Page 8 - etmol 60
P. 8
הצילומים: עושרו של רבי אלעזר בן עזריה מוזכר בעיקר בתלמוד
שרידי בית־שערים הבבלי אבל לא בספרות ארץ־ישראל הקדומה .עושרו
מהמאות הראשונות המופלג של רבי דוסא בן הרכינס מוזכר רק בבבלי ואינו
מופיע כלל בירושלמי .ואילו אצל רבי אלעזר בן הורקנוס
אחרי הספירה הופך בית מגורים פשוט ,לפי התיאור בתלמוד הירושלמי,
לבית מידות במקבילה הבבלית .רבי עקיבא שהפך במרוצת
בכפר עזיז .יתכן גם כן שניתן ללמוד מכינויו של רבי יהודה
הנחתום על פרנסתו. השנים מעני לעשיר ,מתואר בתלמוד הבבלי כעשיר מופלג,
והפרטים על מקורות עושרו הם דמיוניים ביותר.
מקורות שונים מוסרים על איסוף כספים על־ידי חכמים
בתקופת יבנה ,היא ״מגבת חכמים״ .אנו שומעים על רבי פרטים מועטים נותרו לנו על פרנסת החכמים שאינם
אליעזר ,רבי יהושע ורבי עקיבא ,״שעלו לחולת אנטיוכיה עשירים בימי הבית .מכל מקום ,מהמקורות המועטים המוס״
על עסק מגבת חכמים״ )ירושלמי הוריות( ,וכן על רבי רים על עיסוקיהם של חכמים אלה ,מתקבל הרושם ,שהשי'
עקיבא שנשלח עם חכם נוסף לאסוף כספים לצורכי צדקה לוב של תורה ומלאכה אינו יוצא־דופן ,אלא הוא דבר מקובל
)ירושלמי פסחים( .אין לפקפק במהימנותן של שמועות אלו, ורווח .כך למשל ,עולה מקושיית הגמרא בירושלמי ברכות
אבל כבר הראה גדליה אלון ״שבעיקר נועדו כספים הללו על דבר הברייתא המוסרת ש״חסידים ראשונים היו שוהין
לכלכלת המרכז בכללו וסיפוק האמצעים לפעולותיו הן שעה אחת ומתפללין שעה אחת ושוהין שעה אחת לאחר
בארץ הן בחוץ לארץ". תפילתן״ -״אימתי עוסקין בתורה ,אימתי עוסקים במלא
כתן?״ ,כלומר ,בעיני השואל ,שילוב תורה ומלאכה הוא
דבר מובן מאליו.
המקורות המוסרים על חכמים שנטלו את שכרם מתרומת
הלשכה ,או על עניים וחברים שנתמכו מקרן שהופרשה מן
המעשר שהועלה לירושלים ,אפילו אם נקבלם ללא עירעור,
עוסקים במספר מועט יחסית של חכמים ,ועל״כן אין בהם
כדי לערער את המסקנה ,שהרוב המכריע של החכמים ושל
תלמידיהם לא התפרנסו מתלמוד תורה.
גם מתקופת יבנה מעטים הם הפרטים על עיסוקי חכמים
לצורכי פרנסה .אנו שומעים על יהושע בן חנניה שהוא
מתפרנס מעשיית מחטים ,על רבי יוחנן בן נורי שהוא עני
״היוצא מן הנמושות ומביא פרנסתו כל השנה״ ,על רבי
יוחנן בן מתי נמסר לנו שהוא חקלאי בעל שדה השוכר
פועלים .בעקיפין ניתן לשער שרבי ישמעאל עסק בחקלאות