבי הוש‪-‬‬
‫עיה שהוא בעל חנות בטבריה‪ ,‬ועל רבי ינאי ועל חבורת‬
‫תלמידיו בעכברא העוסקים בתלמוד תורה ובעבודה חקל­‬
‫אית‪ .‬אולם נראה שבימי הדור הראשון והשני של האמוראים‬
‫מבשילים התהליכים שהחלו בימי רבי ומסתמנת מגמה‬
‫ברורה‪ ,‬בעלת ביסוס רעיוני‪ ,‬להתמסרות החכמים לתלמוד‬
‫תורה בלבד‪ ,‬כאשר חובת פרנסתם מוטלת על הציבור‪.‬‬
‫המגמה הזאת באה לידי ביטוי אצל רבי יוחנן‪ ,‬מדור‬
‫האמוראים הארצישראלים השני‪ ,‬ובחוג תלמידיו יוצאי‬
‫בבל‪ ,‬כפי שהצביע החוקר מ‪ .‬בר‪ .‬בסביבת חכמים זו‬
‫נתגבשו סופית האגדות והדרשות על יששכר וזבולון‪ ,‬לפיהן‬
‫מפרנס שבט זבולון את שבט יששכר היושב באוהלי תורה‪:‬‬
‫בסביבה זו יש לחפש גם את בית‪-‬היוצר למימרה המופיעה‬
‫בבבלי‪ ,‬ברכות עמוד י״ז‪ ,‬כאילו מפי חכמי יבנה‪ ,‬שבה‬
‫משתקפת הפרדה ברורה בין חכמים לומדי תורה לבין‬

‫חבריהם עובדי האדמה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה״ ‪ -‬י‪ .‬בן שלום‬

‫ב״מלאת׳‪ /‬מחקרי האוניברסיטה הפתוחה‬