Page 8 - etmol 60
P. 8

‫הצילומים‪:‬‬  ‫עושרו של רבי אלעזר בן עזריה מוזכר בעיקר בתלמוד‬
                                                         ‫שרידי בית־שערים‬     ‫הבבלי אבל לא בספרות ארץ־ישראל הקדומה‪ .‬עושרו‬
                                                       ‫מהמאות הראשונות‬       ‫המופלג של רבי דוסא בן הרכינס מוזכר רק בבבלי ואינו‬
                                                                             ‫מופיע כלל בירושלמי‪ .‬ואילו אצל רבי אלעזר בן הורקנוס‬
                                                              ‫אחרי הספירה‬    ‫הופך בית מגורים פשוט‪ ,‬לפי התיאור בתלמוד הירושלמי‪,‬‬
                                                                             ‫לבית מידות במקבילה הבבלית‪ .‬רבי עקיבא שהפך במרוצת‬
‫בכפר עזיז‪ .‬יתכן גם כן שניתן ללמוד מכינויו של רבי יהודה‬
                                         ‫הנחתום על פרנסתו‪.‬‬                   ‫השנים מעני לעשיר‪ ,‬מתואר בתלמוד הבבלי כעשיר מופלג‪,‬‬
                                                                                         ‫והפרטים על מקורות עושרו הם דמיוניים ביותר‪.‬‬
‫מקורות שונים מוסרים על איסוף כספים על־ידי חכמים‬
‫בתקופת יבנה‪ ,‬היא ״מגבת חכמים״‪ .‬אנו שומעים על רבי‬                             ‫פרטים מועטים נותרו לנו על פרנסת החכמים שאינם‬
‫אליעזר‪ ,‬רבי יהושע ורבי עקיבא‪ ,‬״שעלו לחולת אנטיוכיה‬                           ‫עשירים בימי הבית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מהמקורות המועטים המוס״‬
‫על עסק מגבת חכמים״ )ירושלמי הוריות(‪ ,‬וכן על רבי‬                              ‫רים על עיסוקיהם של חכמים אלה‪ ,‬מתקבל הרושם‪ ,‬שהשי'‬
‫עקיבא שנשלח עם חכם נוסף לאסוף כספים לצורכי צדקה‬                              ‫לוב של תורה ומלאכה אינו יוצא־דופן‪ ,‬אלא הוא דבר מקובל‬
‫)ירושלמי פסחים(‪ .‬אין לפקפק במהימנותן של שמועות אלו‪,‬‬                          ‫ורווח‪ .‬כך למשל‪ ,‬עולה מקושיית הגמרא בירושלמי ברכות‬
‫אבל כבר הראה גדליה אלון ״שבעיקר נועדו כספים הללו‬                             ‫על דבר הברייתא המוסרת ש״חסידים ראשונים היו שוהין‬
‫לכלכלת המרכז בכללו וסיפוק האמצעים לפעולותיו הן‬                               ‫שעה אחת ומתפללין שעה אחת ושוהין שעה אחת לאחר‬

                                      ‫בארץ הן בחוץ לארץ‪".‬‬                    ‫תפילתן״ ‪ -‬״אימתי עוסקין בתורה‪ ,‬אימתי עוסקים במלא­‬
                                                                             ‫כתן?״‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעיני השואל‪ ,‬שילוב תורה ומלאכה הוא‬

                                                                                                                          ‫דבר מובן מאליו‪.‬‬
                                                                             ‫המקורות המוסרים על חכמים שנטלו את שכרם מתרומת‬
                                                                             ‫הלשכה‪ ,‬או על עניים וחברים שנתמכו מקרן שהופרשה מן‬
                                                                             ‫המעשר שהועלה לירושלים‪ ,‬אפילו אם נקבלם ללא עירעור‪,‬‬
                                                                             ‫עוסקים במספר מועט יחסית של חכמים‪ ,‬ועל״כן אין בהם‬
                                                                             ‫כדי לערער את המסקנה‪ ,‬שהרוב המכריע של החכמים ושל‬

                                                                                                   ‫תלמידיהם לא התפרנסו מתלמוד תורה‪.‬‬
                                                                             ‫גם מתקופת יבנה מעטים הם הפרטים על עיסוקי חכמים‬
                                                                             ‫לצורכי פרנסה‪ .‬אנו שומעים על יהושע בן חנניה שהוא‬
                                                                             ‫מתפרנס מעשיית מחטים‪ ,‬על רבי יוחנן בן נורי שהוא עני‬
                                                                             ‫״היוצא מן הנמושות ומביא פרנסתו כל השנה״‪ ,‬על רבי‬
                                                                             ‫יוחנן בן מתי נמסר לנו שהוא חקלאי בעל שדה השוכר‬
                                                                             ‫פועלים‪ .‬בעקיפין ניתן לשער שרבי ישמעאל עסק בחקלאות‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13